כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

גיא אביטל בגלריה שלוש. צילום: אברהם חי

הרשימה המשותפת // 1 במרץ 2018

מיכה בר־עם בגלריה אלמסןגיא אביטל בגלריה שלוש; נאו־אנדרטל במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון; מאוטו פוג׳ימורה במוזיאון טיקוטין 

מיכה בר־עם בגלריה אלמסן

תערוכת יחיד למיכה בר־עם ביפו

הערב 1.3 תיפתח בגלריה אלמסן ביפו תערוכת היחיד של מיכה בר־עם ״פלימפססט״, שאצר האוצר גיא מורג צפלביץ׳. בתערוכה ייחשפו לראשונה שתי סדרות צילומים העוסקות, כל אחת בדרכה, במחיקה ובשינוי, בביטול זהות או נוכחות ובהחלפת משמעות. לעומת צילומיו האיקוניים של בר־עם, צילומי המלחמות ותהפוכות היומיום הישראלי, בסדרה ״מיטולוגיה אישית״ הוא צילם מיטות וחדרי מלון ששהה בהם במהלך השנים. עבורו הסדרה היא מעין ״נופי מיטה״, דרמטיזציה הנוצרת מבלי משים, אוסף של חוויות ממסעות, רישומי חלומות הנמחקים מדי יום על ידי עובדי המלונות לקראת הדייר הארעי הבא בחדר.

את הסדרה השנייה צילם בר־עם ברחבי הגדה המערבית בין השנים 1987־1992. נראים בה קירות בתים, שעליהם נכתבו באקט של אלימות כתובות גרפיטי נגד הכיבוש הישראלי. הכתובות האלו נמחקו (גם כן באלימות) בתרסיס צבע, בידי צה״ל ובידי קבוצות פוליטיות יריבות. דרך מצלמתו של בר־עם, שתי שכבות אלו של הפעלת כוח על הקירות הניבו תוצאה מרתקת, צבעונית ואסתטית, אשר מזכירה אמנות מופשטת. בר־עם יצר בראייתו שכבה חדשה, החורגת מהגדרת התיעוד, כפיוט המשגשג מבין האבנים.

כותרת התערוכה ״פלימפססט״ מתייחסת למושג העוסק בכתב יד שנמחק ונכתב תחתיו טקסט חדש.

חגית פלג רותם 

גיא אביטל בגלריה שלוש. צילום: אברהם חי

עבר הנהר בגלריה שלוש

בתערוכה ״עבר הנהר״ בגלריה שלוש גיא אביטל מציג עבודות מהשנתיים האחרונות, שההגדרה ציור אינה מכילה אותן עד תומן. עבודותיו גדולות מידות, טעונות בשכבות של קולאז׳ חיתוכים, ציור וצילום שהולחמו יחדיו, אובייקטים המתבלטים מעבר להם. יריעות קנבס עוצמתיות שמשלבות תחושת מקום, עומק אדריכלי וסיפור, בצבעוניות נועזת ובחומרים בלתי שגרתיים. ציורי החלונות המסורגים שלו מתחברים למרחב הישראלי וכמו מהדהדים עבודות חלון שנצרבו בזיכרון – ממאטיס ועד עאסאם אבו שאקרה ודוגמאות הסורג/כאפיה של ציבי גבע.

העבודות משקפות תהליכים ניסיוניים העוסקים במעברים בין מסורות. בעבודת מפתח בתערוכה אביטל מתייחס ישירות לחנותו של תרח אבי אברהם, פסל ויוצר אלילים קדום – מעין סוחר מזכרות. צומת היסטורית זו משליכה על יחסים בין אבות ובנים, בין אמנות פיגורטיבית ומופשטת, בין מלאכת כפיים ופולחן. בין המבט הפנימי והחיצוני והנהר שביניהם. בעבודותיו הוא משלב קריעות וחיתוכים, קולאז׳, ואובייקטים כמו עיני זכוכית נגד עין הרע.

שיח גלריה בתערוכה יתקיים בשבת הבאה, 10.3 בשעה 12:00.

חגית פלג רותם 

אסף עברון מתוך התערוכה נאו־אנדרטל

אנדרטאות במרחב הציבורי

ביום רביעי 7.3 בשעה 19:00 תתקיים במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון, במסגרת התערוכה נאו־אנדרטל, הרצאה של פאולינה אגלה פוקיטה, אוצרת הביאנלה ה־11 של קובנה. תחת הכותרת ״נוכחות והיעדר״ (Presence and Absence) תציג פוקיטה את ההקשר הפוליטי של אנדרטאות בליטא כיום, את התפיסה של הביאנלה ומימושה, והתגובות הציבוריות לביאנלה. פוקיטה, שלמדה אמנות בווילנה ולונדון, היא אמנית, סופרת מסות, פרשנית תרבותית. הביאנלה שאצרה הורכבה מסדרה של התערבויות במרחב הציבורי העוסקות ב(אי)אפשרות של אנדרטה. התערוכה נאו־אנדרטל עוסקת בהיסטוריה של אנדרטאות במרחב הציבורי הישראלי ובנוכחות שלהן בימינו. לפני ההרצאה יערך סיור מודרך בתערוכה עם אודי אדלמן, אוצר התערוכה.

יובל סער

מאקוטו פוג׳ימורה במוזיאון טיקוטין

היופי שבדממה במוזיאון טיקוטין בחיפה

במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה נפתחה בשבוע שעבר תערוכת יחיד לאמן מאקוטו פוג׳ימורה, שאצרה אילנה זינגר בליין. עבודותיו מהוות איחוי בין תרבויות, בין אמנות יפנית מסורתית לבין גישה אמנותית אבסטרקטית־אקספרסיוניסטית, עכשווית ורעננה. פוג׳ימורה הוא מבין האמנים העכשוויים המובילים, שעוסקים בצומת שבין אמונה ואמנות.

הוא גדל בין ארצות הברית ליפן, למד אמנות וביולוגיה בארצות הברית ואחר כך והתמחה אצל אמן יפני מסורתי. ביצירותיו הוא מוסיף את הפיגמנטים במכחול רחב או מטיח אותם על משטח הציור, שמונח בצורה אופקית על הרצפה. הפשטות וצמצום האמצעים ביצירה הם אתגר מהותי בעבודותו. רכיבי היצירה, כתמי הדיו, התנועה בה נוצקו על המשטח הפיגמנטים והחלל יוצרים שלמות ואחדות המוכרת באמנות היפנית כהיעדר טעון, שבו די ברמז דק בכדי להכיל עולם ומלואו. הדבר מתואר בבודהיזם, ב״סוטרת הלב״  במשפט ״הצבע הוא ריק, הריק הוא צבע״.

חגית פלג רותם

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden