כל מה שחשוב ויפה

תאווה לעיניים

ארבעה ספרים שיצאו לאור בהוצאת לאנצ׳בוקס זכו בפרסי Gourmand, ה״אוסקר״ של ספרי האוכל בעולם, בין השאר בזכות ״העיצוב המרהיב״ של סטודיו קרן וגולן. ״הקונספט של לאנצ׳בוקס הוא לדבר דרך הספרים על תרבות קולינרית שלמה ולא רק על מתכונים״, מספרים קרן וגולן גפני, ״וכאן גם אנחנו נכנסים לתמונה, כדי להעשיר את החוויה ולפתוח אותה לכיוונים חדשים״
עטיפת הספר ״תאנים צלויות ועדשים כתומות״

עטיפת הספר ״תאנים צלויות ועדשים כתומות״

Yuval:

הי קרן, הי גולן. מה שלומכם?

Golan:

כל עוד אנחנו במזגן שלומנו מצוין, ואתה?

Yuval:

לגמרי. הלחות הזאת לא בשבילי. אבל לא נתלונן ונדבר על דברים משמחים יותר: וקודם כל מזל טוב על כל הפרסים של לאנצ׳בוקס

Golan:

תודה רבה זה באמת משמח!

Yuval:

מה זה הפרס הזה, Gourmand?

Golan:

זו תחרות שנתית בינלאומית, ה״אוסקר״ של ספרי האוכל בעולם, שמועמדים בה ספרים בתחום הקולינריה לפרסים בקטגוריות שונות. רוב הפרסים הם לפי סוגי המטבחים. השנה נשלחו ארבעה ספרים שעיצבנו בארבע קטגוריות שונות

Yuval:

והן?

Keren:

הספר ״שעות שמחות״ שכתבה מירה איתן זכה בפרס ראשון בקטגורית ספר הקוקטיילים, הספר ״תאנים צלויות ועדשים כתומות״ של כרמית אלקיים זכה במקום השני בקטגורית מטבח ים תיכוני, הספר ״רבע עוף״ של נעמי אבליוביץ׳ ועופר ורדי זכה במקום השני בקטגוריה מטבח יהודי, והספר ״הפטיסרי הטובות בפריז״ של שרון היינריך זכה במקום השני בקטגורית מטבח צרפתי

Yuval:

מגניב! ומה אתה יכולים לספר על לאנצ׳בוקס? כמה זמן אתם עובדים איתם? איך זה עובד?

Keren:

אנחנו עם לאנצ׳בוקס מיום היווסדה. עופר ורדי, שהוא האבא של ההוצאה, פנה אלינו בשנת 2007 כשרצה להוציא לאור ספר ראשון המאגד סיפורים ומתכונים שכתב בבלוג שלו על המטבח ההונגרי. כך נולד הספר הראשון ״גולאש לגולש״ ואיתו נולדה גם ההוצאה. מאז אנחנו מעצבים את כל ספרי ההוצאה.

לאנצ׳בוקס היא סוג של הוצאת ״בוטיק״ והעבודה היא משותפת ואינטנסיבית על כל ספר: כל בעלי התפקידים מאוד מעורבים – הצילום, הסטיילינג, העריכה, ההגהות והעיצוב – אנחנו כולנו מתייעצים ומייעצים אחד לשני

Golan:

התהליך מאוד מעניין: אנחנו מתחילים בפגישה ראשונה שבה עולים רעיונות ומחשבות לגבי הספר שעומד לצאת. אנחנו מלווים את התהליך כולו, כולל צילומי האוכל (וכמובן הטעימות…), קוראים את כל תוכן הספר כשהוא מגיע אלינו לאחר עריכה והגהה ראשונית, ומכאן אנחנו מתחילם לתת לו חיים…

Yuval:

מ-2007? מרשים! אז מה זה אומר, שכמה ספרים עיצבתם להם בינתיים?

Keren:

שנייה גולן סופר

15!!

Yuval:

נייס. אז אני אשאל, מה כבר יש לחדש בעיצוב ספרי אוכל? יש תמונות יפות ומתכונים, מה האתגר מספר לספר? ובואו תתנו דוגמאות לתהליך העבודה ולתוצאה הסופית סביב הספרים הזוכים

עטיפת הספר ״שעות ושמחות״ וכפולות נבחרות מתוכו

עטיפת הספר ״שעות ושמחות״ וכפולות נבחרות מתוכו

shaot-spreads1 shaot-spreads2 shaot-spreads3 shaot-spreads4

Golan:

קודם כל התפיסה היא שמדובר בספר אוכל יותר מספר מתכונים רגיל, מה שאומר שלא מדובר בעימוד של מתכון/תמונה, מתכון/תמונה וכו׳, אלא דווקא בעולם ומלואו סביב נושא הספר. הקונספט של לאנצ׳בוקס הוא שאפשר דרך הספרים לדבר על תרבות קולינרית שלמה ולא רק על מתכונים, וכאן גם אנחנו נכנסים לתמונה כדי להעשיר את החוויה ולפתוח אותה לכיוונים חדשים.

בספר ״שעות שמחות״, לדוגמה, בדקנו איך אפשר להפוך ספר על אלכוהול וקוקטיילים לספר שתרצה לקרוא ולא רק לשלוף בכל פעם שאתה רוצה להכין ממנו משהו. זהרה רון, העורכת, אספה סיפורים מרתקים על כל קוקטייל וקוקטייל; מירה איתן המחברת נתנה את הפן האישי בסיפורים שכתבה מחוויותיה כברמנית; ואנחנו, מעבר לעיצוב שיהיה ברור, פרקטי ונגיש, רצינו להוסיף עושר ויזואלי שיתמוך בכל התכנים האלה ויזמין לקרוא אותם.

שאבנו המון השראה מהאר-נובו בספר הזה: גם בפאטרנים ששילבנו בשערי הפרקים השונים, גם באותיות המרכיבות את שם הספר ואת שמות הפרקים השונים, ובכלל בנראות הכללית. עשינו תחקיר רחב כדי למצוא דימויים חזקים מההיסטוריה של עולם האלכוהול ושילבנו אותם עם הדימויים העכשווים שצולמו במיוחד לספר על ידי מיכל רביבו

Yuval:

עוד דוגמה!

Keren:

הספר ״רבע עוף״ נולד מ״מסע״ של עופר ונעמי בעקבות מנהגי אוכל שקשורים לחתונות. במשך כמה שנים (!) הם אספו מלא מלא מלא חומרים ממשפחות שונות, מעדות וארצות מוצא שונות, על מאכלים מיוחדים ומנהגים קולינריים שמיוחדים לאירועי החתונה, האירוסין וכו׳.

מבחינתינו האתגר הגדול היה לקחת ערימה של חומרים שונים בתכלית זה מזה, הן מבחינת התוכן, הן מבחינת איכות הצילומים הנאספים, הן מבחינת העולם הוויזואלי המתקשר אסוציאטיבית לכל סיפור – ולהפוך אותם לספר אחד הומוגני.

החלטנו שצילומי מנות שנעשו במיוחד לצד המתכונים יהיו מסוגננים באופן הכי נקי, עם רקע לבן בוהק, ויופיעו תמיד לצד המתכון הרלוונטי בצורה אחידה. כל שאר החומרים יהיו חגיגה שלמה – כלומר, מעבר לזה כמעט ואין חוקים – כל כפולה היא עיצוב בפני עצמו שנולד מתוך החומרים הדוקומנטריים שנאספו ע״י נעמי ועופר, בשילוב תחקיר ויזואלי נוסף שאנחנו ערכנו: מציאת או יצירת דימויים שיעשירו את הסיפור, בחירת (או יצירת) פונטים בהשראת העולם ממנו לקוח הסיפור, פאטרנים, צבעוניות וכו׳…

עטיפת הספר ״רבע עוף״ וכפולות נבחרות מתוכו

עטיפת הספר ״רבע עוף״ וכפולות נבחרות מתוכו

reva-of-spreads1 reva-of-spreads2 reva-of-spreads3 reva-of-spreads4

Yuval:

כמה זמן לוקח לכם לעבוד על כל ספר?

Golan:

מדובר בתהליך של כחודשיים-שלושה

Yuval:

וואלה? הייתי בטוח שזה יהיה יותר. מעניין. אבל מה שיותר מעניין אותי לשאול הוא שאלת מיליון הדולר – הרלוונטיות של הפרינט בעידן הדיגיטלי. אז נכון שספרי בישול הם יוצאי דופן, ובכל זאת, מעניין אותי איפה השאלה הזאת תופסת אתכם

Golan:

אתה שואל צמד מכורים לפרינט… זו האהבה והתשוקה הגדולה שלנו וכנראה שאנחנו לא לבד בזה. בשנה שעברה ביקרנו ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט ומספיק לבקר שם כדי להבין עד כמה הפרינט היום עדיין חי ובועט וגם מרתק. אין לנו ספק שהוא איתנו לעוד הרבה זמן ולצד זה מענין לראות את התגובות שלו להתפתחויות הדיגיטליות

Keren:

אני חושבת שהיום עם ההתפתחויות הדיגיטליות וההתייקרות המשמעותית בדפוס – זה הולך והופך דווקא למוצר פרימיום. כלומר, אם החלטת להדפיס תצדיק את ההחלטה הזו, תשקיע במוצר שיעניק חוויה שהמדיה הדיגיטלית לא תוכל להעניק

Yuval:

גולן – אתה גם מלמד במחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון כבר כמה שנים טובות. איך הסטודנטים מגיבים לזה? זה גם עניין של גיל היחס לפרינט / דיגיטל?

Golan:

זה מעניין כי בדיוק היתה השבוע הגשה של קורס עיצוב קטלוג אמן, מעין סיכום לימודי הטיפוגרפיה בשנתיים הראשונות, שבו נדרשים הסטודנטים לעצב קטלוג אמן בשתי פלטפורמות – פרינט וגרסת טאבלט. היה מרתק לראות שבעוד שלפרינט היתה להם גישה יותר אינטואיטיבית, לטאבלט היה להם הרבה יותר קשה ומסתבר שהם כמעט ולא צורכים תוכן בפלטפורמה הזו. יכול להיות שאם זה היה למובייל זה היה יותר נגיש להם אבל בכל מקרה בכל מה שקשור לעיצוב קטלוג או מגזין הם מתחברים יותר למוצר הפיזי

paris paris2

Yuval:

מה הספר הבא שאתם עובדים עליו? יכולים לגלות?

Keren:

כרגע בתנור ספר האוכל הרוסי. עדיין אין לו שם וגם המילה רוסי לא מדוייקת כי זה חבר העמים, אבל הולך להיות מעניין וטעים. אותי האמת זה הפתיע לגלות כמה אוכל טוב יש שם

Yuval:

למה הפתיע? ברור שטעים! ואם כבר אנחנו מדברים על פרויeטים עתידיים – מה עוד אתם מבשלים בתנור (…) שלא קשור לאוכל?

Golan:

אנחנו כמובן עובדים על פרויקטים נוספים בסטודיו: אנחנו מעצבים ספר רטרוספקטיבי לבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית, לרגל חמש שנים להיווסדו; השבוע יוצא מהתנור קטלוג לתערוכת המחווה למעצב עמי דרך שתפתח ביולי בגלריה של המכון הטכנולוגי בחולון; מתחילים לעבוד על תערוכות חדשות במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון; ובעמדת הקינוחים – אנחנו נחגוג בשנה הבאה עשר שנים למגזין A5, ואנחנו חושבים מה לעשות עם כל האושר הזה…

Yuval:

וואוו. אז יש למה לחכות

Golan:

long live the print

Yuval:

לגמרי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden