כל מה שחשוב ויפה
פסטיבל האיור החל ב־26.11.2020

שוב המילה הגסה הזאת: ״יופי״

במסגרת קורס שלקחה בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, עיצבה נועה זילברמן תכשיטים על פי מיפוי הקמטים העתידיים שלה. בימים אלו מוצגת העבודה בטרינאלה של הקופר יואיט - מוזיאון העיצוב הלאומי של ארצות הברית - שעוסקת במופעים השונים של מושג היופי בעיצוב. ״יופי הוא כמעט מילה גסה בעולם העיצוב״, אומרת זילברמן, ״אבל מטבע הלשון השחוק - שהיופי בעיני המתבונן - עדיין נכון״

Yuval:

הי נועה, מה שלומך?

Noa:

לא רע, שבת יפה ורגועה, אצלך?

Yuval:

גם. נדמה לי שמאז הקורס ומאז שסיימת את התואר לא נפגשנו. נכון? ומאד שמחתי לראות את הפרויקט בקופר יואיט בניו יורק! (זה פרויקט הגמר, נכון, או שאני מתבלבל?)

Noa:

נכון, לא נפגשנו מסוף התואר. וזה לא פרויקט הגמר, זה דווקא פרויקט מקורס בשנה א׳. אגב, הפרויקט הוצג בשנה שעברה גם ב-MAD בתערוכה Multiple Exposures, שעסקה בקשר בין צורפות וצילום

Yuval:

את זה איכשהו פספסתי. ואני מניח שב-MAD אוצרי הטריאנלה נתקלו בעבודה לראשונה?

Noa:

נכון, ואורסולה, האוצרת של התערוכה ב-MAD נתקלה בה בתערוכה של בצלאל במילאנו. אגב, לא היו אוצרים בטרינאלה, רק אוצרות. היה נהדר לראות את הכוח הנשי שמניע את הכל. הייתי בפתיחה, זו הייתה חוויה מאוד מרגשת

Yuval:

מגניב! אז רגע לפני שנדבר על העבודה עצמה, אולי תספרי קצת על עצמך, מה למדת ומתי, ומה את עושה מאז

Noa:

אז ככה: את התואר הראשון עשיתי במחלקה לצורפות בבצלאל וסיימתי ב-2004, ואת התכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל התחלתי ב-2010 במהלך חופשת לידה. מאז סוף התואר הראשון אני מעצבת יודאיקה ותכשיטים, עובדת כשכירה בסטודיו/ מפעלונצ׳יק שמייצר תכשיטים ויודאיקה. אני מקווה מאוד שיזדמן לי שוב ליצור לעצב ולהציג במקומות כמו הקופר יואיט, ההתחכחות עם העולם הזה היתה נעימה לי עד מאוד

Yuval:

ועכשיו לעבודה

wrinkles_autoportrait

Noa:

העבודה מורכבת מארבעה תכשיטים ומסרט וידאו. במקור הסרט נעשה לבקשת אוצרת התערוכה של התואר שני בבצלאל, כדי שישמש במקום תמונות סטילס, אבל מאז הוא הפך להיות מרכיב דומיננטי בעבודה. זה מצחיק, את הסרט עשיתי בשבת בצהריים, באמצעים דלים ללא כל ידע בצילום או בעריכה, ובכל זאת הוא מצליח להעביר את התחושה שרציתי

Yuval:

ומהי אותה תחושה? מה רצית להעביר בעבודות?

Noa:

העבודה נעשתה כחלק מקורס שעסק ב״תיקון״, מן עבודה כזו שמתפתחת משבוע לשבוע. בכל שנותי בבצלאל (ועוד במחלקה לצורפות!) מעולם לא עשיתי עבודה שעסקה בעצמי, ושלגוף שלי היה בה תפקיד מרכזי. היא התחילה מהתכשיטים, שעשויים על פי מיפוי של הקמטים העתידיים שלי, אבל שאפשר להעביר וכל אחת יכולה לענוד, והסתיים בסרט, שנותן הצצה למין רגע אינטימי קצת של ״להוריד איפור בסוף יום״

Yuval:

למה עניין אותך להתעסק עם זה?

Noa:

האמת שלא כל כך ברור לי למה התחלתי, כי סוג כזה של התעסקות, גם ברמה האישית וגם כעולם של עיצוב ואסתטיקה, זה ממש לא אני. אולי בגלל שהייתי אחרי לידת בני הראשון, זמן שבו ממילא דימוי הגוף משתנה ועיסוק באסתטיקה בלבד הופך למותרות (לפחות אז בעיני). התגובות בכל מקרה, מכל מיני אנשים, היו חזקות, והבנתי שיש כאן משהו שהרבה מתחברים אליו

breasts

Yuval:

וכשהגיעה הפנייה מאוצרות הטרינאלה, שעוסקת ביופי, מעבר להתרגשות, הן הסבירו למה העבודה שלך נבחרה?

Noa:

התערוכה מחלוקת לשבע תמות שמאוד קשה היה לתרגם את שמותיהן אז אפילו לא ניסיתי… החלק שבו אני מציגה – transgressive – קשור לצד האפל של היופי, וכלל אובייקטים הקוראים תיגר על מושגי יופי ודוחקים אותו לכיוון האפל והמופלא. אני מניחה שההתייחסות שלי לקמטים כמשהו שלא מצניעים אלא מטפחים וממלאים בחומר יקר, הלמה את הקונספט.

אני מציגה תיקון אלטרנטיבי של מה שנחשב כפגמים אסתטיים, עבודות אחרות מציגות זויות ראיה אחרות. אהבתי את העבודה של Jólan van der Wiel ההולנדי, שגם חוקרת מהי צורה המושפעת מתהליכים טבעיים, אך במקרה שלה כאלה שעברו מניפולציה ופועלים מתוך מכונה. היופי שם (קצת כמו אצלי) נובע מהמאבק בין הכוחות

Yuval:

ואיך התרשמת משאר העבודות? ומהקשר שלהן ל״יופי״? כי זה נושא שלכאורה אפשר לחבר אליו כל עבודה

Noa:

הייתי בפתיחה, ויום אחרי זה כבר נאלצתי לעזוב את ניו יורק. בפתיחות, בגלל הדוחק ההתרגשות (וקאווה בכמויות), קשה להתרשם כמו שצריך. אבל בסך הכל היה מגוון עצום של עבודות ונקודות מבט שונות. זה נכון שכמעט כל דבר אפשר לקשר ליופי, או להיעדרו: מניפוצליות על יופי הן בבסיס היצירה והאמנות. עיצוב, לעומת זאת, לאו דווקא מתייחס ליופי כנושא בפני עצמו, וזה מה שהיה נחמד בתערוכה‎

״להפתיע, לרגש ולעורר מנעד רחב של תגובות״: אוצרת הטריאנלה בריאיון לפורטפוליו

forehead

Yuval:

איך את מסבירה את הבחירה בנושא, אם כך? זו אמנם שאלה שהפניתי לאוצרת, אבל מעניין אותי עד כמה יופי מעסיק אותך כמעצבת? כי לכאורה עיצוב אמור לענות על צורך, להיות פונקציונלי, ויופי היה משהו שעד לפני אי אלו שנים ״אסור״ היה לדבר עליו בבתי ספר לעיצוב‎

Noa:

נכון, אבל זה כל הקטע: יופי הוא כמעט מילה גסה בעולם העיצוב, וזו בחירה די נועזת מצידן. ‎כמעצבת שעושה מוצרים, שאמורים להימכר, היופי של המוצר נמצא לצד השימוש ולצד התמחור, המשפיע הגדול מכל על המראה הסופי של האוביקט.

יופי הוא נושא לכאורה טריוויאלי, אך העיסוק בו כלל לא מובן מאליו בשדה העיצוב העכשוי. ראשית, יופי בכלל לא נחשב ״תוצר היעד״ של עיצוב, מקסימום תוצר לוואי. באופן מסורתי עיצוב טוב בא ממקום של פונקציה, או בעידן הנוכחי מנקודת מוצא של חווית לקוח, חווית משתמש, או עיצוב שירות. יופי, כחוויה אסתטית רגשית, כלל אינו נספר. הסיבה השנייה היא הסובייקטיבות העצומה הטמונה בנושא. מטבע הלשון השחוק, שהיופי בעיני המתבונן, עדיין נכון

Yuval:

זה באמת אחד הדברים שחשבתי לעצמי, שלכאורה אפשר להכניס כל דבר לתערוכה שהנושא שלה הוא יופי

Noa:

כן, ובאמת בנושא הסובייקטיביות אוצרות התערוכה טיפלו בשתי דרכים. הראשונה, קיטלוג קפדני של העבודות, חלוקתן לתת לנושאים שמציעים סדר במרחב הסוביקטיבי. הדרך השנייה קשורה לעבודה מול המציגים: כולנו עברנו ראיון טלפוני אישי ומדוקדק, ונשאלנו אותן שאלות, שמטרתן היתה לברר מהו יופי בעינינו.

כאמור, הבחירה ביופי כנושא לתערוכה גדולה ומקיפה כמו הטריאנלה, היא בחירה נועזת ופרובוקטיבית כי היא מכריזה בגלוי על סדר העדיפויות ״האמיתי״ שצריך להיות למעצב. אולי בשיח פנימי של מעצבים או בבתי הספר לעיצוב היופי לא מהווה חלק מהשיח, אבל בחוץ הצרכן קובע, ובשנים האחרונות יותר אנשים נכנסים למעגל של צרכני עיצוב.

שמות של מעצבים שפעם היו ידועים לחובבי הז׳אנר שגורים עכשיו בפי כל, והדיון על יופי, כחוויה חושית, הופך להיות רלוונטי מאי פעם. בנוסף, הכלים הטכניים של המעצב זמינים עכשיו לכולם יותר מתמיד – תוכנות גרפיות, תוכנות תלת ממד, מדפסות וכו׳ – ולכן מה שנותן את הערך המוסף הוא פחות הפיתוח הטכנולגי, וכן, שוב המילה הגסה הזאת, היופי

neck

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. ח ל י

    זה פרוייקט מרתק, גם במחשבה, גם בחקירה, וגם בתוצא

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden