כל מה שחשוב ויפה

העיצוב הטורקי: מסורת מול קידמה, דת מול חילוניות, מזרח מול מערב ומה לא

״העיצוב הטורקי מצליח גם להיות בחזית העיצוב העכשווי וגם לשמור במידה רבה על זהות ייחודית״, אומרת ענת קציר, ראשת תחום עיצוב גרפי/טיפוגרפי במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, לרגל שבוע העיצוב הטורקי שיתקיים במחלקה בשבוע הבא, ויכלול גם סדרת הרצאות פתוחה בפני הקהל הרחב

סטודיו Nohlab

סטודיו Nohlab

Yuval:

הי ענת. מה שלומך?

Anat:

הי יקירי, איך החיים? אני שותה, אוכלת ונושמת רחת לוקום בימים אלה…

Yuval:

אצלי גם, לא רע בכלל. על כל עניין הרחת לוקום נדבר אחר כך, אולי נתחיל בזה שתספרי איך כל זה התחיל

Anat:

אוקי. הרעיון לקיים כל שנה שבוע סדנאות עם אורחים ממדינה אחרת עלה כמובן בעקבות ההצלחה הענקית של שבוע העיצוב הפולני בשנה שעברה. לקחתי על עצמי לארגן שני שבועות כאלה גם השנה

Yuval:

שניים???

Anat:

שבוע עיצוב טורקי לשנה ד׳ ושבוע עיצוב ספרדי לשנה ג׳ (עדיין בעבודה)

Yuval:

מקסים! ולמה דווקא טורקיה (ולא שחסרות סיבות…)

Anat:

כמו שאמא שלי אומרת – בגלגול קודם הייתי בדואית. יש לי עניין עצום במה שקורה במרחב שלנו. המזרח התיכון מרתק אותי מהמון בחינות ובמידה רבה גם בגלל התרבות החזותית העתיקה שלו. בעיני טורקיה היא מהמקומות היותר מעניינים ורלוונטיים בעבורנו. זו מדינה שמתמודדת עם המון אתגרים דומים לאלו שאנחנו מתמודדים איתם: מסורת מול קידמה, דת מול חילוניות, מזרח מול מערב ומה לא.

ואגב, אם הייתי יכולה לארגן גם ״שבוע עיצוב אירני״, הייתי עוד יותר מאושרת…

Yuval:

בהחלט! עד כמה את מכירה את טורקיה? או את העיצוב הטורקי?

Anat:

באיסטנבול ביקרתי בסך הכל פעמיים, בשתי ביאנלות. היא אחת הערים המדהימות בעולם בעיני: כל כך עשירה ומלאת רבדים שונים. לפני חודשיים נסעתי לשם לשבועיים כדי להכין את שבוע העיצוב הטורקי. ביקרתי בשלוש אוניברסיטאות, פגשתי המון מעצבים ואמנים, ודי נדהמתי ממה שללמדתי.

עשיתי כמובן תחקיר רציני על זירת העיצוב הטורקית. נעזרתי באסן קרול, מעצבת טורקיה נפלאה וחברה טובה, שהמליצה לי על היוצרים הכי לוהטים היום באיסטנבול. סצנת העיצוב הטורקית ממש מרתקת בעיני. איכשהו, העיצוב הטורקי מצליח גם להיות בחזית העיצוב העכשווי (בחיי…) וגם לשמור במידה רבה על זהות ייחודית. אני לא בטוחה שהמעצבים הטורקים עצמם היו חושבים כך. אבל אני ממבט מרוחק מזהה את המשותף…

Umut Südüak

Umut Südüak

Umut Südüak2

Yuval:

מעניין הדבר האחרון הזה שאמרת. למה את חושבת שהם לא יחשבו על זה ככה? רגשי נחיתות של אלו שנמצאים (כמונו…) בצד הלא נכון של אירופה?

Anat:

לא בגלל זה. זה קצת דומה לחוויה שהיתה לי עם המעצבים הפולנים. לנו היה ברור שיש משותף בין העבודות שלהם, מין יכולת נדירה באימג׳ מייקינג שמשותפת למעצבים מכל התחומים. הם עצמם לא זיהו את המשותף ביניהם. אני חושבת שזה קשור יותר לפרספקטיבה: ככל שאתה רחוק יותר, אתה רואה בצורה ברורה יותר את התמונה הרחבה.

ולגבי מה שכתבת – גם זה נכון. המעצבים שפגשתי מאוד ביקורתיים לגבי העשייה העיצובית שם. אני לעומת זאת מצליחה לזהות את עושר הרבדים התרבותיים (החל מהאימפריה הביזנטית, דרך האימפריה העותומנית ועד ארדואן…) בכל מה שנעשה שם. זה כנראה חלק מהדי.אנ.איי שלהם. גם מי מהם שחושב שהוא מנותק לחלוטין מהמסורת החזותית שלהם – עדיין ניתן לזהות משהו מהעושר התרבותי הזה

Yuval:

נייס! ואם נמשיך – וחייבים לשאול – מה עושים עם המתח שבין שתי המדינות? כי זה די מדהים שזה קורה, למרות שאני מניח, שכמו שזה פחות מעסיק אותנו ושכמותינו, זה בטח פחות מטריד גם את האורחים שלכם

Anat:

כולם הזהירו אותי לפני שנסעתי לאיסטנבול בפעם האחרונה שזה מסוכן, אבל אני חייבת להודות שהרגשתי שם מאוד בטוח. באף מקום לא הסתרתי את העובדה שאני ישראלית והיתה לי הרגשה שהם קיבלו אותי בידיים פתוחות. צריך לזכור שטורקיה בבסיסה היא מדינה מוסלמית חילונית. המתחים שקיימים שם היום קשורים יותר למאבק הפנימי על דמותה של המדינה, והרבה פחות ליחסים שלהם איתנו או עם כל מדינה אחרת.

מצאתי המון פתיחות כלפינו והרבה הבנה שאנו יותר דומים מאשר שונים ושיש לנו הרבה מה ללמוד האחד מהשני. כל המעצבים שפניתי אליהם מאוד שמחו על ההזמנה ורצו להגיע (חלקם כמובן לא יכלו מסיבות של לו״ז וכדומה). הופתעתי שאף אחד מהם לא סירב להגיע אלינו. יש להם עניין עצום במה שקורה כאן, נראה לי שהם קצת מתגעגעים לימים שרביבו שיחק בטורקיה…

Yuval:

לול… אבל אני לגמרי מבין ומזדהה. אז בואי תגידי בכמה מילים ממש משפט או שניים מי הולך להגיע ולהעביר את ההרצאות והסדנאות לסטודנטים

Anat:

אוקיי. מגיעה קבוצה מאוד מגוונת של שישה מעצבים ומאיירים, מהבולטים ביותר היום בזירת העיצוב הטורקית. היה לי חשוב שכל אחד מהם יהיה מתחום שונה. רובם צעירים. לא בגלל שאני חוטאת באייג׳יזם אלא בגלל שהאולד-טיימרס בדרך כלל לא יודעים אנגלית. הם יעבירו חמש סדנאות לסטודנטים בשנה ד׳ וביום שלישי ה-22/12 בבוקר הם יתנו סדרת הרצאות על עבודתם.

Onur Yazicigil

Onur Yazicigil

Onur-Yazicigil_6

Onur Yazicigil

 

אונור יזיג׳יגיל Onur Yazicigil הוא טיפוגרף משובח ועומד בראש תוכנית העיצוב באוניברסיטת סבנג׳י באיסטנבול. אליו הגעתי על בסיס המלצה חמה של עדי שטרן שהכיר אותו מכמה כנסים. מה שמעניין בעבודה שלו זה שהוא עוסק לא רק במחקר של פונטים לטיניים (כמו כולם) אלא גם בפונטים עותומניים מהמאה ה-19, ובנוסף מעצב ספרים בערבית.

אומוט סדואק Umut Südüak הוא מרצה בכיר במימאר סינאן (המקבילה של בצלאל באיסטנבול) ומעצב גרפי נפלא. למרות שהוא עוסק הרבה בעיצוב ספרים, בעיני הוא מעל לכל אמן כרזות.

פינאר אקורט Pinar Akkurt היא לצערי האישה היחידה בחבורה (מישהו מהם אמר לי ש-1/5 זה כנראה היחס הנכון בין כמות המעצבות והמעצבים בטורקיה…). למרות שהיא באה מתחום העיצוב הגרפי וגם עוסקת בזה לא מעט, עיקר עיסוקה הוא מיצבי site-specific. העבודה שלה מאוד מעניינת, צבעונית, עשירה. ומה שהכי מקסים זה שהיא נראית כמו העבודות שלה.

Pinar Akkurt. Images: Yıldırım Evren

Pinar Akkurt. Images: Yıldırım Evren

Pinar Akkurt_14_photo by Yıldırım Evren

Pinar Akkurt

Pinar Akkurt

סדאת גירגין Sedat Girgin הוא אחד מהמאיירים המצליחים ביותר באיסטנבול כיום. בחור צעיר ומוכשר כמו שד. עוסק בעיקר באיור ספרי ילדים.

והאחרונים החביבים – דניז קאדר וג׳נדש שישמן Deniz Kader & Candaş Şişman. הם מקימי ומנהלי סטודיו NOHlab, סטודיו שעוסק בניו-מדיה, Video Mapping, אנימציה ומופעים אודיו-ויזואליים בעיקר לתחום האמנות והתרבות, אך גם לתעשיית הפרסום.

כולם גם מעניינים וגם מקסימים באופן אישי (הצליח לנו…)

Yuval:

אז מעניין אותי אם את יכולה לתת דוגמה לעבודה או שתיים, לא משנה של מי (ואחרי זה גם לשלוח תמונות…) שממחישות את כל מה שאמרת עד עכשיו לגביהן ולגבי העיצוב הטורקי העכשווי

Anat:

עבודה אחת שמאוד עניינה אותי בגלל המורכבות ועושר הרבדים התרבותיים וההסטוריים שלה היא העבודה של NOHlab שנקראת Under an Alias. זה מיצב וידאו שהוקרן על מבנה היסטורי בוויימר בגרמניה (לא פחות ולא יותר), והוא מציג את סיפורה של העיר. קבוצת יוצרים צעירים מאיסטנבול ישבו וחקרו את ההיסטוריה של ויימר ואת המרחב האורבני שלה, ויצרו מיצב וידאו מרתק, עשיר ומאוד רב גוני. בפרויקט הזה כמו בפרויקטים נוספים יש את אותו עושר חזותי, צבעוני, צורני שמאפיין פרויקטים טורקיים רבים.

דוגמה נוספת היא הפרויקט המתמשך של פינאר אקורט, שיוצרת כבר ארבע שנים מיצבים לחלון הראווה של מסעדה פופולארית באיסטנבול. בכל חודש היא מחליפה את המיצב. לאחרונה התקיימה תערוכת יחיד של כל העבודות האלה. כל המיצבים עשויים מחומרי רדי-מייד יום יומיים. הם רעננים, צבעוניים, מלאי שנינות והומור עצמי.

ופרויקט נוסף, סדאת גירגין, שהוא מאייר נפלא ועוסק בדרך כלל באיור ספרי ילדים, זכה בפרס ראשון בתחרות Art Vespa 2010 עבור עיצוב סקין חדש לווספה. מקסים! זהו בינתיים

Sedat Girgin

Sedat Girgin

Sedat Girgin

Sedat Girgin

Yuval:

ומה יקרה ביום ההרצאות הפתוח לקהל הרחב? איך זה יעבוד?

Anat:

זה יהיה רצף של חמש הרצאות שבמהלכו האורחים יציגו את התפישה הייחודית שלהם כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודתם. אני בטוחה שכמו בשנה שעברה עם הפולנים, גם השנה רצף ההרצאות יצטבר לכדי אמירה משותפת על העיצוב הטורקי היום. בטוחה שיהיה מעניין…

Yuval:

אין לי ספק. מה הלאה? אתם נוסעים לשם?

Anat:

על זה אנחנו עובדים עכשיו. הכוונה היא לערוך ביקור גומלין באיסטנבול ולהעביר סדנאות דומות לסטודנטים הטורקים ע״י מעצבים ישראלים בולטים. עדיין לא החלטנו מי המוסד המארח המתאים ביותר. אנחנו בדיבור עם כמה אוניברסיטאות…

אם זה יקרה, זה יהיה מדהים. נרצה לעשות תערוכה משותפת של עבודות סטודנטים מכאן ומשם שתוצג בארץ ובטורקיה

Yuval:

לגמרי מדהים. אני מת על איסטנבול… ומחכה בכליון עיניים לספרד!

משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Anat:

הקינוחים הטורקיים הם הכי טובים בעולם. ובכלל, רחת לוקום טוב לבריאות…

Yuval:

בואי נסכים שלא להסכים בעניין הזה…

Anat:

אתה בטח מאוהבי הקינוחים הצרפתיים

Yuval:

לגמרי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. ערן

    נשמע מעניין ומבטיח. יצא לי לפגוש את Onur Yazicigil השנה בכנס ה istype שנערך באיסטנבול. מדובר במעצב מבריק עם ידע רב.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden