כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

2 תגובות על הכתבה

  1. כרמלה כהן שלומי

    זריחה ורודה נמתחת לכל אורך הטיסה בין תל אביב לרומא. מבעד לחלון המטוס אני צופה בה כמו בסרט שאין לו סוף וחושבת על אבא שלי ששוכב עתה על מיטת בית חולים ורואה שקיעות שמתחלפות מחוץ לחלון חדרו.
    ושקיעות דם. דמו זורם בצינורות דקים למקומות שאין בהם חלונות לראות מהם.
    בשבת לפנות בוקר אני נתלשת משם ומתעופפת לעיר זרה שאיני רוצה להיות בה חרף יופייה. זו נסיעת עבודה. אני עובדת במקום שאבא שלי עזב בגופו אבל נפשו עוד משוטטת בו כלפנים.

    הדרך משדה התעופה לעיר גארדה לתערוכת חומרי גלם במרכז הירידים, היא אותה דרך. מחלונות הרכב ששכרנו בשדה התעופה נשקפת אותה עיר שעבר בה שנה אחר שנה בכל נובמבר ואפריל. אותם שמיים. בעבר התלוותה אליו אמא ואחריה בעלי שהוא שותפו למסע ולעבודה מאז נישאנו לפני 35 שנה, ועתה נוהג ברכב ששכרנו, מהורהר.

    אני מתבוננת בניכור בנוף האגם היפה שנפרש לאורך הדרך. אנחנו מוקפים יופי. זה סרט מסע המלווה מקום אחר. במחשבותי אני ליד מיטת אבי, שם גם אמא שלי ואחיותי. 'את חייבת לנסוע,' אמר לפני שנסעתי. 'מה קרה לך? עבודה זה עבודה.' והוסיף: 'אל תדאגי לי. הכל בסדר.'
    הכל בסדר, אני אומרת לעצמי מול הכחול העגול הנצחי. ויודעת שלא. אנחנו ממהרים. מלון דרכים קטן, ארוחות חפוזות, קור מצמית. הליכה מהירה על הכביש המשקיף לאגם. מה לי אגמים מרהיבים כחולים בארצות זרות שאבא שלי צלל בהן כמו אבן ולא נודע כי בא אל קרבם. וחושבת: רק שנחזור בזמן.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden