כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

ביקור בית: אורית פרייליך

אורית פרייליך לא מרשה לסטודנטים שלה להשתמש במילה אקלקטי.

פרייליךבת 54, מרצה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר מ-1987, אומרת ש״זה מונח קל וזמין, והוא לא אומר כלום. זה כמו להגיד על משהו שונה, או נחמד, או אחר; או מעניין״, היא מוסיפה, בנסיון להגדיר את האופי החמקמק של הבית שבו היא גרה ושל כל החפצים שפזורים בו.

אורית פרייליך. צילום: נמרוד סונדרס למגזין את

אורית פרייליך. צילום: נמרוד סונדרס למגזין את

6aecc81539febdcf106e303dd95f5fb4

כמעט 20 שנה (מ-1987) היא גרה בשכונת כפר גנים (ב׳) בפתח תקווה, עם בעלה ובנה בן ה-19 (שתי הבנות הגדולות עזבו את הבית). בדירה, שנמצאת בקומה הרביעית (והאחרונה) של בניין מגורים טיפוסי, יש שישה חדרים (סלון, ארבעה חדרי שינה וסטודיו) שמפוזרים בשני מפלסים, ושטחה 200 מ״ר. ״הבית הזה הוא יצור כלאיים, ולכן אולי המילה הנכונה לתאר אותו היא היברידיות. זה הכל ישן וחדש, יש פה המן דברים שניתנו לי כמתנות, ואני בעיקרון לא מחליפה אף מתנה שנותנים לי. אם מישהו בחר ואסף ונתן, גם אם הוא בכלל לא קלע לטעם שלי, אני בחיים לא אחזיר. כמו שיש לי מקום בלב, ככה יש לי גם מקום בבית. וברוך השם הבית גדול״, היא צוחקת.

״אני יודעת שזו סנטימנטליות, ואפילו קיטשיות באיזשהו מקום, אבל כל דבר מזכיר לי מי נתן, מתי ולמה; יש המון סיפורים מאחורי כל מה שאתה רואה מסביבך. זו גם הסיבה שאנחנו נשארים לגור פה. עברנו לפה כי לא רציתי לגור יותר בבני ברק. כשחזרנו מדנמרק ב-1987, שנתיים אחרי שסיימתי את לימודי האופנה בבית הספר הסקנדינבי הגבוה לעיצוב ואופנה בקופנהגן, מפה ועד גבעת שמואל הכל היה פרדסים. זה היה הבית הבנוי האחרון לפני ה׳שום מקום׳. עם השנים רכשנו חברים, הילדים גדלו כאן, כל הזכרונות המשפחתיים שלנו הם כאן״.

7ac05154eea4164764ff60efff855372

הסלון, שנמצא בכניסה לבית וממנו ממשיכים לשאר חלקיו, כולל תערובת מוזרה ומסקרנת של חפצים, רהיטים ופריטי נוי, שכוללים ספרי קודש, עדות לרקע הדתי שממנו מגיעה פרייליך; רהיטים מדנמרק, שם חיה במשך שש שנים; וגופי תאורה ויצירות אמנות של פרייליך, חלקם הוצגו בשנה שעברה בגלריה פריסקופ בתל אביב. ״באמנות שלי אני פועלת הפוך מהדרך שבה אני פועלת כמעצבת אופנה. באמנות אני מסתכלת על מה שקורה בפנים, מתחת ללבוש: אני מפנה את המבט פנימה, ומשתמשת באמצעי ראייה שיכולים לחדור דרך גופים – רנטגן, סיטי, אם-אר-איי, או סונרים למיניהם״.

cf54d409624c1534c3cb1cf1d5ca0878

על השולחן בסלון ערבובייה של פירות קוקוס מהמלדיבים, סחלבים, ספרי אופנה ועיצוב, לצד גוף תאורה בדמות בובת דיגום מסיבי זכוכית, מזוודה עם רגלי עץ וריפוד עור מדרום אפריקה שהפכה להיות כורסה, פסנתר, שלוש רפליקות של כסאות פלסטיק צבעונים בעיצוב ורנר פנטון ועוד. ״פנטון הוא האורים והתומים שלי. הוא גאון. הוא העז ללכת עד הסוף עם החזון שלו, היה חסר מעצורים – מבחינה צבעונית, חומרית, ראיה מרחבית, הכל. היום אתה מסתכל על בית ויכול לדעת שמכאן עד כאן עשה האדריכל, ואז הגיע המעצב, ואז הסטייליסט. הוא עשה הכל. אני קוראת לזה אומץ.

״בבית, החיבור של הכל ביחד הופך את מה שאתה רואה לשלי. הגורל הביא אותי לקופנהגן, וכמה שחשבתי שזה הדבר הכי נורא שהיה יכול לקרות לי, זו המתנה הכי גדולה שקיבלתי. זה התמהיל שלי – אני גם ישראלית, גם דתית, גם ראיתי עולם אחר. כל הסנטימנטליות שמבעבעת בי זה מה שהופך אותי למה שאני, ואת הבית שלי למה שהוא, לטוב ולרע״.

– – – – –

הטקסט התפרסם בגרסה אחרת במגזין את כחלק מפרויקט ביקור בית אצל שישה מרצים לעיצוב אופנה בישראל. לקריאה נוספת:
ביקור בית אצל עידו רקנטי
ביקור בית אצל מאיה ארזי
ביקור בית אצל רונן לוין
ביקור בית אצל אלי למר גינזבורג
ביקור בית אצל עומרי גורן

33c3215391acd966f98cbc1b97ca86af 606aff28caadedd1ecb4b6ec76b28664 b6562185577071f3dbf115c04ad31f8f  224b8c46843de912a4edb22b43ca9321

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. בלה

    ראיתי את גופי התאורה של אורית ב"פריסקופ". הם היו נהדרים, עם שילוב מרתק של אור ומסתורין.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden