סטודיו סקרול: מטפסות על הקירות

סטודיו Scroll של קטי קנבסקי וגלית מרציאנו מתמחה ביצירת פאטרנים ודימויים, לעיטור חללים. קנבסקי למדה תולדות האמנות ושימור ומרציאנו למדה תקשורת חזותית. הן משלבות ומיישמות את היידע מדיסציפלינות שונות בחומרים ובשיטות ייחודיות.

הי קטי, הי גלית. מזל טוב על האתר החדש! אולי נתחיל בזה שתספרו קצת על עצמכן לטובת מי שלא מכיר?

תודה.

אני למדתי תולדות האמנות ושימור, עם התמחות בציורי קיר ואלמנטים אדריכליים. לפני הקמת הסטודיו עסקתי הרבה בתחום, עד שהחלטתי לפתוח מקום משלי, שבו אוכל לאחד את כל האהבות שלי

למדתי במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ומאז אני עוסקת בעיצוב. כשסיימתי החלטתי לפתוח עסק עצמאי, בעיקר כדי שאוכל לשלב את העיצוב הגרפי עם חומרים ולצאת מגבולות המחשב

ואיך נוצר החיבור ביניכן?

שידוך! הכירו בינינו על סמך אהבות משותפות, שתינו קפה ומשם התחלנו לעשות שיתופי פעולה בפרויקטים אחדים. העבודה הייתה מוצלחת, הדיאלוגים היו מפרים, וראינו שאנחנו יכולות להשלים אחת את השניה ולהפוך שתיים לשלוש ויותר

מתי זה קרה? ומה היה הפרויקט הראשון המשותף?

זה קרה לפני כשנה וחצי. כשהכרנו גילינו שיש לשתינו רצון משותף של יצירת סדרה של עבודות, שסביבן עשינו נסיונות של שיטות וחומרים, ועבדנו ימים שלמים יחד בסטודיו. היה כיף. במקביל  קיבלתי פנייה לעצב בעבור משרדים גדולים של חברת מי עדן בווארשה, פרויקט גדול שכלל הצעת קונספט לחללים שונים בחברה. תמיד עבדתי לצד מעצבות גרפיות פרילאנס והרגשתי שהדיאלוג שלי עם גלית יכול להיות מפרה לפרויקט בסדר גודל כזה

משם התחברנו באופן טבעי והצטרפתי לסטודיו כשותפה

אז איך זה עובד היום מבחינת תהליך העבודה וקבלת הבריף?

את רוב התהליך אנחנו עושות ביחד – מפגישה עם הלקוח, חשיבה, תכנון והכנות סקיצות, צמוד צמוד עם הרבה שיחות. כל אחת מעלה רעיונות, רפרנסים, ובדרך כלל אנחנו מייצרות סקיצות ידניות ואז מתגבשות לתכנון ועיצוב מול המחשב, שם אני נשארת קצת לבד וקטי עוברת לשלב החומרים והשיטות. לאחר מכן נפגשות שוב – הכל בסטודיו, כן? – מתכננות את הביצוע לפי הסקיצה הסופית, מחליטות על חומרים, צוות עבודה, לוחות זמנים ועלויות כמובן

בואו תתנו דוגמה לתהליך כזה דרך פרויקט או שניים? אני סקרן לגבי מלון פאבליקה בהרצליה, שצץ אצלי באינסטגרם בשבועות האחרונים כל הזמן, ונדמה לי שחלק מזה בזכותכן

תודה! דנה אוברזון, מעצבת ואדריכלית בשיתוף עם היזם, פנו אלינו לתכנן ולעצב עבודות קיר בחללים שונים במלון שנמצא בהרצליה וקהל היעד שלו הוא בעיקר אנשי עסקים. התחלנו בגיבוש קונספט לקירות בקומת הבריכה של המלון, קומת גג, סביבה אורבנית עם נוף לים. חשבנו שיהיה נכון לעצב ולייצר דימויים שיחברו את המבקר עם המקומות המרגיעים של מנוחה וריחוק מהתנועה והתעשייה באזור. יצרנו נוף מפורק של אלמנטים צמחיים בצבעים עזים ורווים. הציור נעשה בשכבות על קיר בטון.

הרקע שעליו ציירנו היה מורכב מגריד מלא בגוונים של שחור עד לבן כדי לחזק את מצע הבטון וגם כדי להוציא את הצבעוניות הרוויה החוצה. בנוסף לקיר הבטון יצרנו המשך של הרעיון על גבי דלתות זכוכית וקיר קרמיקה נוסף שמתכתבים עם העבודה המרכזית.

הרקע שעליו ציירנו היה מורכב מגריד מלא בגוונים של שחור עד לבן כדי לחזק את מצע הבטון וגם כדי להוציא את הצבעוניות הרוויה החוצה. בנוסף לקיר הבטון יצרנו המשך של הרעיון על גבי דלתות זכוכית וקיר קרמיקה נוסף שמתכתבים עם העבודה המרכזית

בפרויקט מסוג זה הרבה מהעבודה נעשית בסטודיו סביב חשיבה ופיתוח שפה, תכנון וירידה לפרטי הביצוע מראש; השאיפה היא כמה שפחות החלטות בשטח בגלל המורכבות של התהליך כולו. מדובר בהרבה חומרים, שיטות ושלבים שצריך לקחת מראש בחשבון, לכן חשוב להגיע לשטח מוכנים וחדים. הצוות נפגש בסטודיו הרבה לפני היציאה לשטח ועובר בריף מעמיק על מנת שכולם יכירו היטב את כל שלבי העבודה בפרויקט

אחד הדברים שהפתיעו אותי היה שחלק גדול מהעבודה הוא ידני ולא משהו שפשוט מדביקים. כמה או למה זה חשוב לכן?

הו, נגעת בנקודה מאוד מאוד חשובה לשתינו. אני מרגישה שזה הבסיס למפגש וליצירה, לכן באופן אישי, בתור מעצבת גרפית, היה לי חשוב להתפתח ולזוז מגבולות המחשב והתכנון המוקפד ולשוטט בין חללים. יש לי אהבה גדולה לחומרים ולעבודת יד, שם יש הרבה פעמים אקראיות שמובילה למקומות מפתיעים ומרגשים. בנוסף, הטכנולוגיה וההדבקות נוטות לשטח את הכוונה. לאורך ההיסטוריה נוצרו כל כך הרבה שיטות מיוחדות של ציור ומעניין אותנו לשלב אותן בעולם העכשווי והמתפתח ללא הרף

תמיד נעדיף לצייר ישירות ולהתאים חומרים למשטח מיועד. התוצאה מיטיבה יותר לאורך זמן והאפקט הומוגני בהרבה. בגלל שאנחנו מאחדות הרבה אלמנטים ביצירה שלנו, חשוב לנו לראות את ההתערבות חודרת בצורה אורגנית אל תוך הסביבה שאליה היא מיועדת, מה שפחות מתקבל דרך עבודות הדבקה

אני חושבת שציור בחלל מחבר אליו בצורה טבעית את המתבונן ומכניס רגש ורומנטיקה לסיפור

עכשיו אני חייב לשאול על העבודה במסעדת קוואטרו בתל אביב, כי זה כבר נראה לי ממש פסיכי… כמה זמן זה לקח? ומה אתן יכולות לספר על הפרויקט

פרויקט גדול, והאמת שיש לי רק דברים טובים להגיד עליו. הביצוע בשטח לקח עשרה לילות (עבדנו רק בלילה בגלל חומרים חזקים שהבריחו את כל עובדי הבניין למעלה מהמשרדים). הפאטרן שציירנו הורכב משמונה דגמים שונים – כיסה את הקירות, ירד והקיף את רצפת המסעדה, כ־450 מ״ר. גיבשנו צוות של עשרה אמנים שלמדו לעומק כל צורה בפאטרן שחור לבן (אפריקאי מסורתי).

הקונספט היה ציור פראי בעבודת יד: היה חשוב להראות את משיכות המכחול ולתת לעבודה להיוולד עם המקום ולהמשיך לחיות איתו. החלטנו יחד עם חברת סי.אר.קונטק (שסיפקה את מערכת הרצפה) על חומרים פוליאוריטניים, דו רכיביים וחזקים.

קיבלנו הרבה תגובות על הפרויקט הזה, אנחנו חושבות שאחת החוזקות שלו היא ההקף והגודל של ציור חופשי בעבודת יד, שנדיר יותר לראות בעולם שלנו. כבר בשלב התכנון של העבודה הרגשנו שיהיה מעניין לתעד את התהליך המיוחד הזה ולהראות איך משטח לבן מתמלא בעבודת ציור מוקפדת תוך מספר ימים, מעין מסמך אנושי

אז ככה לפני סיום, מה התכניות לשנה החדשה?‎

שמפניה וקוויאר

יש פתגם רוסי עתיק שאומר ״מי שלא לוקח סיכונים, לא שותה שמפניה״. ובקשר לתוכניות: להמשיך בעשייה מרובה, להיחשף לפרויקטים מאתגרים ולהשפיע על הסביבה באמצעות אמנות, עיצוב ואסתטיקה‎