כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

טבע מקודד: חדרי הפלאות של סטודיו דריפט

סטודיו Drift ההולנדי מציג בתערוכה Coded Nature במוזיאון הסטדליק באמסטרדם עבודות שמשלבות בצורה פואטית בין עיצוב וטכנולוגיה, לוקחות השראה מהטבע ומותחות את גבולות החומר

קסם ופליאה אופפים את המבקרים עם כניסתם לתערוכה Coded Nature של סטודיו דריפט, שנפתחה בחודש שעבר במוזיאון הסטדליק באמסטרדם. בשמונה חללים רחבי ידיים מוצגים מיצבים שונים שמציינים עשר שנים לפעילותו של הסטודיו בשדה העיצוב ההולנדי והבין־לאומי. בכל אחד מהם מוצב אוביקט נע, המתכתב עם החלל, מפלרטט עם הצופה, ומזמין אותו לאינטראקציה ולהתבוננות מזוויות שונות. מעל לכל מתנוססת השאלה: איך הם עשו את זה?

כוראוגרפיה של נברשות בד בהשראת ניצני פרחים, הנפתחים עם בוקר ונסגרים לעת לילה, מקדמת את פני הנכנסים לתערוכה ומזמינה אותם פנימה, לשאר החללים. משם עוברים המבקרים לחדר שבו מוצגת קולקציית רוחות (Ghost Collection) של כיסאות פנטסטיים הנראים מבחוץ כדומים זה לזה, אך בליבתם אפשר להבחין בצורות אמורפיות שונות, כמו אישיות פנימית ייחודית.

מתוך התערוכה Coded Nature. צילומים: Gert Jan van Rooij

בכניסה לתערוכה

Fragile Future

בקצה החדר, בשונה מהוורד העומד לנבול בסרט היפה והחיה, מוצג בפעמון זכוכית פרח שן ארי (סביון) מחובר למנורת לד ולסוללה, שנראה שלא ייבול לעולם. עבודות חדשות נוספות שנוצרו במיוחד לחללי המוזיאון, כוללות את נברשת ״העתיד השביר״ (Fragile Future) שעוצבה לראשונה בשנת 2012, והומדה במוזיאון ישראל בתערוכה ״חוקרים במופלא״. לצידה, מיצג מתעתע שבו מרחף באוויר עצם בטון בממדי ענק, של ארבעה מטרים על שניים, המכונה drifter (שילוב בין שם הסטודיו למילת התואר ״המרחף״).

עתיד שביר

זו התערוכה הראשונה של סטודיו דריפט המוקדשת כולה לעבודותיו, העוסקות בחיבור שבין טבע, אנושות וטכנולוגיה. הסטודיו הוקם לפני כעשר שנים על ידי המעצבים לונקה גורדיין (Lonneke Gordijn) וראלף נאוטה (Ralph Nauta), שנפגשו בתקופת הלימודים באקדמיה לעיצוב איינדהובן. חיבתם לטבע, טכנולוגיה ומדע בדיוני מתרכבים יחד במיצגים אינטראקטיביים, שהם יוצרים לטובת חברות מסחריות ומוסדות תרבות. עבודותיהם מוצגות בגלריות ובמוזיאונים ברחבי העולם.

לצד העבודות מוצגים סרטי וידאו המתארים את פעילותו של הסטודיו ואת תהליך היצירה. לרוב, על מנת להוציא לפועל את הפרויקטים המורכבים שלהם, הם משתפים פעולה עם חוקרים, מתכנתים, מהנדסים ומומחים אחרים, ומעודדים אותם למתוח את גבולות היכולת הטכנולוגית. התוצאה המתקבלת היא עיצוב פואטי, היוצר סינתזה בין הטבעי לטכנולוגי, ופותח פתח לאפשרויות עיצוב שעשויות להתממש בעתיד.

לונקה גורדיין וראלף נאוטה לצד drifter

 

Ghost Collection

החיבור בין אמנות טכנולוגית, פרפורמנס, ומה שמכונה ביו־עיצוב, מעסיק את מובילי הסטודיו. בתערוכה זו הם בחרו לעסוק בנושאים הנמצאים בלב ליבה של תעשיית העיצוב כיום, כמו עיצוב בר קיימא, ביו־מימיקרי (חיקוי ולמידה מהטבע), שמירה על תהליכי ייצור ידידותיים לסביבה, ומציאות רבודה. ככלל, השינויים הרבים העוברים על משולש הגורמים – אדם, טבע וטכנולוגיה – עמדו במוקד של עבודות הסטודיו כבר מהפרויקט הראשון שלהם ״עתיד שביר״. זהו פסל תאורה איקוני, המשלב פיסול בכותרות פרחי שן־ארי המצוותות אחת אחת לנורות לד.

פרויקט זה הביא לגורדיין ונאוטה את החשיפה הראשונה. עם סיום לימודיה באקדמיה לעיצוב באיינדהובן, הציגה גורדיין בפרויקט הגמר שלה גוף תאורה עשוי פרחי שן ארי וחלקי מתכת מודולריים. במשך השנים עבודה זו התפתחה למערכת מודולרית של גופים שיכולים להתחבר יחדיו בצורות שונות. תהליך העבודה על אוביקטים אלו כרוך בעבודה סיזיפית ארוכה.

לטובת התערוכה הפך גוף התאורה ״נברשת העתיד השביר״ למיצב המתפשט על כל חלל הגלריה, שעשוי להיראות כעיצוב איטי, בתהליך הסותר את העיצוב התעשייתי המיוצר במסות גדולות. המיצב עשוי שלדת ברונזה, זרעי שן ארי ומנורות לד ומדגים לצופה כיצד שימוש בטבע עשוי להיות מחושב ומדויק. הוא מציע מבט אוטופי אל עתיד שבו העולם האנושי והעולם הטבעי מתרכבים יחדיו ושבו חלקים מהטבע נשזרים במנגנונים המיוצרים על ידי האדם כדי לשרוד ולשגשג.  

Flylight

״חופש בזכיינות״ (Franchised Freedom) הוצג כחלק מיריד דיזיין מיאמי האחרון, בדצמבר 2017, בשיתוף עם חברת אינטל סקרמנטו. במיצג זה 300 רחפנים מוארים ריחפו מעל האוקיינוס כלהקת ציפורים נודדות. תנועת הרחפנים כלהקה לא תוכננה מראש, אלא כל רחפן מתוכנת להגיב לרחפן הנמצא לצידו, באמצעות אלגוריתם שפיתח עבור הפרויקט בוגר של המכון הטכנולוגי בדלפט. התוצאה הייתה שהרחפנים נראו כמעופפים כמו ציפורים. בפרויקט זה עסקו המעצבים ברעיון של חופש הפרט ומגבלותיו מול הקבוצה: כשאחד הרחפנים שינה את מעופו כך גם האחרים הגיבו לו בתגובת שרשרת, ממש כמו ציפורים ובעלי חיים אחרים החיים בלהקות.

גם מיצב האור Flylight החל בהשראת צורת המעוף של להקת ציפורים, בנדידה או בתגובה לגירוי מיידי כמו רעש או תנועה בסביבתה. בפרויקט זה, שתוכנן לפני מספר שנים, תלויים בחלל גופי תאורה המצוידים בחיישנים, המזהים תנועה ומיקום של האנשים הנעים בחדר. התאורה מלווה את התנועה ותבניות התאורה משתנות בתגובה מתמשכת. לצופה נראה כי התאורה משתנה באופן רנדומלי בחלל, אך היא מקודדת ומתוכננת בקפידה, תוצר של מחקר מתמשך ושיתוף פעולה בין מפתחי קוד ותכנה לבין מעצבי הסטודיו.

אור, חלל וזמן

לצד מיצגי התאורה המרשימים של הסטודיו אפשר להבחין בתערוכה בחיבתם של המעצבים לשימוש בחומרים ברי קיימא וידידותיים לסביבה. ב־Materialism המעצבים שמים דגש על המוצרים האלמנטריים הנמצאים סביבנו ותוהים על סוג וכמות החומרים המרכיבים אותם. על מנת להמחיש את המחקר שביצעו, בחלל התצוגה מוצגים תרשימים של מגוון מוצרים שונים כמו עיפרון, בקבוק שתייה, שואב אבק ומכונית פולקסווגן ״חיפושית״.

Materialism

כל אחד מהמוצרים מפורק לחומרי היסוד המרכיבים אותו, נמדד באופן מדויק, ומוצג בצורת לבנים שונות. לדוגמה, העיפרון מוצג כריבוע עץ וגרגר עופרת, לצד המכונית המורכבת מכמות גדולה יותר של חומרים רבים כמו מתכת, חומר בידוד, פלסטיק ועוד. המיצב מעלה שאלות על כמות חומרי היסוד שבהם אנו משתמשים כצרכנים, כיצד חומרים אלו מתרגמים למוצרים שונים, ומהי ההשפעה הסביבתית של כריית חומרים אלו וצריכתם.

במיצג Drifters מרחפת בחלל לבנת בטון ענקית בגודל של שמונה מטרים רבועים, ומתהפכת באוויר ללא כל חבל או מנגנון המחבר אותה לתקרה או לרצפה. לבנת הבטון מסמלת את יחידת הבניה הבסיסית של סביבת המחייה האורבנית שבה אנו חיים. במיצג, גוף הבטון מחפש את מוצאו ואת היעד שאליו הוא מבקש להגיע. לצידו, יצר הסטודיו יחד עם הקולנוען סיל ואן דר וורד (Sil van der Woerd) סרט בסגנון מדע בדיוני שבו פיסות מלבנת הבטון מרחפות וצפות מעל נופי טבע מרהיבים בסקוטלנד. לבנת הבטון העשויה על ידי האדם משתלבת בנופי הטבע הפראי והבתולי, תוך כדי קריצה מכוונת לחלליות המעופפות בסרטי מלחמת הכוכבים, השטות בקלילות בחלל החיצון.   

בסופו של דבר, אור, חלל וזמן הם מושגי היסוד המובילים את יצירתם של גורדיין ונאוטה. יותר מהעניין שלהם ביצירת אוביקט מושלם, הם חותרים לעצב בעבור הצופה חוויה פואטית. במנעד העבודות הרחב שלהם הם יוצרים מניפולציות בחללי תצוגה, לוקחים השראה מהטבע ומותחים את גבולות הטכנולוגיה והחומר. התוצאה היא תערוכה שמציגה למבקרים חוויות עיצוב מחושבות ומהפנטות, ואף בעלות אופי מדידטיבי לעיתים, המטשטשות את הגבול בין פנטזיית היוצר למגבלות החומר ובין מציאות להרחבת הדמיון.

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden