כל מה שחשוב ויפה

בצלאל וחומת ההפרדה

בשער הידיעון למועמד לשנת הלימודים תשס״ו של בצלאל (או בשם המלא: בצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים) מופיע צילום של חומת ההפרדה. לא מצויין שזו חומת ההפרדה אבל זהו אימג׳ שכבר ניתן לזהות עם הזמן למרות שרק חלק קטן ממנו נראה בצילום ואין לו סימנים מזהים רבים במיוחד: החומה היא אוסף של לוחות בטון גבוהים המחוברים זה לזה ויכולים להיות מוצבים בכל מקום. מה שמאפיין את הצילום בכל זאת ומציין את המיקום הוא הגרפיטי שמופיע על החומה בעברית, אנגלית וערבית ועניינו בין השאר שלום ומלחמה. חלקם התחתון של שני לוחות בחומה צבוע בלבן באופן שאינו מסביר מדוע דווקא הוא צבוע, ומי צבע אותו. לא ברור האם הצילום עבר עיבוד כלשהו או שזהו תיעוד אמיתי של החומה כפי שהיא עומדת בשטח.

כסטודנט שלומד בבצלאל לא יכולתי שלא לתהות על פשר ההחלטה להציב דווקא את החומה בשער הידיעון. זאת גם לאור העובדה ששימוש דומה נעשה בחומת ההפרדה לפני פחות משנה כשבית האופנה קום איל פו צילם את קטלוג הבגדים שלו על רקע החומה, רעיון שקיבלו מפרויקט שנהגה ע"י שני סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, במסגרת הקורס ״פרסום אידיאולוגי״.

  • אפשרות ראשונה היא שהאקדמיה החליטה לצאת בהצהרה כלשהי על עצם קיומה של החומה כגוף חינוכי המעונין להיות מעורב בנעשה מסביבו לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינה חברתית ופוליטית. במידה ואפשרות זו נכונה, לא הצלחתי לרדת לעומקה של הצהרה זו. ניסיתי להבין, ואני עדיין מנסה, האם בצלאל בעד או נגד חומת ההפרדה? האם מוסד אקדמי המתוקצב ע״י משרד החינוך יכול בכלל לצאת בהצהרה כלשהי בנוגע לחומת ההפרדה? או אולי זו קריאה לסטודנטים לחשוב לרגע על מה קורה סביבם, מה שכרגע לא ממש קורה בבצלאל.
  • אפשרות שנייה היא שבבצלאל רואים בחומת ההפרדה מטאפורה למבחני הקבלה למוסד. משמע, זה לא פשוט להתקבל לכאן והמועמד צריך להיות עם התעודות הנכונות כדי להכנס בשערנו. לא מדובר בכשרון או ביכולת מקצועית חלילה, אלא פשוט להיות שייך למעמד הנכון. השבוע שעבר היה השבוע האחרון של הסמסטר, מה שמכונה בבצלאל שבוע הגשות. חלק ניכר ממה שהסטודנטים דיברו עליו זה כמה השבוע הזה עלה להם מבחינה כספית. סטודנטים מוציאים כאן סכומים לא הגיוניים בכלל על הגשה של תרגיל בקורס אחד מני רבים.
  • אפשרות שלישית שעולה בדעתי היא שמישהו חשב שלשים את חומת ההפרדה על שער הידיעון יצור פרובוקציה שתמשוך קצת תשומת לב.

אני לא יודע מה האפשרות הנכונה, אני אפילו לא יודע מה הייתי מעדיף שתהייה האפשרות הנכונה. בסופו של דבר יש משהו מאד ציני בהחלטה לשים את חומת ההפרדה בשער הידיעון של בצלאל (ובאותה נשימה להצמיד לשמו המלא של המוסד את המילה ירושלים).

*כוכבית מייצגת שדות חובה

8 תגובות על הכתבה

  1. ל.דובב

    כשאתה בחוץ אתה תוהה לך מה מסתתר מאחורי החומה,
    וזה מפחיד ומסתורי, ותמיד מגרה להציץ ואולי לעבור, ולכן אפשרות ב נראית הגיונית.
    כשאתה בפנים האפשרויות האחרות נראות הגיוניות.
    אתה יכול להעמיד את החומה במאונך ולראות את המדרגות למגדל השן.

  2. מינוס אחד

    מזכרוני משנים עברו, מחלונות בצלאל רואים היטב את עיסאוויה והמזרח המדברי של העיר . אולי הפירוש הוא יותר פשוט?

  3. הירנוט

    אולי זו מטאפורה לניגוד בין המחלקות האפליקטיביות בבצלאל והמחלקה התיאורטית במוסד?

  4. סֵג

    > חלקם התחתון של שני לוחות בחומה צבוע בלבן באופן שאינו
    > מסביר מדוע דווקא הוא צבוע, ומי צבע אותו."
    הריבוע בצבע קרם זה מחיקה. בטח מישהו דפק שם עבודה גדולה וגבוהה, אולי משהו פרובוקטיבי מדי, אז עברו על זה. אבל כמו שרואים בתמונה, גרפיטי מכסה את המשטחים שהוא רוצה מהר ועולה על מחיקות שוב.

    יש כאן פרובוקציה, אבל איכשהו גם לא. אני לא חושב שזה מזעזע מישהו לראות תמונה כזו כבר.
    מה שכן, יש כאן בהחלט תמונה מעניינת, שמזכירה רעיונות מעניינים לגבי אומנות. לא רע בכלל.

  5. מאייר

    הייתי רוצה לחשוב שזה א, ייתכן מאוד שזה ב, אבל לצערי זה כנראה ג. תעיז תתקבל, לא?

  6. נוהן

    באופנה שחתרנות היא מושג רומנטי עלק – כלומר פשיסטי הבנאליות איננה רק של הרוע אלא גם של כל אופנאי .נירמול החומה ע"י בצלאל, קום איל פו, עדי נס ודומיהם מתקבל בהתלהבות ע"י העיווריאים החדשים. אלו שמצדיקים עצמם בעלק מעורבות פוליטית או חברתית . הצידוק של נראות או כמובן של טשטוש מערכי הכח לא מערער את הכוחנות אלא רק מגבה אותה במקרה זה מנרמל אותה מוסיף עוד לבנה לחומה…הם בטח התכוונו הלו לפינק פלויד כל השאר שטויות) בפעם הבאה מעצב יקר לחנות קעקעועים תפרסם יד מקועקעת במספר .הלא האישי הוא הפוליטי

  7. אסף פדרמן

    בצלאל, באיזה תסביך בלתי פתור שנמשך כבר כמה שנים טובות, חי בפרדוקס איום: מצד אחד המחלקות לעיצוב משגשגות וניזונות מהפריחה המסחרית בשוק העיצוב הגרפי-טלויזיה-פירסום-אינטרנט. אלו תחומים ציניים באופן עקרוני. הם מכוונים למניפולציה של צרכנים מתוך עמדת עליונות יודעת כל.
    מצד שני המיקום והצדקנות של הלומדים ולא פחות מהם המלמדים לא מאפשר להם להתעלם מהמצב הפוליטי. אני בטוח שלחלקם אפילו ממש אכפת, אבל גם שחלקם יודע להשתמש היטב במתח הריגשי שקים בירושלים כדי למכור יותר בגדים.
    כשאני למדתי בבצלאל היתה "אוירה פוליטית" חזקה (זה היה בימים של מרי הסטודנטים הזכור לשמצה) אבל בסופו של דבר מה שבאמת ענין את כולם, סטודנטים ומרצים (אולי להוציא בודדים) זה ההצלחה בהגשות, הכסף, והמשרה המגניבה שתחכה בסוף התואר או כיבוש עולם האומנות.
    כמה סטודנטים ערבים לומדים בבצלאל?
    ברור שהכריכה היא צינית. היא מנסה להיות אמירה פוליטית, אבל באותו זמן אני בטוח שהמעצבים חשבו :"פרובוקטיבי" "מעורר דיון" יגרור פירסום" פתוח לפרשנות" כשלנגד עיניהם עמדה בעיקר ההצלחה השיווקית.
    אני בטוח שהסטודנטים יקלטו את המסר ויבינו שחומת ההפרדה, פיגועים, כיבוש, מלחמה, וכולי הם כלים ראויים לשימושו של המעצב שרוצה למשוך תשומת לב.
    א "אנחנו נורא פוליטים" אומר הצילום "אנחנו יודעים להשתמש בדימויים מהעולם הפוליטי כדי לקדם את מטרותינו".

  8. יובל סער

    נוהן שלום. מעניין מה שאת או אתה אומר לגבי הקעקוע כי זה היה אחד הרעיונות שהעלו בקורס שהשתתפתי לקמפיין הרשמה לבצלאל – להראות קעקוע או הטבעה של הלוגו על הגוף, כך שזה לא רחוק ממה שאתה אומר. לגביך אסף – אני לא בטוח עד כמה הכריכה הזו התכוונה להיות צינית. הסטודנטים אם יורשה לי להכליל הם לא פוליטיים ובאמת כמו שאמרת רוב מה שמעניין אותם והוציא אותם לרחובזה שכר הלימוד. בסיכומו של דבר עדיין אין לי מושג למה התכוון המשורר

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden