כל מה שחשוב ויפה
תיק של מדוזה מתוך עיצוב טרי. צילום: עומר מסינגר

העיצוב מצטרף לאמנות ביריד צבע טרי

לראשונה יכלול יריד צבע טרי, שייפתח מחרתיים, גם יריד עיצוב. האם החיבור בין שני העולמות - אמנות ועיצוב - יצלח?

הידיעה שיריד האמנות צבע טרי, שייפתח מחרתיים (שלישי), יעסוק לראשונה גם בתחום העיצוב, הפתיעה רבים הן בעולם העיצוב והן בעולם האמנות. ואולם, 30 אלף המבקרים שפקד את היריד בשנה שעברה יכלו להבחין כבר אז בנוכחות של עיצוב באירוע, גם אם מצומצמת: לצד הגלריות וחממת האמנים הוצגו גם פריטי העיצוב של טאלנטס דיזיין – המותג שהקים גל גאון – וביניהם פריטים במהדורות מוגבלות כמו שטיחים, גופי תאורה, שולחנות וכורסאות. הכניסה של טאלנטס ליריד האמנות עברה בשקט והוכתרה כהצלחה, בעיקר בגלל האופי ה״אמנותי״ של הפריטים וכי לא התוספו אליו עוד מותגי עיצוב.

אבל קיומו של יריד עיצוב מן המניין (בשם עיצוב טרי) לצד יריד אמנות הוא כבר מהלך מסקרן יותר. מאז שהוכרז עליו בפברואר, רבים תוהים אם השילוב בין עבודות אמנות לבין פריטי עיצוב פונקציונליים כמו מנורות וספות יכול לעבוד. במלים אחרות: כיצד יעלה החיבור בין גלריות אמנות נחשבות כמו רוזנפלד, אלון שגב, זומר, גורדון, גבעון ונגא, לבין מותגי עיצוב מסחריים כמו קסטיאל, שרית שני חי, אריק בן שמחון, דניאלה להבי, סוהו ומונקי־ביזנס.

שלא לייחוס, גורמים בעולם האמנות גורסים שהיה רצוי לשמור על ההפרדה בין שני התחומים. גם העובדה שיריד העיצוב יתקיים באוהל נפרד ושיציגו בו גם מעצבים צעירים ואקספרימנטליים, בעיקר בחממת העיצוב, אינה מפייסת אותם. יפעת גוריון, המנהלת האמנותית והאוצרת של שני הירידים, מאמינה שהחיבור יוכיח את עצמו. לדבריה, ״המציגים המסחריים היו צריכים להציג פרויקט חדש, לא לפתוח עוד סניף של החנות. אני אוהבת את הדיפוזיה בין שני העולמות, אני לא שותפה לרגשי הנחיתות של עולם העיצוב מול האמנות. בכל מקרה לא היה מי שאמר שהוא לא ישתתף בגלל יריד העיצוב. זה פיילוט של כולנו, כולם סקרנים לראות מה יהיה״.

אז הכניסה של טאלנטס לצבע טרי בשנה שעברה היתה פיילוט לפיילוט?

״כן. התגובות היו מצוינות מכל הכיוונים. הקהל קיבל את זה בטבעיות, וגם לגלריות נעמה החברה״.

גוריון, בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל (1993) ובעלת תואר שני במינהל עסקים, הקימה את יריד צבע טרי לפני חמש שנים יחד עם שרון טילינגר, שמשמשת מנכ״לית שני הירידים. לדבריה, הרעיון היה ״לאפשר לאנשים כמוני לקנות אמנות הביתה. בנוסף לכך, הכרתי אמנים שסיימו ללמוד במקביל אלי ולא היה להם איך לחשוף את העבודות שלהם. זה היה מפגש פשוט בין ביקוש להיצע״.

למה צריך גם יריד עיצוב?

״לאורך השנים פנו אלינו גם מעצבים ששאלו אותנו למה אנחנו לא נכנסות לתחום הזה, שזקוק לזריקת המרץ שקיבל שדה האמנות בעקבות צבע טרי. גילינו שמאפייני השדה דומים מאוד לשדה האמנות ושיש צורך בכזה יריד. מעבר לכך, בלי ציניות, זו תחושת שליחות: יש לנו נכס שיכול לעזור לתחום נוסף, ויריד כזה יכול להביא עוד קהל״.

איך תימדד הצלחה של היריד החדש?

״התגובה של הקהל המקצועי תקבע את רמת היריד. תגובת הקהל הרחב תתבטא בנכונות שלו לאפשר לנו לאתגר אותו, לפתוח לו צוהר לעולם שהוא לא הכיר בהכרח קודם לכן. בכל יוזמה חדשה מהסוג הזה קשה בשנה הראשונה לאמוד את האספקט הכלכלי של המכירות. לגלריה לוקח בדרך כלל שלוש שנים לבסס את מעמדה בירידים מסוג זה, לוקח לקהל זמן להתרגל לרעיון״.

עד כמה קהל העיצוב שונה מזה של האמנות?

״גם אני תוהה. בתחילת הדרך הערכתי שיבואו קצת יותר אנשים משנים קודמות. היום אני מעריכה שיגיעו כ־40 אלף מבקרים. גילינו קהל גדול שלא הכיר את צבע טרי״.

כדי לבסס את המעמד המקצועי של היריד, צירפו גוריון וטילינגר לצוות האוצרות את גלית גאון, האוצרת ראשית של מוזיאון העיצוב חולון; את נירית נלסון, אוצרת עצמאית ומנהלת אמנותית של תוכנית הרזידנסי JCVA; ואת עוזרות האוצרות אמי שחר וסלומה פקיאל. שחר הקימה ב־2009 את גלריית דיזיינספייס והציגה בה עיצוב אינטר־דיסציפלינרי. אחר כך חברה לפקיאל ובשנתיים האחרונות הן יזמו בין השאר אירוע הקרנת סרטי וידיאו ארט בקולנוע עדן בלילה הלבן בתל אביב והציגו את צמד המעצבים מיכל צדרבאום ונועם דובר ביריד דיזיין מיאמי.

את רשימת המציגים המרשימה של היריד אפשר לזקוף גם לזכותן. ביניהם, המעצבים הוותיקים חנן דה לנגה, טל גור, יעקב קאופמן והצמד עמי דרך (1963-2012) ודב גנשרוא; גלריה פריסקופ תציג את סטודיו מג׳נטה של רונן בבלי; קסטיאל יציגו אוסף כלים של לפיד נעמן לצד עיצוביהם; אריק בן שמחון, שרית שני חי ודניאלה להבי יציגו פריטים חדשים; מעצבת התאורה נעמה הופמן תציג שיתוף פעולה ראשון עם מעצבת הטקסטיל דקלה בן ארי; פזית אופנר־דינס תציג שלושה מעצבים ישראלים הפועלים בלונדון: דויד אמר, עדי טוך וזמר פלד; אוהד זלוטניק יציג פרויקט טיפוגרפיה תלת־ממדית, ועוד.

״בחממת העיצוב האתגר היה לנסות לפתח מה שהתחיל לדוגמה כפרויקט גמר – למשהו מסחרי יותר״, אומרת פקיאל. ״רוב המעצבים בחממה הם מעצבים צעירים בתחילת דרכם, שלא יודעים איזה תהליך מוצר צריך לעבור כדי להיות מוכן למכירה וגם לא יודעים לתמחר״.

פקיאל: ״אנחנו לא גלריה, זה יריד, והשאיפה היא להציג את המגוון הכי רחב של עיצוב מבחינת אסתטיקה, טכנולוגיה, ייצור ידני ועוד. ניסינו שהדרישה להיות מסחרי לא תהיה נוקשה מדי, לא להציג רק מה שאולי יימכר״.

שחר: ״זה נסיון לבדוק במה הקהל מתעניין, לבדוק את השוק המקומי. יש כאן ניסיון לבנות מבנה של יריד שמתאים לשוק הישראלי, שאין בו גלריות פעילות לעיצוב. אנחנו מקוות שהפלטפורמה החדשה תגרום למעצבים להבין שיש איפה להציג ולמכור עבודות, שיש בשביל מה להתאמץ״.

ובכל זאת לצד המעצבים הצעירים מציגים גם מותגים מסחריים מובהקים.

שחר: ״צריך לזכור שגם קסטיאל זה עיצוב ישראלי. מעבר לכך, אנשים אולי יקנו בקסטיאל אבל הם יקנו גם מנורה אצל אסף וינברום ויצירת אמנות באחת הגלריות״.

פקיאל: ״כמו שהגלריות מחזיקות חלק גדול מצבע טרי, גם בעיצוב טרי גופים כמו קסטיאל עוזרים לקיים את הפרויקט הזה, כשהם עומדים בתנאי הסף כמו כל מציג אחר. הם לא קיבלו יחס מיוחד. אין שלטים של חנויות, כולם מקבלים אותו שילוט מהיריד. להסביר לסוהו שהוא לא יכול להכניס שלט של 15 מטר עם תאורה זה לא פשוט״.

השתיים משוכנעות שאנשים יקנו מהמוצגים, מאחר שלדבריהן טוח המחירים רחב. גוריון מוסיפה: ״לעומת יריד האמנות, אני מאמינה שדווקא ביריד העיצוב יהיה קל יותר למכור, כי אלו פריטים פרקטיים שאנשים רגילים לקנות. היום יש אנשים ששואלים מתי צבע טרי הבא כי הם עברו לבית חדש ורוצים לקנות יצירות אמנות. עכשיו הם שמעו שהשנה יהיה גם עיצוב ומסתקרנים. גיבשנו מקבץ מציגים מעניין שמספק נקודת מבט על עולם העיצוב בארץ כעת. זה לא המבט בהא הידיעה, יש הרבה אקלקטיות, אין רצף אוצרותי, זה יריד, אבל אנחנו מקפידים שהרמה לא תיפול ממה שאנחנו מציגים באמנות״.

– – –

פורסם לראשונה במוסף גלריה של עיתון הארץ

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden