כל (!) הזכויות שמורות: עורך הדין אורי שורר על זכויות יוצרים

הי אורי. מה שלומך?

הכל בסדר. ואתה?

לא רע בכלל. האמת שקצת מתרגש, אני חושב שזו פעם ראשונה שאני מצ׳וטט עם עורך דין!

אני מבטיח לא לנשוך…????

יפה! אז בוא תספר בכמה מילים על עצמך, כמה זמן אתה עורך דין, איפה אתה עובד, במה אתה מתמחה וכן הלאה

או קיי. אני עו״ד למעלה משמונה שנים, עובד במשרד גדעון קורן ושות׳ עורכי דין, ומתמחה בדיני קניין רוחני ולשון הרע. למדתי במכללת שערי משפט, סיימתי את שנות הלימודים בהצטיינות ומאז ההסמכה אני מנסה לעזור לכל מי שפונה אלי, תוך שימת דגש על קידום החברה הישראלית בתחומים שלי

ואיפה הקשר למעצבים נכנס בכל זה?

העיסוק הרב בקניין רוחני חשף אותי עם השנים כמעט לכל תחומי העיצוב למיניהם – בין אם העיצוב המסורתי בדפוס או העיצוב הטכנולוגי יותר של אתרי אינטרנט ודפי פייסבוק – ואף עסקתי רבות בתחום עיצוב הפונטים (גופנים). במסגרת עבודתי אני מייעץ על בסיס יומי למעצבים בתחומים הנוגעים לעבודתם השוטפת כגון מי בעל הזכויות באתר שעוצב עתה: המעצב או מזמין העבודה? וכיוצא בזאת

מי באמת? אם כבר נתת את הדוגמה הזו אולי נתחיל בה

אז עד שנת 2005 מזמין העבודה היה בעל זכויות היוצרים בכל יצירה מוזמנת (עיצוב אתר, כרטיס ביקור וכיוצא בזאת). במאי 2008 נכנס לתוקפו חוק זכויות היוצרים החדש, שקבע כי היוצר הינו בעל זכויות היוצרים, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים

כלומר כל עוד לא נכתב משהו אחר בחוזה, הזכויות של כל מי שעיצבתי אי פעם הן שלי?

כל מה שעיצבת אחרי מאי 2008. כמובן, שייתכנו מקרים בהם עיצבת בעבור לקוח משהו, ואופי העבודה או אופי מסירת העבודה היה כזה שברור שזכויות היוצרים עוברות ללקוח, כגון מחיר גבוה מהרגיל או שאיפשרת ללקוח למסחר את העיצוב שלך. במקרה שכזה, ייתכן וניתן לראות כי הזכויות עברו למזמין היצירה. מקרים אלו חריגים ביותר, שכן החוק דורש שהעברת הזכויות תהייה בכתב

מה זה אומר בתכל׳ס? אתה יכול לתת אולי דוגמאות סביב פניות שקיבלת ממעצבים ותיקים שניהלת?

כן. זה אומר שכל מעצב שמכין בעבור לקוח לוגו, יכול למעשה להעביר את אותו הלוגו ללקוח אחר, גם אם מדובר בעוסק מתחרה. מקרה שטיפלתי בו לאחרונה היה של איש עסקים שגילה שכרטיס הביקור שהוכן לו הועתק על ידי מתחרה שלו באותו אזור גיאוגרפי. לאחר בירור קצר עם המעצב הוא גילה שהמתחרה שלו הגיע למעצב וביקש כרטיס ביקור זהה…

כיום ישנם לא מעט עוסקים שבמקום לעצב אתר אינטרנט ייחודי ומושך לעין (ונכון הדבר לעניין לדפי פייסבוק עסקיים), פונים למעצבים ומבקשים לקבל אתר שעיצובו מזכיר עיצוב של מתחרה או של פירמה ידועה. העתקת העיצוב חוסכת זמן לשני הצדדים וחוסכת עבודה למעצב. אמנם אם אותו מעצב אחראי על שני האתרים – המקורי והמועתק – הרי שאין בכך אולי הפרה של זכויות יוצרים, אבל יש פה תאונה משפטית בין שני מתחרים עסקיים שככל הנראה יאלצו לפתור את הסכסוך בבתי המשפט

נתקלתי גם בהעתקה של פונטים (גופנים). בעבר ניהלתי במשרדי הקודם שני הליכים משפטיים בנושא של הפרת זכויות יוצרים בפונטים כנגד מיקרוסופט העולמית ונציגתה בארץ. בתיק אחד הפסדנו אבל בתיק השני קיבלנו פיצוי של כחצי מיליון, וגם יצא צו מניעה קבוע כנגד מיקרוסופט בגין שימוש אסור בגופן ״קורן״

זה נראה לי קצת מוזר שאני יכול למכור את אותו לוגו לשני מתחרים

אתה צודק בהרגשה שלך, אבל אם הזכויות אצלך, והלקוחות לא הגבילו אותך בהסכם, אז החוק מאפשר לך לעצב בעבור שני לקוחות את אותו העיצוב. לדעתי עבודה שכזו תפגע בך בסופו של דבר כי אתה למעשה גורם לתאונה המשפטית/מסחרית בין הלקוחות שלך…

אז מה עומד מאחורי החוק מבחינתי כמעצב? על מה זה מגן בעצם? או בעצם – מה זה אומר שהזכויות שלי הופרו? ואיך בכלל אפשר להוכיח העתקה או הפרת זכויות? (הרבה שאלות, אני יודע…)

אענה לפי הסדר: דיני זכויות יוצרים מגנים על היצירות של קהילת המעצבים באופן שבו אסור למעצב פלוני להכין עבודה ללקוח שזהה לעיצוב של מעצב אלמוני. נניח ועיצבת את האתר של חברת קוקה קולה. עכשיו חברת פפסי מעוניינת להקים אתר אינטרנט והיא הולכת למעצב אחר ואומרת לו שהיא רוצה אתר כמו של קוקה קולה. דיני זכויות יוצרים מונעים מאותו מעצב מלהעתיק את העיצוב שלך. כך, כל יצירה שאתה מכין ומשחרר לעולם מוגנת מהעתקה ובכך כל מעצב יכול לשמור על ייחודיותו ועל טביעת האצבע האישית שלו

איך אפשר להוכיח העתקה? יש קריטריונים? צבע? צורה? לייאאוט של האתר? איפה עובר הגבול בין משהו דומה למשהו מועתק?

אין הגדרה מיוחדת או מפורשת להפרה של זכות יוצרים, וכל הליך משפטי נבדק בהתאם לנסיבותיו. כעיקרון, הבדיקה שנעשית מתייחסת הן למרכיבי היצירה, כל אחד בפני עצמו (צבע, גודל, צורה וכיוצא בזאת), והן למכלול האלמנטים יחד. כך, ייתכן שאולי 2 מתוך 7 אלמנטים שונים בין שתי יצירות, אך ממבט רגיל בשתי היצירות לא ניתן להבחין בשינויים הללו, או שמדובר בשינויים זעירים. בסיטואציה שכזו בית המשפט לרוב יקבע כי מדובר בהעתקה ובהפרת זכויות.

כל מעצב בסופו של עבודה צריך לשאול את עצמו – האם היצירה החדשה דומה ליצירה המקורית שעליה הוא התבסס (ואז ייתכן כי הינו חשוף להפרה של זכויות), או שמא היצירה החדשה רק מזכירה את היצירה המקורית (ואז מדובר בהשראה ולא העתקה)

ואם נחזור לתביעות הפונטים שהזכרת שבתיק אחד הפסדתם ובתיק אחד ניצחתם – מה אתה יכול לספר על ההבדל בין התיקים?

ההפסד היה בגלל חוזה ישן בין המעצב לצד ג׳ שבו המעצב נתן לצד ג׳ את הזכות להעביר את הפונט למיקרוסופט. אמנם מיקרוסופט לא הציגו את ההסכם בינם לבין צד ג׳, אבל השופט קבע שדי בכך שהמעצב נתן את אישורו כדי למנוע פה הפרה של זכויות.

בתיק הניצחון דובר על פונט ״קורן״ ופונט ״גוטמן קרן״. בסופו של ההליך בית המשפט קבע כי ״גוטמן קרן״ אכן מבוסס רובו ככולו על פונט ״קורן״ המקורי של אליהו קורן ז״ל. בית המשפט קבע כי מיקרוסופט לא הוכיחה שהיא בדקה האם ״גוטמן קרן״ מפר, דומה או זהה לפונט קורן, והיה עליה לעשות כן לפני שילובו של גוטמן קרן בתוכנות אופיס…

בהקשר הזה חשוב מאוד שכל מעצב ישמור תיק עבודות על כל עבודה שהוא מכין. יש חשיבות למועדי הכנה של סקיצות, שליחת מיילים ללקוח, אישורי הלקוח לגבי סקיצות ולגבי מוצר סופי. וזאת על מנת להוכיח את זכויות המעצב בעבודה שיצר

גם בתיק של הנרי פרידנלנדר ופונט הדסה מול מסטרפונט היית מעורב. אני צודק? אפשר לדבר על זה?

אתה צודק בהחלט. הייתי חלק מצוות משרדי הקודם שייצג את מסטרפונט, בשלב הראשוני של קביעת זהות בעל הזכויות בפונט הדסה. היות שלא ייצגתי עד סופו של ההליך, לא נראה לי שאני הכתובת המתאימה לשיחה על כך. אבל תיק זה מהווה גם הוא דוגמה מצויינת לחשיפה של כל מעצב ומעצב בעבודתו השוטפת

לגמרי. מה עוד מהניסיון שלך אתה יכולה לספר למעצבים שאנחנו לא יודעים? למה עוד כדאי לשים לב?

כדאי תמיד לשים לב במקרה שהלקוח מגיע עם תמונה או עם משהו מוכן והוא מבקש מהמעצב להכין לו משהו דומה. צריך לוודא שהסקיצות שהמעצבים מכינים ושאינן נבחרות על ידי הלקוחות, לא מוצעות למתחרים אחרים. צריך להחתים את הלקוחות על חוזה קבוע שמשקף את הוראות החוק שלפיהן לא רק שכל הזכויות של המעצב, אלא שאין ללקוח הזכות להעביר את העיצוב או היצירה שעוצבה לאחרים.

חשוב מאוד לבקש ולקבל קרדיט על כל עבודת עיצוב שנעשית – קטנה כגדולה. זה כרטיס הביקור הכי טוב של מעצבים וכדאי ושווה להתעקש על זה. ובעיקר – תבחרו בהשראה על פני הפרה

תגיד, איפה נכנסים לכל הסיפור הזה ענייני פטנטים? זה רלוונטי בכלל?

פטנטים הינם זכויות קניין רוחני רשומות, כלומר שדרוש רישום אקטיבי בפנקס רשמי של המדינה/בחו״ל כדי שהפטנט יהיה מוגן. הדבר נכון גם להגנה על עיצוב תעשייתי – המדגם. גם מדגם דורש רישום בפנקס רשמי על מנת לקבל הגנה/ לעומת זאת, זכויות יוצרים אינן טעונות רישום והן מתממשות עם היצירה עצמה, בהתאם לתנאי החוק (יצירתיות, השקעה מינימלית, הבעה בכתב או בדרך קבועה אחרת ועוד)

נראה לי שבסופו של דבר החוק החדש (יחסית) הוא לטובת המעצבים. נכון? יש בו צדדים שצריך להיזהר בהם כמעצב? מעבר למה שכבר ציינת?

החוק החדש אכן נועד להיטיב עם היוצרים (בכל תחום שהוא, לרבות מעצבים). הזהירות היחידה שנדרשת מהמעצבים הינה בכל עת שהם מנסים לקבל השראה מעבודה אחרת. בסיטואציות אלו יש לוודא שכל אלמנט ביצירה החדשה שונה מהיצירה המקורית, וככה ניתן למזער משמעותית את החשיפה בהפרת זכויותיו של האחר

אז עוד שאלה: הרשתות החברתיות. מה לגבי תמונות שאני מעלה לפייסבוק או לאינסטגרם. יכולים לתבוע אותי על זה? כלומר בטוח יכולים, השאלה מה תהיה התוצאה…

הבסיס הוא פשוט – מה שלא שלך שייך למישהו אחר ולכן צריך אישור לכל שימוש. יחד עם זאת, אם אתה מעלה תמונה לפייסבוק ומי שמשתף את התמונה הלאה, או שאתה זה שמשתף הלאה, אז אין פה הפרה כי השימוש במדיה מהווה כשלעצמו הסכמה מפורשת לעשות שימוש באותה המדיה. כלומר, העלאת תמונה בפייסבוק מגלמת בתוכה את ההסכמה שיעשו לזה שיתוף. מצד שני, אם תיקח תמונה של חבר שלך מפייסבוק ותשים אותה כלוגו או תעשה בה שימוש מסחרי או לטובת קבלת רווח מחוץ לפייסבוק, אתה חשוף לתביעה בגין הפרת זכות יוצרים

לא הבנתי: אם אני משתף תמונה של מישהו אחר זו לא בעייה אבל אם העליתי בעצמי תמונה זו בעיה?

תלוי איזו תמונה העלית. אם העלית תמונה של מישהו אחר, ללא קבלת רשות מהצלם, אז אתה בבעיה

כלומר, אם אני מעצב אופנה, נגיד, וצילמו תמונה של חולצה שעיצבתי על איזה סלב. אני לוקח את התמונה ומעלה בפייסבוק של העסק שלי או באינסטגרם ומשוויץ. זה אסור? גם ברשתות החברתיות?

אתה צודק. זכויות היוצרים שייכות לצלם ולא למצולם…

תגיד, אתה חושב שיש באמת סיכוי לחוק הזה מול ההתפתחות הטכנולוגית? כי מהצד זה נראה קצת חסר סיכוי

ישנם חוקים רבים הקשורים לקניין רוחני ואף ללשון הרע שאינם מספיק מתקדמים טכנולוגית, אך בתי המשפט מנסים להתאים את החוק למציאות. דיני זכויות היוצרים במדינות אחרות (מפותחות כמו ישראל), מתקדמים יותר. כיום עובדים על חוק חדש – חוק העיצובים שיחליף את המונח הארכאי ״מדגם״ במונח ״עיצוב״

מה זה אומר?

זה אומר שהמחוקק מנסה להנגיש את המונחים שבחוק לאנשים ולהסביר ולקבוע מהו היקף ההגנה שתינתן לעיצובים תעשייתיים

מתי הוא אמור להיכנס לפעולה?

לא ידוע. הוא עדיין בהליכי חקיקה. אין צפי כרגע…

אז נמתין בסבלנות…

????

יפה. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

נראה לי שהקפנו הכל. אפשר אולי לומר בלב שלם שדיני זכויות היוצרים נועדו לאפשר התקדמות יצירתית של החברה במקביל להגנה על היצירות

כלומר למצוא את האיזון בין שני הדברים

נכון