כל מה שחשוב ויפה
עליזה אסקוחידו, המחלקה לתקשורת חזותית, שנקר

לראות בידיים

במסגרת פרויקט הגמר המצטיין שלה במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, גילתה עליזה אסקוחידו שבדפים המודפסים בכתב ברייל הכל נכתב ברצף: אין ריווח בין כותרת לטקסט רץ, אין בידול טיפוגרפי ביניהם, אין הפרדה בין פרק לפרק או בין כתבה לכתבה, ״הכל במטרה להעביר אינפורמציה, בלי שום רגש״. התוצאה היא מחקר ופיתוח של שפה טיפוגרפית בכתב ברייל, מתיחת גבולות מעוררת השראה של התקשורת החזותית

Yuval:

הי עליזה, מה שלומך?

Aliza:

הכל מעולה יובל. מה שלומך?

Yuval:

לא רע בכלל! מסכם לי בראש את עונת תערוכות הבוגרים.

את מרשה לי להביך אותך קצת (בקטע טוב, כן?)

Aliza:

ברור 🙂

Yuval:

ראיתי בשבועות האחרונים לדעתי עבודות של כמעט 1,000 בוגרים ממחלקות ובתי ספר שונים, ואני עושה את זה כבר משהו כמו 10 שנים בכל קיץ, וזה לא פשוט – גם ההקף (כי בחלק מהמקומות כל בוגר מציג יותר מעבודה אחת) – וגם מזג האוויר, ובכל יום אני מוצא את עצמי במקום אחר בארץ, וכל זה בסוף שווה בזכות פרויקטים כמו שלך; בזכות הרגע הזה, שבו אני מוצא את עצמי עומד מול פרויקט גמר בהשתאות (וכמו שאת יכולה לנחש זה לא קורה הרבה). אז קודם כל מזל טוב וכל הכבוד (זהו, סיימתי…)

Aliza:

ואווווו, אתה לא רואה אבל אני ממש מסמיקה כרגע! תודה רבה זה ממש מחמיא לי לקבל מחמאות כאלה. וכן, אני מאוד שלמה ועומדת מאחורי הפרויקט הזה, למרות שהיו לו ירידות ועליות, אבל עכשיו אני מבינה שזה היה שווה את זה

Yuval:

לגמרי. ובכיף.

ובואי נחזור אחורה: מאיפה בכלל הגיע הרעיון לבדוק את נושא הטיפוגרפיה בכתב ברייל?

אסקוחידו עליזה - צילום דדי אליאס (1)

Aliza:

האמת שטיפוגרפיה תמיד משכה אותי, ועניין אותי לעסוק באיך טיפוגרפיה מרגישה: אנחנו הרי תמיד מתלהבים מטיפוגרפיה, רוב הזמן מחוש הראייה, אז עניין אותי לדעת האם אני יכולה לחוות חוויה כלשהי במישוש טיפוגרפיה ואוטומטית עבר לי בראש כתב הברייל. בהתחלה רציתי ללמוד איך אנשים שלא רואים מרגישים טיפוגרפיה. התחלתי במחקר וגיליתי שפשוט אין עיצוב בכלל בכתב ברייל.

זה הרגיש לי הזוי שיש אוכלוסיה שלמה שלא יכולה לחוות את מה שאנחנו המעצבים עושים, ומכאן הגיע הרעיון

Yuval:

זה באמת הזוי. יש לך תשובה איך זה לא עלה עד היום?

Aliza:

לדעתי, אבל זאת רק דעתי, מתוך עצלות: התשובה האוטומטית שעולה בראש היא למה, הרי גם ככה הם לא רואים… איך אמר לי עידו (הבחור העיוור שעזר לי בכל התהליך), שתמיד כשרואים עיוור אוטומטית אומרים וואי הם מסכנים, וואי הם לא רואים וכו׳ וכו׳

Yuval:

אז מה? איך מתחילים?

Aliza:

איך מתחילים? קודם כל עורכים רשימה של מושגים בעיצוב שאנחנו משתמשים בהם הטיפוגרפיה. לאחר מכן הלכתי לספרייה של העיוורים בנתניה, שם ממש הראו לי איך מדפיסים ספרי ילדים ועיתונים למיניהם בכתב ברייל. אחר כך גם חקרתי קצת את העורכת שמקלידה בברייל את כל הפורמטים השונים, בדקתי איך עושים כותרת בברייל, איך מייצרים היררכיות, האם יש גריד, פונטים וכריכות. וכשהיו לי את כל התשובות התחלתי לחשוב איך אני מתרגמת את כל המושגים האלה לתלת ממד שעיוור יוכל לקרוא

אסקוחידו עליזה - יחצ (2)

Yuval:

מה גילית לגבי ההיררכיות, גריד, פונטים, כותרות וכן הלאה?

Aliza:

שאין. פשוט אין.

תראה, דף בכתב שווה ל-2.5 דפים של ברייל, אז בעיקר הם רוצים לחסוך בדפים ולכן הכל נכתב אחד אחרי השני, אין ריווח בין כותרת לטקסט רץ, אין גם בידול ביניהם, אין הפרדה בין פרק לפרק או כתבה לכתבה, הכל במטרה להעביר אינפורמציה (בלי שום רגש)

Yuval:

זה די מזעזע

Aliza:

כן, זה היה קצת הזוי מבחינתי. גם התגובה של העורכת בספרייה הייתה קצת הזייה. כשאמרתי לה את מטרת הפרויקט היא קצת צחקה ואמרה שזה בחיים לא יצליח. אולי זה עונה על השאלה למה אין עיצוב בברייל…

Yuval:

ואז מה?

Aliza:

קודם כל צריך למצוא אנשים לקויי ראייה שיוכלו לתת פידבק לכל אותם הניסויים שיצרתי. נפגשתי עם שלושה עיוורים: צילי, אישה בת 65 עם שמחת חיים של ילדה בת 10, שתוך כדי שאני מראה לה את הניסוים שיצרתי היא הוציאה את מכונת הברייל שלה והראתה לי איך היא ״המציאה״ קישוטים עם האותיות של הברייל בשביל לקשט את הדף כשהיא שולחת ברכות לחגים וימי הולדת לחברים שלה; איוואן, שעובד במרכז לעיוור בתל אביב, שיותר הסביר לי ונתן לי עוד מידע על הברייל; ולבסוף יש את עידו, סטודנט שפגשתי בסוף התהליך שלו נתתי את כל הניסויים שיצרתי במהלך חודשיים והוא נתן לי פידבק מה עובד ומה לא.

Yuval:

אז מה עבד ומה לא? ומה עבד יותר ומה פחות?

_MG_3520

Aliza:

האמת שהייתי מופתעת, המון דברים שחשבתי שלא יעבדו עבדו. לדוגמה, בגדלים של הנקודות בברייל: יצרתי כמה גדלים שונים של האותיות בברייל והייתי בטוחה שאת הגודל הכי גדול, שזה גודל של ס״מ, הם לא יצליחו לקרוא, אבל הם כן הצליחו.

יצרתי פונטים שונים. יש ניסיון אחד שבמקום שההבלטה תהיה נקודה היא בצורה של ריבוע. בגודל הקטן הם הצליחו לקרוא אבל פחות לזהות שזה ריבוע. לעומת זאת, בגודל גדול הם הצליחו לקרוא וגם לזהות שזאת צורה שונה מנקודה. באותה קטגוריה יצרתי פונט שבמקום שהוא יהיה הבלטה על הנייר זה היה חור והם הצליחו לקרוא את החורים, שזאת הייתה הפתעה גם בשבילי ובעיקר בשבילם, כי הם לא חוו דברים כאלה עד היום.

מאוד הפתיעו אותם גם הניירות השונים. עד היום הם משתמשים בנייר כרומו 300 גרם, ופתאום הם הרגישו ברייל על ניירות דקים, או עם טקסטורות. זה הפתיע אותם. גם גרידים שונים הפתיעו אותם. לדוגמה, פתאום אפשר לקרוא טור טור באותו דף ולא רק שורות. זה מאוד הפתיע אותם: הם שאלו אותי אם זה קיים בעולם הכתב וכשאמרתי שכן הם ממש התלהבו

Yuval:

יש לך מושג אם יש הבדל אצל עיוורים שאיבדו את הראייה שלהם בגיל מאוחר, לבין כאלו שנולדו עיוורים ולא קראו מעולם מדף מודפס?

Aliza:

האמת שלא וזאת שאלה טובה שלא חשבתי עליה, נפגשתי רק עם אנשים עיוורים מלידה. אני יודעת שבגלל כל הטכנולוגיה של היום לרוב מי שקורא ברייל הוא עיוור מלידה, ומי שמתעוור לרוב לא לומד ברייל בגלל הטכנולוגיה שפותחה בעבורם

Yuval:

וואלה. לא ידעתי. מה אם כך המסקנות שלך כרגע מהפרויקט? לאן אפשר להתקדם איתו?

Aliza:

אין לי מסקנה חד משמעית, אני חושבת שהפרויקט עוד צריך להתפתח. מה שבטוח זה שהוא צריך לעורר מודעות. הכי חשוב זה שאני כמעצבת יכולה לעצב לכל האוכלוסייה, גם למי שלא רואה. אני יכולה ליצור חוויה לא רק אצל רואים אלה גם אצל עיוורים. חשוב שהם יבינו שהם לא בשולי האוכלוסייה ושיש פיתרונות לכל דבר. אני חושבת שהצלחתי למתוח את הגבולות של התקשורת החזותית, הצלחתי ליצור חוויה לא רק בחוש הראייה אלא גם בחוש המישוש, ומבחינתי זאת הצלחה גדולה:)

_MG_6157

Yuval:

מה את יכולה לספר על תהליך ההנחייה של הילה שאלתיאלי וקובי פרנקו? מה התגובות וההערות שקיבלת מהם לאורך הדרך?

Aliza:

אויי, שני אלה פשוט מדהימים!!!! הם תמכו בי מתחילת הדרך, עמדו לצידי ונתנו לי יד חופשית גם מבחינת עיצוב וגם מבחינת קונספט, וסמכו עלי שזה נורא חשוב! היינו קוראים להם אמא ואבא שלנו. היה לי כל כך כיף איתם, ולמדתי מהם כל כך הרבה! שניהם ישר הבינו כמה הפרויקט חשוב ונתנו לי יד חופשית, פשוט חוויה. בא לי עוד פעם‎

Yuval:

נייס! ומה עכשיו? חופש? עבודה? גם וגם?‎‎

Aliza:

האמת שאני מתחתנת בעוד חודש בדיוק:) ומחר יום הולדת… אז כרגע קצת חופש:)

אבל מחפשת עבודה כמובן. אני בן אדם שכשהוא קם בבוקר הוא חייב לעשות וליצור. אז כן, קצת חופש, אבל רוצה להתחיל לעבוד כמה שיותר מהר :)‎

_MG_6158

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. שלי לואיס

    פרוייקט מרתק וראיון מעולה, תודה

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden