כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
נועה אתגר, מתוך קורס יסודות עיצוב ב׳, התכנית לעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב

עידו דולב: לברוא עולמות בדיוניים בעלי חוקיות משלהם

המטרה שלנו היא לייצר דור חדש של מעצבים בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה, אומר עידו דולב, שמלמד בתכנית לעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, שנפתחה לפני שנה במתכונת מחודשת. ״אני רואה בישראל של 2016 תעשיה עולה ופורחת בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, למרות הקיצוצים והקשיים. השוק צמא תמיד לאנשים מוכשרים ומקצועיים״

Yuval:

הי עידו, מה שלומך?

Ido:

בוקר טוב, קפה ברמת אביב, יום שמש נעים, אין תלונות

Yuval:

מעולה. בפעם האחרונה שדיברנו זה היה על העבודה שלך בסדרה הרודן. נכון? לפני שנתיים ככה. מה הספקת לעשות מאז מעניין?

Ido:

וואו אתה זורק אותי שנתיים אחורה, מה קרה מאז? המון פרויקטים: ישראל, חו״ל, כל מיני, כל הזמן. טלוויזיה קולנוע. ובשנתיים האחרונות להיות שותף לצוות שהקים את התכנית למצטיינים בעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב

עידו דולב, עיצוב אמנותי לסדרת ״הרודן״, רשת FOX

עידו דולב, עיצוב אמנותי לסדרת הטלוויזיה Homeland

Yuval:

אז בוא נעשה סדר, כי התכנית הרי הייתה קיימת קודם ונפתחה מחדש בשנה שעברה. נכון?

Ido:

כן, אלא שהתכנית קיבלה אופי עדכני יותר ובנוסף לאמנויות הבמה השונות היא כוללת עתה גם את תחומי הקולנוע והטלוויזיה

Yuval:

ושנייה לפני שנמשיך לגבי התכנית – כתבת תכנית מצטיינים: מה זה אומר? וזה תואר ראשון או שני?

Ido:

נכון מאוד, זה מסלול ייחודי של ארבע שנים שבסופו הבוגר מקבל שני תארים – BA באמנויות ו-MFA בעיצוב

Yuval:

אז אני תוהה מה התכנית הזו כוללת, והאם אי אפשר ללמוד תחומים אחרים של עיצוב ואז ללכת לעבוד בתחום. כי – ותקן אותי אם אני טועה – גם מי שלמד תקשורת חזותית, עיצוב פנים או עיצוב תעשייתי רכש כלים שאפשר להתחיל לעבוד איתם

Ido:

התכנית החדשה שמה לעצמה למטרה ״לייצר״ דור חדש של אנשי מקצוע בעלי הכשרה ייחודית, לעבודת עיצוב בקולנוע ובתיאטרון. מעצבים-חושבים, שלמדו וחוו קשת רחבה של לימודים מעשיים ועיוניים, תוך שיתוף פעולה הדוק בין המדיות השונות. במסגרת הלימודים הסטודנטים מעצבים סרטים, הצגות תיאטרון ותכניות טלוויזיה. הם זוכים למנעד רחב של ההתנסויות – במה, תאורה, תלבושות – ולמפגש עם תחומי מופע נוספים כמו מחול, אופרה, ומחזות זמר, וכן להזדמנות להכיר מעצבים בכירים מהארץ ומחו״ל ולהיפתח לרעיונות חדשים

Yuval:

אתה יכול לתת אולי דוגמה לקורס או שניים מתוכנית, כאלו שמייצגים את התחומים השונים?

Ido:

אתן לך הצצה למגוון הרחב של הקורסים שחוו הסטודנטים בשנה הראשונה. החל מקורס בתורת העיצוב – שהועבר  על ידי מובילת התכנית, פרופ׳ מרים גורצקי – מבכירי מעצבי התאטרון בארץ, עבור לקורסים עיוניים בתולדות העיצוב, התאטרון, הקולנוע, האומנות והאופנה. קורסים מעשיים בבימוי ועריכה של סרטי קולנוע, על ידי מרצים בכירים בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה. קורסי ציור ורישום, בניית מאקטים לתאטרון והכרות עם תכנות מחשב ע״י דינה קונסון – מעצבת במה. קורסים בנרטיב הקולנועי, מבוא לעיצוב מול מצלמה – שאותו אני העברתי. קורסים בהנחיית במבי פרידמן – מעצב מוביל בתחומי הבמה והטלוויזיה בארץ. וזה על קצה המזלג. הפקות תאטרון, סדנת אורח של פרופ׳ פאמלה האוורד  – מבכירי מורי התאטרון בעולם. הקשת מאוד רחבה

מרים גורצקי, עיצוב במה ותלבושות ל״ג׳ונגל בכרך״, התאטרון העירוני אוגסבורג, גרמניה

מרים גורצקי, עיצוב במה ותלבושות ל״ג׳ונגל בכרך״, התאטרון העירוני אוגסבורג, גרמניה

במבי פרידמן, עיצוב לאולפן טלוויזיה

במבי פרידמן, עיצוב לאולפן טלוויזיה (הדמייה)

Yuval:

אם כך, בהמשך למקודם, מה האתגר בללמד את התחום? ועוד באוניברסיטה? מה האתגרים שמיוחדים למקצוע לעומת מקצועות עיצוב אחרים, ובהתחשב בעובדה שאנחנו פועלים בישראל

Ido:

האתגרים הם גדולים ואינסופיים. השאיפה למצוינות, לחדשנות, לחוויית למידה ייחודית ועשירה. הרצון שלנו להפגיש את הסטודנטים עם בכירי עולם העיצוב, להעניק להם ממיטב הידע שלנו וללמד מתוך חשיבה מאוד עדכנית. ליצור תכנית לימודים חדשה, שלא קיימת בארץ ובמעט מקומות בעולם.

מעצב טוב של סט לקולנוע – כרגע אתמקד בתחום עיסוקי (אך אני משוכנע שהתשובה נכונה גם לתחום עיצוב הבמה) – יזדקק לארגז כלים עשיר: כלים של ניתוח והבנת טקסט קולנועי המצריכים הכרות וידע בהיסטוריה ותרבות, כלי עיצוב לפיתוח מודל בחלל, ועוד לא דיברנו בכלל על המדיום עצמו – על תמורות ושינויים טכנולוגיים שאנו עדים להם בשנים האחרונות, על היכולת לחשוב במונחים מופשטים, לנסח ולהביע רעיון. היכולת לעבוד בצוות, לייצר סקיצה ומודל רעיוני, להיפתח ולחשוב.

בתחום עיצוב התאטרון והקולנוע, אנחנו נדרשים למיומנות גבוהה של קריאת מחזה או תסריט ולכלים דרמטורגיים יחודיים ונרכשים המאפשרים, תוך הבנה עמוקה של המדיום, לברוא עולמות בדיוניים בעלי חוקיות משלהם. אנו נדרשים ליכולת פיתוח והצגת רעיון באופנים שונים: מאקט, רישום, בניה בתלת ממד, בניית סטוריבורד, סקיצות לתלבושות, הדמיות מחשב ותכניות תאורה. אנו נדרשים להכרות עם הסודות והמרכיבים האמנותיים של כל מדיום ולעבודת צוות בקבוצת היוצרים של מדיום זה

דינה קונסון, עיצוב במה ותלבושות ל״האזרח ק׳״

דינה קונסון, עיצוב במה ותלבושות ל״האזרח ק׳״

עידו דולב, עיצוב אמנותי לסדרת ״הרודן״, רשת FOX

Yuval:

אתה יכול לתת דוגמאות ספציפיות?

Ido:

לדוגמה, ב״אזרח ק״׳ על פי ״המשפט״ של קפקא, דינה עיצבה תפאורה ותלבושות המבטאות את אופן הראיה והאינטרפרטציה של הבמאית והמעצבת. הבחירות החומריות השונות, התאורה – המינימליזם על הבמה – יוצרים עולם מנוכר, שבו האדם בודד. כל מרכיבי העיצוב השונים – תלבושות, תאורה ותפאורה ״עובדים״ יחד כדי לשרת את המטרה ויוצרים מכלול.

בתהליך עיצוב סט ״הרודן״ (הצילום הוא חלק מחדרי הארמון) ניסחתי ופיתחתי שפה אסתטית המתבססת בעיקרה על האופן שבו אנו כצרכני טלוויזיה בתרבות המערבית ״רוצים״ לראות את ארמונות השליטים במדינות ערב. העבודה התבססה על מחקר של ארמונות הקיימים במדינות ערב השונות ולמידת הפנטזיות ״האורינטליסטיות״ של הצופה.

המעצבים בתחומים שלנו נהנים מהיכולת לעבור ולהתנייד כל פעם מפרויקט אחד למשנהו. המוביליות היא מאוד קיצונית, כל פרויקט והעולם שלו (מעולם ילדים למבוגרים, מצ׳כוב לשרה קיין, מסרט תקופתי לעולם עתידני), כל פעם אנחנו נפתחים ולומדים, אין סוף למחקר ולאתגרים

Yuval:

אז אם לחזור לשאלה על ישראל – אנחנו הרי לא מדינה עתירת תקציבים, וחייבים לדעת לאלתר. איך זה משפיע על העבודה של המעצבים בתחום ועל הלוק הסופי של ההפקות?

Ido:

כשהוזמנתי לדבר בשבוע העיצוב בירושליים, כותרת ההרצאה היתה ״על פרטאצ׳, קומופלאז׳ ופרוביזורי״ – אופנים חדשים להסתכל על אופן העיצוב בקולנוע הישראלי. אני מוצא שהחסרון הוא יתרון! בשנים האחרונות החשיפה גדלה וכך גם הידיעה שלעיצוב תפקיד מרכזי וחשוב. התקציבים עולים והתעוזה גם.

בשנתיים האחרונות גם צולמו בישראל הפקות זרות (לצערנו המלחמה גדעה את התהליך) אך אני אופטימי שהן יחזרו; ״החממה״ כבר סיימה עונת צילומים מרהיבה ממש עכשיו בארץ. אני מוצא שההכשרה המקצועית של התכנית פותחת ותפתח דיאלוג של בוגרי התכנית עם השוק הזר. נכון, לא תמיד התקציב לשביעות רצוננו אך פה הידע והיצירתיות שלנו מנצחים. בסופו של דבר הלוקאלי הוא גלובלי: אני רואה בישראל של 2016 תעשיה עולה ופורחת בתחומי הקולנוע והטלוויזיה (נכון, למרות הקיצוצים והקשיים), השוק צמא תמיד לאנשים מוכשרים ומקצועיים

אביגיל גוטפלד, קורס מאקט

אביגיל גוטפלד, קורס מאקט

Yuval:

תגיד, יש לכם כזה דבר פרויקט גמר? מה הוא כולל? ומה התוצר הסופי של התואר השני?

Ido:

במהלך הלימודים התלמידים שותפים להפקות תאטרון וקולנוע. בתואר השני, החל מהשנה השלישית ללימודים, הסטודנטים מעצבים את סרטי הגמר בחוג לקולנוע ואת ההפקות בחוג לתאטרון. העיצוב הוא חלק מתכנית הלימודים ונעשה בליווי וחניכה של בכירי המעצבים

Yuval:

והתואר השני?

Ido:

בסיום התואר השני, בשנה הרביעית והאחרונה, כל סטודנט יוצר פרויקט ייחודי – עבודת גמר יישומית-מחקרית לצורך קבלת MFA. בנוסף להפקות ולחשיפה לקהל הישראלי, תלמידי המאסטר משתתפים בסדנאות, תערוכות בינלאומיות, וחילופי סטודנטים

Yuval:

נייס. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Ido:

כן. כדאי לציין שאנו מעניקים הכשרה מקצועית ייחודית למספר מקצועות: עיצוב תפאורה לבמה, עיצוב תלבושות לבמה, עיצוב תאורה לבמה (כל אחד מהם מקצוע שונה וההכשרה היא שונה), כמו כן עיצוב אמנותי לקולנוע ועיצוב לטלוויזיה (גם אלה שני מקצועות יחודיים, עם הכשרה ייחודית)

במבי פרידמן, עיצוב במה ל״אוויטה״, תאטרון הבימה. צילום: דניאל קמינסקי

מרים גורצקי, עיצוב במה ל״מדיאה״, תאטרון הבימה. צילום: ג׳ראר אלון

מרים גורצקי, עיצוב במה ל״מדיאה״, תאטרון הבימה. צילום: ג׳ראר אלון

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden