כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

Design by Making

במהלך חודש אפריל (וקצת לפני) יצא לי להיות מעורב בדרך כזו או אחרת בשני פרויקטים, שהייתה לי הזכות להיחשף אליהם לפני שהם יצאו לאור הזרקורים. לכאורה לא היה קשר בין השניים – לא בחומרים, לא בהקף, לא בעולמות התוכן, לא בקהל היעד. רק בדיעבד, תוך כדי שדיברתי עם שני המעצבים על תהליך העבודה שלהם ועל התוצר הסופי, הבנתי כמה הם דומים, וכמה אפשר ללמוד מהם על תהליכי עבודה ועל מה זה אומר מחקר בעיצוב.

milan_0160a

פיליפ מלואה, מילאנו 2015

 milan_0088a milan0122

הפרויקט הראשון היה שיתוף הפעולה של חברת אבן קיסר עם המעצב פיליפ מלואה, שהוצג בשבוע העיצוב של מילאנו. זו הפעם השלישית שאבן קיסר הציגה מיצב גדול ומרשים במילאנו: בשנה שעברה זה היה עם Raw Edges ולפני שנתיים עם סטודיו ננדו. מלואה מתגורר כיום בלונדון, שם הוא מנהל את סטודיו העיצוב שלו, ומשמש כארט דיירקטור של POST OFFICE – משרד אדריכלות ועיצוב פנים. בין אלה הוא גם מלמד ב-Royal College of Arts.

בעבור אבן קיסר יצר מלואה את ״Movements״, מיצב שהוצג ב-Palazzo Serbelloni, שהורכב משני חלקים ובחן את השימוש המפתיע והבלתי צפוי במשטחי אבן קיסר. החלק הראשון, שהוצג במבואה הגדולה של הארמון, הורכב משמונה נדנדות שהיו עשויות כולן מקולקציית 2015 של משטחי אבן קיסר. בחדר הסמוך הוצגה אסופה של כ-20 עציצים בעבודת יד, שמתעדת את תהליך התנסותו של מלואה עם משטחים וטכניקות עיבוד של אבן קיסר.

הנה חמישה מהם מקרוב (את כל השאר אפשר למצוא במיניסייט של הפרויקט):

0848 0892 0815 0898 0874

למרות שהכרתי את הפרויקט לפני שהגעתי למילאנו, ולמרות שראיינתי את מלואה ושמעתי ממנו על תהליך העבודה, אני זוכר את ההפתעה כשנכנסתי לארמון במילאנו: מהמגוון, מקנה המידה, מהגימור, מההצבה. בעוד שהנדנדות משכו את אור הזרקורים – ולא סתם הן היו אחד הדברים הכי מצולמים השנה במהלך שבוע העיצוב – אני רוצה להתעכב דווקא על העציצים.

על מנת לחקור וליצור את 20 העציצים מלואה עבר למשך חודש שלם להתגורר בטולוז (צרפת), ועבד עם הצוות שלו במפעל. שם הוא מצא כמה משטחי וינטג׳ של אבן קיסר, שלא היו בשימוש למשך למעלה מעשרים שנה. ״נסענו למפעל תעשייתי, מצויד היטב, שמתמחה בעיבוד של משטחים קשיחים, ופשוט הכנו כמעט את כל העציצים בעבודת יד, באמצעות מגוון של שיטות – ליטוש, פיסול, גילוף, שיבוץ וכדומה״, הוא סיפר בראיון שפורסם בבלוג של אבן קיסר.

״שיטת העבודה שלנו ברובה היא התנסות בחומרים, עיצוב באמצעות עשייה (design by making). בשבילי, נקודת ההתחלה הייתה בדיקה וחקירה של החומר – כך בדרך כלל אנחנו מתחילים את כל הפרויקטים שלנו, אפילו עם חברות רהיטים. לדוגמה, עיצבנו ספה ל-׳Established & Sons׳ והצורה שלה השתנתה ככל שעבדנו עם הספוג, תוך שאנו מקפלים אותו, תופרים אותו ועושים איתו ניסיונות שונים. הצורה הסופית הייתה תוצאה של שיטת העבודה שלנו, ולא כי השתמשנו במחשב או בעט״.

מספיק לראות כמה שניות מסרטון המייקינג אוף של הפרויקט כדי להבין מה זה אומר design by making:

YouTube Preview Image

הפרויקט השני היה שיתוף הפעולה של מעצבת האופנה מאיה ארזי עם מותג האופנה דניאלה להבי. ואף על פי שאלו כאמור שני מעצבים שונים, מארצות שונות, מתחומי עיצוב שונים, עם פרויקטים בקני מידה שונים, מעניין לשים לב לנקודות ההשקה בין שני הפרויקטים, ובין המעצבים.

במשך שלושה חודשים שימש סטודיו דניאלה להבי כ״מגרש המשחקים״ של ארזי, שבמקביל להוראה במחלקה לעיצוב אופנה ובתואר השני בעיצוב בשנקר, מאז השנה שעברה היא פועלת תחת השם ״LEV״. מידי שבוע היא הייתה מגיעה אל הסטודיו, מסתובבת בין המעצבים ובעלי המלאכה, אבל מה שענין אותה לא היו העבודה השוטפת או הצצה אל הדגמים העתידיים, אלא דווקא מה שנשאר אחרי שהעבודה היום-יומית הסתיימה. בדומה למלואה, ארזי הגשימה את אחד החלומות שכל מעצב חולם עליהם: לקבל יד חופשית להשתמש בכל עודפי הייצור ולעשות בהם כשלו.

צילום צעיפים דנה קרן

צילום הצעיפים: דנה קרן

צילום דנה קרן

״קיבלתי גישה חופשית למטמון של חומרים, והדבר הנחמד הוא שבכל פעם כשהגעתי המטמון השתנה״, היא מספרת. ״בעולם העורות תמיד נשארים עודפים, בגלל המבנה שלו: אלו יריעות, לא ריבועים מדוייקים. בנוסף, החלקים השונים שלו מגיעים בטקסטורות ובעוביים שונים, כך שבתהליך הייצור אי אפשר להשתמש ב-100 אחוז של החומר. בונוס נוסף היה שיכולתי לנבור בעודפים של קולקציות מלפני שנים רבות, וכך יכולתי לשלב גם עורות מסדרות וינטג׳ בצבעים מרהיבים כמו אדום קוראל, ורוד פוקסיה וירוק תפוח״.

התוצאה: קולקציית קפסולה שמורכבת משלושה דגמים של צעיפים ו-14 תיקים, כל אחד שונה מחברו, כולם עשויים משילוב מסקרן בין בד לעור. ״המהות של ׳לב׳ היא לשאול שאלות על אופנה, על בגדים ועל טקסטיל דרך עשייה; להשתמש בעודפים קיימים של חברות אחרות שאני מזדהה עם דרך המחשבה ועם הערכים העיצוביים שלהן; ליזום פרויקטים יחודיים, חד פעמיים, שמנסים להציע נקודת מבט חדשה על אופנה. מעבר לשילוב החומרים הטקסטיליים עם עור, בצעיפים ובתיקים, בטכניקות שונות כמו תפירה, השחלה או חיתוך, הרעיון שעומד בבסיס הקולקציה הוא לבדוק אופני חיבור שונים בין טקסטיל לעור, תוך הקפדה שכל חומר שומר על התכונות שלו, אבל לנסות לגרום להם לעבוד ביחד״.

פרוייקט משותף לדניאלה להבי והמעצבת מאיה ארזי צילום דוד עדיקא 1290 שח (1)

צילום התיקים: דוד עדיקא

 פרוייקט משותף לדניאלה להבי והמעצבת מאיה ארזי צילום דוד עדיקא 1290 שח (2)

״אני בודקת את האפשרויות של התיקים, מותחת את גבול הרצינות שלהם למקום יותר הומוריסטי. בעבורי, ההנאה צריכה להיות לא רק בעיצוב, אלא גם בשימוש. בצעיפים, לדוגמה, יש מנעד בין צעיפים שהם יותר קלאסיים לבין צעיפים שיש בהם יותר הומור, שבא לידי ביטוי בחיבור המרענן בין החומרים והטקסטורות, או בצעיף שהאותיות שמחוברות אליו מרכיבות את המשפט ׳All you need is good love׳.

"אחרי הכל, היום אהבה זה לא מספיק. בשביל שהיא תחזיק לאורך זמן, היא צריכה להיות טובה. זה כל ההבדל…״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden