כל מה שחשוב ויפה
דימה גורביץ׳

אנחנו חייבים ליזום. לא רק להגיד שקשה, אלא לנסות ולשנות את המציאות

למשך שלושה ימים הפכו בחודש שעבר הסניפים של רגבה בבאר שבע ובחיפה למתחם מכירות של מעצבים ישראלים מתחומי העיצוב השונים: עיצוב מוצר, עיצוב לבית, עיצוב אופנה, טקסטיל וצורפות. מדי יום הציגו ומכרו את מוצריהם שבעה מעצבים ישראלים שונים בכל סניף, כשכל יום הוקדש לקונספט אחר: צבע וטקסטורה, חומר וצורה, ופונקציה ושימושיות.

מטרת הפרויקט המקסים הזה, מעצבים מכאן, שהתקיים בשיתוף יזמי העיצוב גיל רויטר וגלית רייסמן, הייתה לחשוף את המעצבים, לקדם את השיח ולהעלות את המודעות ליצירה ישראלית גם מחוץ למרכז הארץ, ולהציג את תמיכתה של חברת רגבה בייצור מקומי ואיכותי. ביקשתי מגיל שיספר על היוזמה לפרויקט, על מה קרה שם בתכל׳ס, ועל המסקנות שלהם מהנסיון להפיץ את בשורת העיצוב גם מחוץ לתל אביב.

מעצבים מכאן- שלט חוץ

Yuval:

הי גיל, מה שלומך?

Gil:

הכל נפלא – מתניע מבערים… תחילת השבוע עדיין

Yuval:

לגמרי. אתה יודע, חשבתי על זה שאף פעם לא היית פה בצ׳ט ואני לא מבין איך זה קרה בתור מי שעושה מיליון דברים בעולם העיצוב. מי אשם, אני או אתה?

Gil:

שאלה טובה… האמת היא שאני די אולד סקול בכל מה שקשור למחשב ומעדיף אינטראקציה אישית פשוטה – עדיין מסתובב עם מחברות ומאחל באופן אישי שנה טובה…

Yuval:

וואלה. תגיד רגע כמה מילים על עצמך לטובת אלו שאיכשהו לא נתקלו בשם שלך

Gil:

למדתי תקשורת חזותית בשנקר ובשנה שלישית נסענו לכנס מעצבים גרפיים ביפן, שם קיבלתי החלטה שלא אתעסק בתחום, כי לא כל מבקר מסעדות טוב הוא שף. אבל, אני פולני ולכן השלמתי תואר ונסעתי ללונדון, שם למדתי את התחום של תחזיות בעולם הטקסטיל והאופנה. לאחר שלוש ומשהו שנים חזרתי ארצה והשתלבתי בתחום של הלבשת בתי יוקרה… כיום אני עצמאי – חי ונושם עיצוב ולומד ומדבר על עיצוב (המון) ועובד על מיזמים שונים בתחום יחד עם מעצבים ישראלים צעירים ובשיתוף עם חברות מסחריות גדולות ומובילות

Yuval:

אז שניה לפני שנגיע למיזם האחרון שלך, אני רוצה להבין איך זה עובד. אתה פונה עם רעיונות שלך או שפונים אליך כי כבר מכירים אותך?

Gil:

במהלך התקופה שעבדתי בתור שכיר זכיתי לעבוד עם הרבה מאוד אדריכלים ומעצבי פנים. במקביל לא ויתרתי על פגישות עם אנשים, שאני מוצא עניין בהם, בעבודות שלהם או בדרך המחשבה שלהם. פשוט יצרתי איתם קשר – פייסבוק או שיחת טלפון ונפגשתי. לאט לאט ראיתי שאני נורא נהנה מלפגוש יוצרים מתחומי עניין שונים ומלנסות לשלב ביניהם ובין היכולות השונות שלהם – סוג של נטוורקינג עסקי. מעבר לראייה העיצובית שלי יש לי גם ראייה עסקית ברורה ולכן הבנתי שכדי לממש חלומות צריך גם כסף, ושלחברות מסחריות גדולות יש תקציבים שיכולים לממש את אותם החלומות. אני זוכה לשיחות טלפון ולפניות על בסיס יומי וזה כיף ונפלא להכיר, לשתף, לחשוף ולהיחשף לסצינת העיצוב המקומית

שמעון אזקיאל

אביאל אבודרהם

Yuval:

ועכשיו בוא נדבר על המיזם האחרון שבו שיתפת פעולה עם חברת רגבה ועם גלית רייסמן. מה הוא כלל בכמה מילים ואיך הוא קרה

Gil:

גם את גלית הכרתי דרך חברה משותפת, שחשבה שלשנינו יש הרבה תחומי עניין משותפים. לגלית יש זיקה גדולה ועמוקה יותר עם סצינת האופנה המקומית והיא חושפת אותה בארץ ובחו״ל. חשבנו לשלב כוחות, לעבוד יחד ולהשלים האחד את השנייה. בניגוד אלי, היא גם זו ששולטת באקסלים ובטבלאות, והתפלאה לראות שלי יש עדיין פתקים וקלמר ומחברת של מוג׳י.

בכל אופן, מטרת המיזם ״מעצבים מכאן״ היתה חשיפת מעצבים ישראלים יוצרים מחוץ לכיכר העיר התל אביבית (אנחנו לא אוהבים להשתמש במילה פריפריה) ושימוש בפלטפורמות השונות של חברת רגבה (לקוחות, דיגיטל, יח״צ ותצוגה), כחברה ישראלית מובילה עם מוניטין רב שנים, ששמה דגש על עולמות התוכן העיצוביים – ראה ערך רידיזיין. מוכר לך?

Yuval:

בהחלט! תמיד תהיה לי פינה חמה בלב לרידיזיין. אבל בוא נמשיך: אוקי, חשיפה. מה זה אומר בתכל׳ס?

Gil:

בתכל׳ס זה אומר שיש מעצבים סופר מוכשרים עם רצון עז לחשיפה – שאני חייב לציין שגם אנשי מקצוע שאני עובד איתם לא בהכרח מכירים: הם יכירו את המעצבים הגדולים באיטליה ואולי מה שקורה בלונדון, אבל לא דואגים לפרגן ולראות מה נעשה ממש מתחת לאף שלנו. ונכון שיש את צבע טרי, אבל לא כולם הולכים לשם.

במהלך ימי הפעילות גם בחיפה וגם בבאר שבע נפגשתי עם הרבה מאוד אדריכלים ומעצבי פנים – היו כאלה שביקרו בתל אביב לפני שנה וחצי ושנתיים. לי זה נראה מוזר. גם כשביקרתי בתערוכת העיצוב האחרונה במילאנו התחושה היתה של טיול שנתי: כמויות של ישראלים, אנשי מקצוע ולקוחות שבאו לראות מה קורה בתערוכת העיצוב הגדולה בעולם. יש פה יצירה נפלאה ואיכותית והרבה מאוד מעצבים שפורצים את גבולות הגזרה המקומיים ועושים חייל בעולם – והאמת שרק אז ממש מסתכלים עליהם באור אחר – קיבלו גושפנקא של איכות בינלאומית. החשיפה היא שימוש בכח של חברה כמו רגבה, במיתוג של החברה ובעבודה שלה מול קהל האדריכלים/ מעצבי הפנים ולקוחות הקצה וחשיפה שלהם לאותם המעצבים

אייר גרדן

אייר גרדן

Yuval:

יפה! ואם פורטים את זה לעוד יותר תכל׳ס, איך זה עבד, מה היה בדיוק

Gil:

אז ככה: גלית ואני פנינו לחברת רגבה עם הרעיון. היה חשוב לנו לפנות לחברה מקומית עם ייצור מקומי ועם אג׳נדה של עיצוב – לכן הברירה ברגבה היתה מתבקשת. העבודה היתה במקביל למנהלת קשרי האדריכלים של רגבה שירלי טוראל וגלית דינלטון מנהלת המרקום של החברה, ובעידודה של מירי שפיר המנכ״לית. הרעיון היה להשתמש בחללי התצוגה הקיימים של הסניפים בחיפה ובבאר שבע, כשבכל יום הציגו שבעה מעצבים שונים תחת קונספט אחר. הוצאנו כל קורא למעצבים והיתה היענות נפלאה – ידענו לכוון ולבחור מי יציג באיזה יום ותחת איזה קונספט.

רצינו שהפלטפורמה תהיה גם מכירתית ונגישה, שהמבקרים יוכלו להכיר באופן אישי את המעצבים וגם ליצור איתם קשר לפרויקטים עתידיים. אינטראקציה אישית קרובה, שבה אנשים יוכלו לגעת במוצרים, לשמוע מאיפה המעצבים מגיעים ומה בדיוק הם עושים. בגלל החשיפה הנפלאה שהייתה לפרויקט, חלק מהמעצבים זכו לפניות שהביאו למכירה מוקדמת של המוצרים: דימה גורביץ׳ קיבל פנייה מגלריה מחו״ל, לאחר שהאוצרת של הגלריה ראתה כתבה על הפרויקט באחד מאתרי האינטרנט; ליאור שחר קיבלה פנייה משף מוביל בישראל לגבי אפשרות לשיתוף פעולה ביצירת קרמיקה למסעדה.

זה היה נפלא לראות והמעצבים זכו לפגוש קהלי יעד חדשים ולשוחח גם ביניהם. זו היתה חברותא מקסימה, במיוחד שלכולנו יש תשוקה עצומה לתחום העיצוב. אני חייב לציין שהיה נהדר אבל זו רק סנונית ראשונה והאתגר האמיתי עוד לפנינו. עיצוב זו שפה והיא צריכה להיות שגורה אצל כל אחד ואחת מאיתנו

שירי עבדה

שירי עבדה

Yuval:

אתה כותב ״ידענו לכוון ולבחור מי יציג באיזה יום ותחת איזה קונספט״. אתה יכול לתת דוגמה?

Gil:

בהחלט. האגרטלים המקסימים והשעונים של רועי ירושלמי וטל הדר מיהלומי׳ס השתתפו תחת הקונספט של פונקציה ושימושיות – שימוש חדשני באבן הבזלת. גם גלית וגם אני עוקבים אחר בוגרי בתי ספר לעיצוב וגלית התעקשה שרועי ישתתף – זה היה נפלא. עינת קירשנר תחת הקונספט של חומר וצורה – יצרה מתכת קרמית והמוצרים עצמם הם על התפר של בין עיצוב לאמנות. התכשיטים המרגשים של שירי עבדה והמוצרים של SWIFT ו-ONEandMANY תחת הקונספט של צבע וטקסטורה

Yuval:

ומי היה הקהל שהגיע?

Gil:

אני חייב לציין שהאירוע זכה ליותר מבקרים באיזור חיפה מהאירוע שהתקיים בבאר שבע. מתוך העבודה היומיומית שלי ובתור מי שגדל בצפון, אני מכיר הרבה מאוד אדריכלים ומעצבי פנים שעובדים בצפון. יש צמא לעיצוב והיתה היענות יפה, אנשים אמרו לנו שהם צמאים לעיצוב וזה נפלא שהם לא צריכים להטריח עצמם לנסוע לאיזור המרכז. במקביל, מדובר בקהל יותר צנוע – אנשים שלא מתערבבים בסצינת העיצוב של תל אביב ולא תמיד מרגישים בנוח כשמגיעים להשקות המוניות וחוץ מלשתות קאווה, לא באמת זוכים להכיר אף אחד באופן אישי. אני חושב שחשוב כמה שיותר לפעול גם מחוץ לזירה הקרובה לנו ואולי גם הנוחה לנו… בגלל שגם לגלית וגם לי יש תשוקה לעיצוב והעצמת התחום בארץ נמשיך ונעשה פעילויות מסוג זה במקביל לפעילויות השוטפות שלנו בתל אביב.

סוויפט

סוויפט

Yuval:

ומה הלאה? מה הדבר הבא?

Gil:

גלית עובדת על הפרויקטים שלה ואני עובד על הפרויקטים שלי. אנחנו משתפים ומחליפים רשמים כל הזמן, ממשיכים להיפגש עם אנשים מעניינים, לחשוב על רעיונות מקוריים, ליזום. אני חושב שאנחנו חייבים ליזום. לא רק להגיד שקשה, אלא לנסות ולשנות את המציאות. לתרום מהידע ומהניסיון שלנו לאחרים ולתמוך במעצבים נפלאים, לנסות לסייע להם להבין שמעבר למוצר טוב, חייבים שיווק מצוין ומערכת מעוגנת של קשרים ושל חשיפה כדי גם להתפרנס מעיצוב. נמשיך לעשות ולהתעקש – זה לא תמיד קל, אפילו קצת קשה, אבל תמיד אמרו לי בלונדון – if there is a will, there is a way…

Yuval:

אחרי זה באמת שאין לי משהו חכם להגיד…

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden