הפרויקט האחרון של חיים גורי 1923-2018
חייו של המשורר חיים גורי, חתן פרס ישראל שנפטר אמש בגיל 94, היו כרוכים בקשר עמוק עם חיי המדינה. גורי נולד בתל אביב וחי בירושלים. הוא היה ממייצגיו הבולטים של דור לוחמי הפלמ”ח ומילותיו ניסחו את אתוס הגבורה של הלוחמים. אף שנודע כמשורר הקרבות הוא לא חדל לייחל לשלום, ואף התבטא לעתים באופן בוטה וחמור כנגד הקפאון בתהליך המדיני והנסיגה בדעת הקהל ובמאמצי השלום של הממשלה.

חיים גורי ונשיא המדינה ראובן ריבלין בחנוכת המוזיאון. צילום: מרק ניימן לע״מ

צילום יח״צ
המוזיאון החדש בגבעת התחמושת, שנחנך לפני מספר חודשים היה הפרויקט הציבורי האחרון שבו היה גורי מעורב. משפטים של גורי וציטוטים מכתביו מעטרים את קירותיו של המוזיאון ומשולבים בעיצוב מסריו. מנכ״ל המוזיאון, כתרי מעוז: ״הציטטות מכתבי חיים גורי המתייחסות למערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים הן חלק אינטגרלי מהמוצגים במוזיאון. עבור רבים ממשפחת גבעת התחמושת גורי הוא מנטור, חבר ומצפן, וקולו של דור״.
את המוזיאון תכננה חברת מבטים וחלקו העילי מעוצב בהשראת הבונקרים של מנהרות הלחימה בגבעה. גורי ביקר במוזיאון עם פתיחתו לפני מספר חודשים יחד עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהיה אף הוא לוחם בקרבות לשחרור ירושלים בששת הימים. בסוף הסיור מול קיר הזהב עליו חרוטים שמות הנופלים הנשיא סיכם את הביקור ודיבר על גורי האיש על תרומתו למדינה בשיריו ובאישיותו, בעקבות הדברים האלו גורי פרץ בבכי ואמר ״למה זכיתי״.
בין ציטוטי חיים גורי הצעיר, רבים מהם מחוויות הקרבות בשנת 1967, מופיעה על אחד הקירות גם הכתובת משנת 2010, שמוכיחה כי לא איבד תקווה לשינוי ולשלום: ״והיא עולה משעולה טלולה מטללים לבשר לי שלא לנצח תאכל חרב. ואף נשבעת בשם הימים הבאים, שיהיה אחרת״.










