כל מה שחשוב ויפה

שני דבורה בכיוון מזרח

את מגן האבירים החליפה האות העברית, מעיל ספר התורה נתן את ההשראה לדגל, ואת המדען, החיילת והדייג בשטרות החליף סדר הישיבה המעגלי של הילדים בני השלוש בחדר בתימן. שני דבורה, מהמחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון, בדקה בפרויקט הגמר שלה - ״עיצובים גנוזים״ - איך היו נראים סמלי המדינה אם מי שהיה מעצב אותם היו מעצבים מזרחים?

Yuval:

הי שני

Shany:

היי יובל

Yuval:

מה שלומך?

Shany:

מצויין, מה איתך?

Yuval:

לא רע בכלל! מתאושש מכל עונת תערוכות הבוגרים. מניח שגם את קצת…

Shany:

כן, מתאוששת, אפילו הסקיצות שלי עדיין פה על השולחן

Yuval:

קטעים. אני יכול לנחש שיש לך הרבה סקיצות, נכון? כמה זמן עבדת על הפרויקט?

Shany:

כן, עבדתי על הפרויקט מפברואר, במהלך הסמסטר האחרון, עבדתי בעיקר ידנית על פרגמנטים וכל נייר שיכולתי לשים עליו את היד

Yuval:

אז בואי נתחיל רגע מההתחלה: מאיפה הגיע הרעיון לחשוב איך היו נראים הסמלים של המדינה אם מי שהיה מעצב אותם היו מעצבים מזרחים?

דגל ישראל

דגל ישראל

flagsketches1

Shany:

בצורה כזו או אחרת, הרעיון כבר מתבשל מהשנים הראשונות ללימודים. בתור סטודנטית לעיצוב כל הזמן עולות שאלות של זהות: מי אני כיוצרת במרחב הישראלי, אילו ערכים עומדים לנגד עיניי ומי, הם גדולי הדור שאני ממשיכה את דרכם. עסקתי בשאלות של זהות מזרחית לאורך התואר, ובפרויקט הגמר החלטתי שכדי לראות לאן זה הולך עליי לחזור מעט אחורה ולהבין מה קרה פה באותן שנים ראשונות של גיבוש זהות המדינה

Yuval:

אני חייב לשאול למה זה עניין אותך באופן אישי (או פחות פוליטיקלי קורקט – מה המוצא שלך…)

Shany:

זה בסדר, כמעט כל מי שהגיע לראות את התערוכה שאל אותי 🙂 ההורים של אבא הגיעו מעיראק ושל אמא מאיראן

Yuval:

כן, זה מתבקש. ועוד שנייה לפני – איך השאלות האלו של זהות באו לידי ביטוי במהלך הלימודים, לפני פרויקט הגמר?

Shany:

בתרגיל סטודנטיאלי עשיתי לוגו לקשת הדמוקרטית המזרחית, בחרתי למתג מסעדה פרסית, עיצבתי פוסטרים לערב שירה של ויקטוריה חנה, ולמדתי קליגרפיה עברית ובמסגרת זה תרגלתי קצת. המשיכה אחר תרבות המזרח הגיעה מתוך רצון לחפש ולדעת עוד על התרבות מבית אבא. כל הפרויקט הוא נקודת צומת של הרבה תחומי עניין שלי: קליגרפיה, טיפוגרפיה, היסטוריה מקומית ומסורת יהודית, שזה בכלל קסם איך שהכל התחבר לי בסוף

Yuval:

נייס! אז מאיפה מתחילים את העבודה על פרויקט הגמר?

Shany:

טוב, אז זה התחיל מלחרוש את הארץ: הלכתי לספרייה, למוזיאון ישראל, למוזיאון ארצות המקרא, למכון יד יצחק בן צבי ולמוזיאון ארצות האיסלאם, והתחלתי לאסוף ספרים ולהוציא מהם כתבי יד וצורות שחוזרות על עצמן.

במקביל, התחקתי אחר מלאכות היד של יהודי ארצות ערב, בעיקר מעולם הצורפות, הריקמה, והכתיבה התמה. הגעתי למצב שאני מסתובבת סמסטר שלם עם מזוודה של ספרים שעוסקים בתולדות האות העברית ובאמנות איסלאמית שהקיפה את חייהם של יהודי ערב. המזוודה תפקדה עבורי כ״גוגל״ נייד ומודפס והיו בה גם הסקיצות

Yuval:

הייתי שמח לראות את המזוודה הזאת בלייב

Shany:

היא הפכה לסימן היכר

Yuval:

ואז? עם מה התחלת? עם הדגל? השטר? משהו אחר?

Shany:

הכל נעשה במקביל, מרמה של שרטוטים ראשונים, עד לסגנון והחלטות צבעוניות. עבדתי על פריט אחד וכשנתקעתי והייתי צריכה לנקות את הראש עברתי לפריט הבא ברשימה

Yuval:

ספרי קצת יותר על התהליך, על ההחלטות העיצוביות, על מה למדת בתחקיר ואיך יישמת את זה

heifa1 heifa3

Shany:

מתוך המחקר הוצאתי עקרונות שחוזרים על עצמם באמנות שימושית מזרחית: ריבוי, סלסול שכפול וקישוטיות. באיסלאם, כמו גם במסורת היהודית, השימוש באותיות הפך לאורך השנים לכלי חזותי עיקרי בגלל איסורים דתיים. לכן התחלתי ליצור באמצעות האות העברית, ואת זה חיברתי לעולם התוכן היהודי. לדוגמה, בסמל חיפה בחרתי לחבר בין אות עברית לדימוי ולהתנתק מ״מגן האבירים״ המסורתי המאפיין את הסמלים המוניציפליים.

במלאכת עיצוב הדגל חיפשתי סמלים החוזרים על עצמם במעגל החיים היהודי, בתשמישי קדושה, בסידורים ובכיסויים לתפילין. בהמשך הגעתי למעיל ספר התורה וזיהיתי קשר בינו לבין חשיבות של דגל כמשהו עוטף, חובק ומאחד. ברוב המקרים על הדגל היו רקומים לוחות הברית והדיברות היו מיוצגות על ידי האותיות הראשונות של הדיברות או על פי סידרן בגימטריה. מתוך זה התחלתי לשחק ולייצג את האותיות בצורה קליגרפית

Yuval:

ושטר הכסף שעיצבת?

Shany:

בימי קום המדינה הממשל ביקש לגבש זהות ישראלית לאומית ממלכתית ועל כן היה נסיון להדחיק סמלים יהודיים תרבותיים ודתיים. בשטרות שעוצבו בידי האחים שמיר בסוף שנות ה-50, הם בחרו להציג על השטר דמויות מפתח שהם בחרו להאדיר בחברה הישראלית: המדען, החיילת, הדייג.

בשונה מהם, בעיצוב השטר ביקשתי לחבר בין ערכים תרבותיים מארצות המוצא לבין הארץ החדשה. שטר החמישה שקלים מוקדש לעדה התימנית, שבה אחד הערכים המרכזיים הוא הלימוד. הילדים בתימן מגיעים לחדר בגיל שלוש, יושבים במעגל, ומעליהם דמות המארי, המחנך התימני. מיד בשיעור הראשון מתחילים בשינון אותיות האלף בית. האותיות על השטר כתובות לפי ראשי התיבות שלפיהם היו משננים, והצורה המעגלית לפי סדר הישיבה בחדר.

ההשראה לעיצוב השטרות הייתה קמעות קבליים, ובשטר זה התייחסתי לקערות ההשבעה, בעלות הטיפוגרפיה המעגלית שהתחברה לי בצורה מושלמת לצורת הלימוד בחדר. בצידו השני של השטר  מופיעים עצי תמר, המזוהים עם ארץ ישראל, וכן הפסוק משיר השירים המזוהה עם העליה התימנית

shtar_photographer_sagee schachter

צילום: שגיא שכטר

shtarsketches_photographer_shany dvora

Yuval:

מעניין אותי איזה תגובות קיבלת על הפרויקט, בזמן העבודה עליו ולאחר מכן

Shany:

הרבה אנשים התחברו לפרויקט, מכל קשת העדות. חבר טוב הגיע לראות את הפרויקט, נעצר על אות שסיגננתי מכתב תימני, ואמר שזה מזכיר את הכתב של אבא שלו שהגיע מבוכרה. היו גם אנשים שלא הסכימו וחיפשו אחר פתרון מכיל יותר, שיוויוני יותר. מבחינתי כל תגובה המעלה ספקות שאלות ומעוררת דיון מבורכת ועונה למטרת הפרויקט

Yuval:

ואם כבר תגובות, מה את יכולה לספר על תהליך ההנחייה של עודד עזר? מה הבנת ממנו?

Shany:

בהתחלה הוא נתן לי לרוץ חופשי, כדי שאצליח לעבוד בצורה רחבה ומקיפה ולוותר על ביקורת עצמית. בהמשך כשהגענו לדון בפרטים ובבחירות שעשיתי, הרגישות והחדות שלו נתנו לי הכוונה ומיקוד. הייתה חוויה לא קלה אבל מלמדת ומופלאה

Yuval:

יפה! ומה עכשיו? חופש? עבודה? גם וגם?‎

Shany:

בימים אלו אני ועודד עזר עובדים יחד על פרויקט סודי ומרתק

Yuval:

דיייייי….. הצלחת לסקרן! אבל נחכה בסבלנות.

משהו נוסף חשוב להגיד לפני שמסיימים?‎

Shany:

אמא שואלת מתי תתפרסם הכתבה ☺ וחוץ מזה תודה רבה למרצים היקרים שליוו אותי במהלך הלימודים, ולכל מי שנתן יד בפרויקט והיו הרבה. ותודה רבה גם לך

Yuval:

בכיף

ותגידי לאמא שאני מקווה שעוד השבוע…‎

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden