אנחנו בנויים לפענח ולזהות משמעויות בהבעות פנים באופן שאף אמוטיקון או ״חחח״ לא יכולים להעביר

פסח בפתח, ויש מצב שכבר התחלתם לקבל הודעות חג שמח מאנשים שבמקרה הטוב אתם לא מכירים ויכולים להתעלם מהם, ובמקרה הפחות טוב מכאלו שמצפים שתענו להם. יוצאי הדופן הם אלו ששלחתם להם הודעה אישית וישמחו לקבל אותה. כעת תארו לעצמכם שאתם יכולים להקליט הודעת וידאו, לשלוח אותה באייפון, וכעבור כמה שניות לקבל בחזרה הודעה שבה אתם רואים את התגובה של מי ששלחתם לו את הברכה.

זה בדיוק מה שעושה סמבה, אפליקציה ישראלית שהושקה בחודש פברואר האחרון. בחודש שעבר זכו היוצרים שלה בפסטיבל SXSW בקטגוריית אפליקצית הסושיאל הטובה ביותר (כבוד גדול). ביקשתי מהמעצבים שבצוות, רונאל מור ואמיתי גלעד, שיספרו איך נולד הרעיון, מה היו התובנות שלמדו בדרך להשקה, וגם – כמו שאמיתי ניסח כבר בהתחלה את מה שרציתי לשאול באמת – למה זה טוב?

אבל לפני הכל – סרטון:

שלום שלום. מה שלומכם?

סבבה. אתה?

לא רע בכלל! אמיתי – אם אני לא טועה היית סטודנט של רונאל. נכון?

לא באמת למדתי קורס אצלו, אבל משם אנחנו מכירים, כן – מהמחלקה לתקשורת חזותית בצלאל

כמובן. אז מה הקונסטלציה שבה אתם נמצאים כרגע?

מזתומרת?

באיזו מסגרת נוצרה סמבה?

שותפות של ארבעה אנשים. מי שחיבר בין כולם הוא ברק חכמוב, ואיתו אורן מאירי, שי ארליכמן, ואני. השותפות נוצרה מתוך שאיפה של ברק להקים חברה עם תהודה עולמית בתחום שסומן כחם ומבטיח. אני הצטרפתי לפני כשנה וחצי, ואמיתי קצת אחרי

מה התחום?

מסג׳ינג. תחום רווי שממשיך לגדול ולהתפתח.

מה רע במה שיש לנו עכשיו?

אין רע. אבל אנחנו משתנים ומתקדמים יחד עם הטכנולוגיה. מיותר לציין את השינוי שהמדיום המקוון הביא, והשאלה הזו חוזרת המון

תשאל את מה שאתה באמת רוצה לשאול יובל. תשאל למה צריך אתכם, למה זה טוב???

דווקא זה לא מה שרציתי לשאול עכשיו אבל אם כבר אנחנו פה, למה זה טוב? למה לשנות כל הזמן? וסליחה שאני נשמע זקן טיכו

למה צריך טאבלט אם יש אייפון ונטבוק?

זה גם נכון וזה גם לא אותו דבר

אנחנו תמיד מסתכלים על העולם דרך ההרגלים שלנו ודרך ההתנהגויוות שאנחנו מכירים.

אז איך זה עובד? מאיפה הגיע הרעיון?

הרעיון הוא תוצאה של התובנה שלווידאו יהיה תפקיד הרבה יותר משמעותי בתקשורת אישית. המחסומים קשורים לנו המשתמשים – לא לטכנולוגיה

אפשר לומר שבהתחלה נזרקנו לכיוון של וידאו מסג’ינג, ולאט לאט התחלנו להתפקס על מה עושים עם זה. היה די ברור שהולך לקרות עם זה משהו. תחום התקשורת בטקסט יחסית מיצה את ההתפתחות שלו, את הפוטנציאל, והתחום שלהו וידאו בעצם רק הגיע לא מזמן, עם הבום הגדול של הקפיצה שהאייפון הביא איתו

מה התובנה העיקרית של סמבה?

היו כמה עקרונות שסימנו בתחילת הדרך, שאיפשרו להתקדם לנקודה שבה אנחנו נמצאים היום. חשוב לציין שאנחו לא רואים את עצמינו כתחליף לטקסט. אבל אולי בשביל להסביר מה אנחנו, תראה את הסרט.

ראיתי את הסרט אבל אני רוצה להבין במילים שלכם מה התובנה העיקרית? שמה? שיהיה יותר נחמד לראות את התגובה של מי שאני שולח לו הודעה?

בגדול – ניסינו להתחבר לרגשות ולצרכים האנושיים הבסיסיים. תגובה/משוב מניעים את התקשורת בין אנשים: אנחנו מספרים בדיחות בשביל התגמול של התגובה של מי ששומע אותנו, אנחנו מעלים סטטוס וסופרים לייקים (חיבובים בעברית), ואני מנחש שגם אתה בודק כמה צפיות /תגובות יש לפוסטים וכתבות שלך. זה מתדלק שיחה ותקשורת. סמבה רוכב על היצר והתכונה הבסיסית הזו

ברור. גוגל אנליטיקס הוא החבר השני שלי

גם של רונאל. החבר הראשון למעשה, מאז שאנחנו באפ-סטור

לול. מעניין אותי מה ניסיתם בדרך שלא עבד, ששיניתם, שהבנתם בתהליך העבודה

אם אני יכול לראות את הפנים של חבר שצופה במשהו שצילמתי בפעם הראשונה שצפה בזה יש לזה ערך עצום. זה מניע אותי לתפוס רגעים בעלי משמעות ולשלוח

אבל אולי נחזור רגע לתובנה המרכזית שהיתה לנו איפשהו באמצע הדרך: בעצם התחלנו בפיתוח אפליקציה שתהיה מיועדת רק לשליחת מסרי וידאו. עניין צילום התגובה של מי שרואה את הוידאו לא היה שם מההתחלה.

היה שלב שחשבנו על דרך להגיב בטקסט על הווידאו, או באמוטיקונים…

נכון. אבל זה הרגיש כמו פתרון שלא משתמש במדיום שלמענו אנחנו עובדים. זה הרגיש כמו טלאי, והבנו שזה כיוון מבאס. אז התאמצנו וחשבנו עוד קצת

ואז?

היתה לנו אנלוגיה שמשקפת את זה: ההצלחה של אינסטגאם דירבנה סידרה של אפליקציות שתירגמו את אינסטגרם לוידאו. כולן שיטחו את המעבר הזה על ידי מתן אפשרות לשים פילטרים על הסרטונים. vine הבינו את זה טוב יותר: הם הבינו את הערך של אינסטגרם (ביטוי אישי ויצירתי, העצמה אישית…) והציעו פתרון לערך הזה, שלא כלל פילטרים אלא יכולת עריכה

וואלה

ואז אמיתי שלף את רעיון התגובה האוטומטית. אנחנו בנויים לפענח ולזהות משמעויות בהבעות פנים באופן שאף אמוטיקון או ״חחח״ לא יכול להעביר…

שזה אומר – אם יש קושי בלהוציא תשובה לחבר ששלח לי וידאו, למה שזה לא יקרה על הדרך. בלי שהוא צריך לעשות כלום. הרי מה שבעצם בא לי זה לקבל את התגובה שלו, לראות מה הוא הרגיש בזמן שהוא צפה בסרטון שלי

יש כל כך הרבה משמעויות שונות לחיוכים והבעות…. עוצמות שונות של הבעה

לי אישית יש הרבה הבעות

לי אין אבל יודע שזה נפוץ…

לגמרי. תגידו, מה היה התפקיד של המעצבים בכל הצוות, לעומת או ביחד עם המהנדסים או אנשי התוכנה

אנחנו כאן תחת הכותרת של מעצבים, אבל כל הצוות הזה, בגלל שהוא קטן, די עשה את רוב החשיבה יחד, אפשר לומר

השנים האחרונות חיזקו את תפקיד המעצבים במדיום. החוויות מכריעות מוצרים ולא הטכנולוגיה

רונאל, איך אתה מגדיר את מה שאתה עושה?

תקליד בשקט, שלא ישמעו אותך בחדר של המפתחים

לול

חחחח… אם פעם הסתכלו מתחת למכסה המנוע (לפחות המשקיעים) היום מנסים למצוא את הערכים שקשורים לחוויות של ממשקים ומותגים, וזה המגרש הטבעי של מעצבים. חשוב כמובן להגיד שגם לטכנולוגיה יש השפעה מכרעת. אנשי הטכנולוגיה כאן מבינים את זה היטב. משמעות של ביצועים גבוהים – חשיבות של פיצ׳ר כזה או אחר. למשל – fast forward & rewind, פיצ׳ר שמאפשר לי להאיץ את הצפיה או לחזור לקטע מסויים במשיכה של כפתור קדימה או אחורה. תחשוב כמה זה קשה לקפוץ לקטע מסויים ביוטיוב, איך זה מתסכל לקפוץ לקטע ספציפי בסרטון

אבל זה כן נכון להגיד שיותר ויותר לוקחים את הפן הטכנולוגי כמובן מאליו, לפחות המשתמשים, והמשמעות של עיצוב רק הולכת וגדלה, ומשפיעה מאד על איך מישהו ירגיש ביחס למה שהוא מחזיק ביד.

 הפיצ’ר של fast forward & rewind הוא דוגמא טובה לאיך שניסינו לענות על השאלה – למה צריך אפליקציה נפרדת לשליחת מסרי וידאו. הרי אפשר לשלוח וידאו גם בוואטסאפ לדוגמה, או אפילו סמס רגיל

נכון

רצינו לבנות משהו שמיועד אך ורק למסרי וידאו, שזה המדיום העיקרי ולא משהו שבא כתוספת צדדית לטקסט למשל

דוגמא נוספת היא המהירות – סמבה שולח וידאו במהירות של סמס. זה משמעותי למשתמשים – מבליט עד כמה האלטרנטיבות נכות. דוגמה נוספת: הפעלה ביד אחת. כל הפונקציות באפליקציה נשלטות על ידי האגודל בלבד: צילום, שליחה, דפדוף…. זה חשוב – זה מאפשר לשלוף את הטלפון, לצלם ״ולהעיף״ למישהו וידאו

תגידו, פתאום אני חושב על זה, מאיפה הגיע השם סמבה?

יש בשם משהו שמבטא שמחה וחגיגיות. עברנו לא מעט שמות, ויכוחים ותהיות. קשה לבחור שם ולהתחייב אליו מראש, שמות גדלים עם הזמן. סמבה זרם לנו, התגלגל על הלשון והרגיש מתאים.

ומה זה הפרס הנחמד שזכיתם בו ב-sxsw?

זה אחד הארועים החשובים בתחומי המדיה – טלוויזיה, מוסיקה, קולנוע ואינטראקטיב. ממה שידוע לנו לתחרות הסטארטאפים ניגשו כ-700 חברות שהתחרו ב-8 קטגוריות. 45 נבחרו להציג בכנס ובכל קטגוריה זכתה אחת.  אנחנו זכינו בקטגוריית best social app. קטגוריה חשובה, ההצלחות הגדולות של המדיום שייכות לקטגוריה הזו, ואם אני לא טועה אנחנו החברה הישראלית היחידה שזכתה שם אי פעם.

חלק ממה שנחמד בלהמציא משהו שיש בו חידוש, זה להיות מופתעים ממה שאנשים יעשו עם זה. כשטוויטר יצאו אף אחד לא ממש ידע לצפות את מה שקורה עם זה היום

אז מה הלאה? מתי אתם עושים את המיליונים?

אנחנו כבר עשירים… 🙂 מתרגשים מהמסע שמחכה לנו

רונאל, אני גם רציתי לשאול את אותה שאלה…

עזוב… מסע יותר חשוב. 🙂 אבל באמת, לא מדברים על זה

זה מה שמוכרים לך אמיתי, שלא מדברים על זה. הם מתכוונים ללא מדברים על זה איתך!

שששש

כן כן. אני מבין את הסיטואציה. אבל אני פה בשביל היחס החם, הכסף לא מעניין אותי.

זה מטורף

טוב. זה הזמן להפסיק. סוף היום וזה…

נכון. אני כבר גמור

*מחבק את אמיתי*