כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

צילומים: לירון ברייר דנציגר

סביבות עבודה. הדף הלבן

אני ברכבת ממאלפנזה, שדה התעופה של מילאנו, לעבר העיר; או ליתר דיוק, לעבר שבוע העיצוב. זו הפעם השביעית ברציפות שאני מגיע למילאנו באותה תקופה של השנה, לאותר מטרה: לראות עיצוב. מבחינה מסויימת אני מרגיש בבית, למרות שזו עבודה, ואפילו מפה של העיר לא טרחתי לקחת (וזה לא רק בגלל שיש אפליקציית מפות באייפון).

עושה רושם שהאיטלקים מאד מתאמצים שהכל יהיה מוכן לקראת האקספו, שיפתח פה ב-1/5, למרות ששדה התעופה עדין נראה קצת כמו אתר בנייה. האמת, חלקים מהדרך לעבר הרכבת נראים לי קצת כמו עבודת אמנות, מה שמיד מזכיר לי את סביבות העבודה של המשתתפים בתערוכה:

שי רטנר: אתר בנייה
רעות פרסטר: קנולר חנות לאביזרי אופנה
רועי מרדכי: נגריה
דלית שרון: מחסן חומרי גלם לבניין / שיכונים
מאיר טאטי: גולאג – מחנה מאסר לעבודות כפייה

אחד מהפועלים בשדה התעופה דומה דמיון מחשיד לשי רטנר. אני נעצר רגע עם הטרולי ותוהה האם יכול להיות שרטנר במילאנו. הוא לא: התמונות מההקמה מעידות שהוא נמצא אי שם על הגג של הלנה רובינשטיין. אני מסתכל על שאר הפועלים בשדה התעופה ותוהה מה ההבדל בין העבודה שלהם פה, בשדה, לבין העבודה של רטנר על בתל אביב.

IMG_3892

_H9A3250 IMG_3761 IMG_3821

ואז אני נזכר שלפני שנה ראיינתי את גלן אדמסון, מנהל המוזיאון לאמנויות ועיצוב בניו יורק (MAD), שאצר את התערוכה ״המייקרים של העיר ניו יורק״ (NYC Makers). ״הכוונה היא לעשייה שיש בה כישורים – skill making – רק אנשים שבאמת יודעים מה הם עושים, בכל הקשר״, הוא ניסה להסביר את מושג המייקרים האופנתי. ״אם קודמי בתפקיד התעניינו באמן שעושה את האמנות שלו, אני מתעניין גם באנשים שיוצרים אותה הלכה למעשה, ואלו לאו דווקא לא האמנים עצמם. אני רוצה להתייחס לבעלי המלאכה התעשייתיים שעובדים במפעלים, לאנשים שמייצרים בידים אבות טיפוס של מוצרים, אנשים שעובדים מאחורי הקלעים בתפאורות של הצגות תיאטרון או של תוכניות טלוויזה. כל מיני סוגים של מייקרים, בין אם הם אלו שמזוהים עם העבודה ובין אם לאו״.

משיכתי לאוכלוסיות המצויות בשולי האמנות, לפריפריה וליציר הכלאיים ה׳נון-אמני׳ היא עניין מהותי, והיא מלווה אותי לאורך שנות עבודתי כאוצרת. האתגר שאני מוצאת בעבודה עם ׳נון-אמנים׳, הוא המפגש עם איכויות ראשוניות ועבודת אוצר-כיוצר המתמודדת עם חומר גלם אנושי. ערכת הכלים לעבודה כזו כוללת מושגים, כגון תהליך למידה, הזנה, דיאלוג, שיתוף פעולה (הדדי, מתמשך ופתוח), היכרות אישית ואנושית הגוררת היכרות אמנותית

מה שכמובן קשור למושג ה״נון-אמנות״, אחד העקרונות שחוזרים על עצמם בתערוכות של רויטל בן-אשר פרץ. וככה היא כותבת בקטלוג התערוכה: ״משיכתי לאוכלוסיות המצויות בשולי האמנות, לפריפריה וליציר הכלאיים ה׳נון-אמני׳ היא עניין מהותי, והיא מלווה אותי לאורך שנות עבודתי כאוצרת. האתגר שאני מוצאת בעבודה עם ׳נון-אמנים׳, הוא המפגש עם איכויות ראשוניות ועבודת אוצר-כיוצר המתמודדת עם חומר גלם אנושי. ערכת הכלים לעבודה כזו כוללת מושגים, כגון תהליך למידה, הזנה, דיאלוג, שיתוף פעולה (הדדי, מתמשך ופתוח), היכרות אישית ואנושית הגוררת היכרות אמנותית.

״התואר ׳נון-אמן׳ (non-artist) מגלם בחובו חֶסֶר, היעדר, שלילה של מושג האמן או מנגד, תשוקה ומשאת נפש. כשם שה׳אאוטסיידר׳ מִתדיין עם ה׳אינסיידר׳, כך ה׳נון-אמן׳ מְזמן דיון בדמות האמן ובהגדרתה. בהנחה שעולם האמנות והאמן עומדים ביסוד ה׳נון-אמן׳, מה מבדיל ומייחד אותו מאמנים ׳מן המניין׳? האם העובדה שלא צעד במסלול האקדמי המוכר או, אולי, עצם היותו חיצוני למנגנוני האמנות ולחוגי המושכים בחוטיה – מוזיאונים וגלריות, אוצרים וגלריסטים, עסקנים, מבקרי אמנות, יחצנים, אספנים, קהל?

״האם מבחין אותו סיפור חיים קיצוני ואקזוטי בשולי החברה, מאבק הישרדות, שהוביל אותו ליצירה שהיא בבחינת צורך תרפויטי מתפרץ, בלתי ניתן לשליטה? האם שפת הפסיכולוגיה היא המסגרת הראויה להסביר את יצירתו כביטוי חזותי של מציאות עגומה? והאין טעמים אלה נכונים לגבי רוב האמנים, גם לגבי אלו המתפקדים במסגרת הקונצנזוס החברתי?״.

_H9A3180 _H9A3188 _H9A3759 _H9A3784 _H9A3910_1

וכך היא ממשיכה: ״התערוכה אינה שואפת לחקות את המציאות הנראית בסביבות המקור. משימה מעין זו היא בלתי אפשרית, חסרת תכלית ודינה להיכשל. ׳סביבות עבודה׳ אינה מתיימרת לממש את ההבטחה הבאה, לבשר על עתיד חדשני או על שכלול טכנולוגי מסעיר. אדרבא, היא מתרפקת על ערכים נכחדים של צנעה ושל פשטות, ומייבאת אותם מן החוץ הסמוך אל הפנים.

״מושגים, שההסכמה לגביהם היא אבן יסוד ותשתית לחברה מתוקנת, הפכו למתעתעים: אמת, שקר, מקור, אותנטיות, זיוף, העתק, שכפול, שימור, שִחזור, מציאות ופנטזיה. ׳סביבות עבודה׳ מאמינה כי לא ייתכן חזון עשיית היסטוריה כאן ועכשיו ללא ערכים כגון שיבה, הישענות, שימור, ותק ונוסטלגיה. מסורת היא חלק בלתי נפרד מהתעשייה, מהטכנולוגיה ומהקִדמה – היא היא החדשנות העכשווית״.

ואני תוהה: האם יש מקום מתאים יותר מלקרוא את הטקסט הזה מאשר איטליה. מילאנו. שבוע העיצוב, המקום שמקדש את החדש. לפני כמה ימים המעצבת הלה יונגריוס פרסמה מניפסט בשם Beyond the New, שבו היא קוראת לנטוש את האובססיה של עולם העיצוב במרדף אחר החדש, אחר הרווח בכל מחיר, ולהחליף אותה בחיזוק הקשר בין מעצבים צעירים לתעשייה, בהתמקדות בתהליך, ובקשר עם העבר. ״זו קריאה לשינוי״, היא כותבת.

אני קורא את המניפסט בעיון. בעוד יומיים אני עתיד לראיין את יונגריוס ואני רוצה לשאול אותה עד כמה זה פרובוקציה, עד כמה זה ריאלי, ואיך כל זה מתיישב עם העובדה שאני מראיין אותה בדיוק במקום שבו היא משיקה מוצרים חדשים. נדמה לי שרויטל הייתה מתחברת אל הטקסט הזה, במיוחד לסעיף השני, שמתחיל בהצהרה ש״זה אבסורד ויהיר להתחיל את תהליך העיצוב מהדף הלבן. מודעות תרבותית והיסטורית שזורה בדי-אן-איי של כל מוצר ראוי, אחרת המעצב יוצר משהו חדש רק למען החדש – קליפה חלולה שכדי לטעת בה משמעות דרושה רטוריקה כוזבת״.

הו, הדף הלבן. אני תוהה אם הוא אי פעם היה לבן.

_H9A3215 _H9A3277 _H9A3304 _H9A3350 _H9A3431 _H9A3535

ועוד משפט שתפס אותי בקטלוג: ״בעלי המקצוע שעימם עבדנו חזרו ושאלו: ׳ומה יוצא לכם מזה?׳. האם יכולה האמנות להנפיק תוצרים מוחשיים, רווחיים, ׳אמיתיים׳? האין האמנות אלא ישות טפילית, השואבת ממחוזות חיצוניים לה בחיפוש מתמיד אחר כפתורי הפעלה, שיתניעו ויניעו אותה?״.

5 תגובות על הכתבה

  1. נורית זלדמן

    מעורר סקרנות ועניין

  2. ענת מרוק

    מרתק ומענג! עוקבת בדריכות. מדויק לי להפליא 🙂 תודה.

  3. ronit judelman

    Hi Revital, what an amazing project. I am due back in South Africa in ten days. Hope I can make the opening
    !Count me in for your next project
    Best regards and best wishes for the exhibition
    Ronit Judelman

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden