כל מה שחשוב ויפה

ינק יונטף: לקחתי את הדסה וניקיתי אותה מאבק, מהלכלוך שהצטבר בפינות

לאחר שהסתיים המאבק המשפטי על הזכויות על מפעלו של הנרי פרידלנדר, פנתה משפחתו לינק יונטף בבקשה שיכין גרסה עדכנית של אות הדסה האיקונית. במשך שנתיים עבד יונטף לפי הסקיצות הרשמיות של פרידלנדר, ובמקביל לפתיחת התערוכה דפוסים משתנים במוזיאון ישראל הוא מוציא לאור את ״הדסה פרידלנדר״

מתוך קמפיין הפרסום ל״הדסה פרידלנדר״ שעיצב להב הלוי

Yuval:

הי ינק. אז מה פתאום אתה מוציא מחדש את הדסה? מה היה רע בהדסה הקיים?

Yanek:

היה מאבק משפטי שניהלה המשפחה על זכויות היוצרים של הפונט, והתבקשתי ליצור את הגרסה הרשמית כדי למחוק את כל הגרסאות שהסתובבו בשוק. ההדסה שמרבית האנשים השתמשו בה בשני העשורים האחרונים עברה הרבה גלגולים: פרידלנדר מצייר, יוצרים פורמות, את אות הבלט מדפיסים על נייר, וכשהגיע עידן הסדר-צלם מעבדים את הפונט מהנייר המודפס. ואז הדור שעשה דיגיטציה סורק את הניירות המודפסים, והתוצאה לא נאמנה למקור ולא תמיד באיכויות מספקות. אתה מקבל גירסה על גירסה על גירסה

Yuval:

אבל עם יד על הלב, מי שם לב

Yanek:

זה נכון שהקהל הרחב לא ישים לב, אבל ככה זה בכל תחום: כשאתה מרגיל אותו לצרוך מוצר לא טוב, איזה משקה עם צבע מאכל לדוגמה, ברגע שמתפרסם שצבע המאכל מזיק לבריאות, הוא פתאום מבין שיש משהו טוב יותר. מצד שני, קהל הצרכנים בתחום העיצוב ודאי שישים לב

Yuval:

אתה יכול לתת דוגמה?

Yanek:

קיבלתי גישה לארכיון של פרידלנדר, שנמצא במוזיאון ישראל, וסרקנו את הסקיצות המקוריות, את הארטוורק הסופי שנשלח למונוטייפ להפקה. שכה אתה יכול להבחין בכל הדברים הקטנים שעושים את ההבדל בין הגרסאות: החריגות מתחת לקו התחתון, של האות, האלכסונים, גובה האות, העובי, קו אנכי לעומת קו מקביל, כל הדברים שבונים את הטייפ. אני יודע שזה הקוצו של יוד של המקצוע, אבל זה מה שעושה את כל ההבדל. בעיקר עכשיו יהיה אפשר לראות איך הצורה של האות המקורית כאילו גזורה במספריים מתוך חומר

ההבדלים בין הגרסה הקיימת בשוק של הדסה, לבין הגרסה של יונטף להדסה פרידלנדר

ההבדלים בין הגרסה הקיימת בשוק של הדסה, לבין הגרסה של יונטף להדסה פרידלנדר

Hadassah_portfolio_article3

Yuval:

אני ממש מרגיש שחייתי בשקר עד היום

Yanek:

כן… כמובן שיש החלטות נוספות שצצו בדרך והתוצאה היא שאתה מקבל מוצר יותר מלוטש. בנוסף, המשפחה הגיעה להסדר עם מיקרוסופט שבמסגרתו החברה התחייבה להחליף את הגירסה שמופיעה בחבילה של אופיס, ולפי הדרישה שלהם עיצבתי אות לטינית בהתאמה לעברית, שנמצאת בתוך הפונט. כתוצאה מכך הייתי צריך לעצב גם גירסה חדשה של הספרות, כזו שתתאים יותר הן לשימוש בלטינית והן לשימוש במרחב הדיגיטלי.

Hadassah_portfolio_article8

מתוך תהליך העבודה של עיצוב הספרות ושל הגרסה האנגלית להדסה פרידלנדר

Hadassah_portfolio_article10Hadassah_portfolio_article9

Yuval:

אז אני רוצה לשאול למה בכלל לטרוח? מה יש בהדסה ששווה את כל העבודה? הרי לא היית טורח לעשות את כל זה לכל פונט

Yanek:

הדסה היא אולי האות המודרנית העברית הראשונה הטובה ביותר אחרי הקמת מדינת ישראל. אמנם העבודה עליה התחילה לפני קום המדינה, אבל ההוצאה שלה לאור והשימוש הרחב שלה הוא מסוף שנות ה-50 ואילך. ככלל, לא הרבה אותיות עברו יפה מעידן של אות בלט לדיגיטציה.

הדסה משלבת בתוכה גם את הקלאסיקה של האות העברית וגם את האקספרימנטליות, את החלוציות של מעצב אירופאי שיש לו ניסיון רב בעיצוב אותיות. פרידלנדר היה מסטר של עיצוב אותיות, ולא התברכנו בהרבה כאלו. הוא, צבי נרקיס, ומן הסתם גם פרנציסקה ברוך אבל היא הייתה שבויה בקונספציה של אות אשכנזית בסגנון ימי הביניים, אני לא יודע אם בגלל שזה מה שהיא אהבה או בגלל הקליינטורה שאיתה היא עבדה

Hadassa_Campaign-1

Yuval:

מה זה אות מודרנית?

Yanek:

אות בעלת צורניות חדשה, בעלת מבנה חדיש. פרידלנדר לוקח בחשבון את ההיסטוריה של האות העברית ומציג אותה בצורה חדשה. לפני שנתיים עיצבתי באותו אופן גרסת פרנק ריהל לעיתון הארץ. גם איתו קרה אותו סיפור. סרקתי את הקטלוג המקורי באיכות מאד גבוהה ועליו עבדתי עם השוואה אופטית של המידות, תוך כדי לקיחה בחשבון של התפשטות הדיו כי עבדתי עם חומר מודפס, ולא כזה שצוייר ביד.

לקחתי את הפונט וניקיתי אותו מאבק, מהלכלוך שהצטבר בפינות. זה הכל פרטי פרטים – אנשים לא מבינים מה כרוך בסיפור הזה, בשביל מה צריך את זה, בשביל מה צריך בכלל עוד אותיות. בזמנו פרידלנדר בעצמו, בתור המנהל של הדפוס הלימודי – בית הספר לדפוס מטעם ארגון הדסה בירושלים – עשה לא מעט בשביל לדחוף את האותיות: הוציא פרסומים, יש כרזות, עטיפות ספרים, אלבומים. ואני מניח שנראה מזה לא מעט בתערוכה.

והכל מתוך הערכה והבנה שזה מוצר יוצא דופן ורק קהל שמעריך את הדברים יידע לעשות בו שימוש. המדינה הייתה צעירה ואינוונטאר הפונטים הסתכם אולי בפחות מעשרה. זו הייתה השקעה אדירה. מעצב עבד בחינם רק בשביל שהאות תתפרסם

Yuval:

כמעט כמו היום…

Yanek:

לא, היום יש יותר הערכה והמעצב יכול למכור את הפונט באתר שלו. אבל פרידלנדר היה חדור תשוקה ובגלל שמי שהיה יכול לצקת פונטים באותה תקופה היו רק חברות ענק, איפה שהוא יכל הוא ניסה לדחוף את הדסה

Yuval:

מה הבנת עליו כמעצב בתהליך השיחזור?

Yanek:

בן אדם עם רגישות מאד גבוהה. הלוואי אם יכולתי להכיר אותו בפועל, והלוואי אם היו לי כמה שעות איתו בחיים בתחום המקצועי. נפגשתי בעבר הרחוק כמה פעמים עם צבי נרקיס, ועד היום נשארו אצלי הדברים שהוא אמר לי, כמו למשל מה צריך להיות גובה של ספרות. הם היו מלאי ניסיון מקצועי שהיום לא קיים.

אני יודע שהזמנים משתנים, אין מה לעשות, אבל בגלל שהם עבדו לרוב בצורה ידנית, עם קשר ישיר בין היד לעין – בצורה הרבה יותר פיזית ממה שאנחנו עובדים – היה להם ידע הרבה יותר רחב מאיתנו על ההתנהגות של האות. חבל שלא הכרתי אותי בחייו, אבל דרך המשפחה אני מרגיש שיצא לי קצת להכיר אותו

*כוכבית מייצגת שדות חובה

5 תגובות על הכתבה

  1. דן

    יישר כוח לינק על מלאכת הקודש, גם הגרסה הלטינית נהדרת ומרשימה בהתאמתה.
    דבר אחד מסקרן אותי והייתי מעוניין לשאול – אם במקרה תראה את ההודעה, ינק.
    מדוע בחרת לעצב סט ספרות חדש במקום סט הספרות המקורי והכל־כך מזוהה, בעיניי לפחות, עם הפונט?
    ברור לי שההתאמה ללועזית, כפי שצויין בראיון, היא האילוץ, אך האם בפונט שמטרתו להגיש את הדסה "למהדרין", לא נכון יותר להתאים את הלועזית לספרות המקוריות, ולא להפך? אישית, מאוד חסר לי גם סימן השאלה המקורי והייחודי.
    בכל מקרה, התוצאה הכללית מאוד מרשימה, ומשמח מאוד שיש סוף סוף גרסה חוקית לאות האהובה כל־כך.

    1. ינק

      דן, תודה רבה!
      אחד הדברים בחידוש הפונט הדסה היה גם להכניס בו ערך מוסף עכשיוי ולפתוח את השימוש בו לעוד שפות, ולא רק להכין גרסה אחד לאחד של האותיות המקוריות. פרידלנדר גם לא תיכנן הוספת אותיות לטיניות. וכאשר מערכת כתב נוספת חוץ מעברית נכנסה לתמונה היה צורך לשנות סימנים טיפוגרפיים ששתי המערכות חולקות במשותף, ביניהם ספרות סימני פיסוק וגם סימן שאלה! אחרת הם פשוט לא ישבו טוב ביחד עם הלטינית. לפונט אגב יש מערכת ספרות שכן מותאמת לעברית מבחינת הגובה וגם מערכת שפרות בסגנון ישן (old style numerals) עולות ויורדות, וזה שוב דברים שבאו עם הוספת ערך מוסף

      1. דן

        אני מבין. תודה רבה על התשובה, ינק (:
        ובכל זאת, אתגעגע לסימן השאלה המקורי, אבל אולי אני אובססיבי מדי…

      2. דן

        אני מוכרח להגיד שככל שאני מעמיק את התבוננותי, הספרות החדשות נראות לי נהדר… (:

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden