כל מה שחשוב ויפה
מתוך פרויקט Granny’s Finest. צילום: Cooper Seykens

איינדהובן 2014: עיצוב הוא הרבה יותר מעוד כיסא

סבתות סורגות וספרי זיכרונות היו חלק מפרויקטים שעסקו בקשר בין עיצוב לבין הדור השלישי, שהיה מנושאיו של שבוע העיצוב באיינדהובן

מדי שבוע מגיעה קבוצה של נשים מבוגרות לבניין העירייה באיינדהובן כדי לסרוג. לכאורה, אפשר היה לראות בכך פעילות חביבה שמארגנת העירייה: הנה, גם בתל אביב קומת הכניסה של בניין העירייה משנה את פניה לאחר סיום שעות קבלת הקהל והופכת בכל יום שלישי למועדון לגיל הזהב. ואולם, יש במפגשים האלו הרבה יותר מניסיון למלא את זמנן של הנשים: הן לא סורגות סתם כך בשביל הכיף, אף שיש לפעילות גם צד כזה; הסריגה היא חלק מפעילות רחבה יותר של מותג בשם ״Granny's Finest״, שמתקיימת ברחבי הולנד במקומות נוספים, ושתוצריו – צעיפים, גרבים, סוודרים ועוד – נמכרים בחנויות אופנה ברחבי המדינה.

מייסד המותג, ניק ואן רוד, הוא איש צעיר שחשב על הרעיון בזמן שביקר את סבו בבית אבות. במהלך הביקורים ואן רוד פגש באשה שסרגה להנאתה ושם לב שלא היה לה למי לתת את הפריטים שסרגה. הוא אמר לעצמו שבוודאי יש עוד הרבה כמוה, ושכדאי לאגד אותן, אולם הבין שכדי שיהיה לרעיון שלו ייתכנות כלכלית הוא צריך למצוא מודל עסקי. לשם כך ואן רוד החליט לשלב במיזם מעצבים צעירים שיוכלו לכוון את הנשים לגבי מה אופנתי כיום, מה טרנדי ומה לא. מעבר הידע של מלאכות בין דור מבוגר, שיש לו זמן ורוצה לעסוק בהן, לבין מעצבים צעירים שאין להם הידע הנדרש ושמחים להזדמנות לרכוש ידע חדש, הוא תוצר נלווה מבורך של הפעילות.

כרזת התערוכה G/OLD

״המיטב של סבתא״ היה רק פרויקט אחד מתוך כמה שעסקו בקשר בין עיצוב לבין הדור השלישי, ושהוצגו בתערוכה G/OLD (משחק מלים בין ישן וזקן לבין זהב). בתערוכה, שהתקיימה בבניין העירייה של איינדהובן כחלק משבוע העיצוב של הולנד, שנערך בעיר וננעל ביום ראשון, הוצגו פרויקטים נוספים כמו ״to have and to hold״, שעסק בערך הרגשי שמסתתר מאחורי פריטים שנמכרים בחנויות יד שנייה, לאחר שבעליהם נאלצו להיפרד מהם כי היו צריכים לעבור לבתי אבות; ספרים בדמות ספרי זיכרונות רגילים, שדרי בתי האבות יכולים למלא בהם את קורות חייהם ובכך להכיר אחד את השני ולהציג את עצמם לצוות המטפל; ועוד.

מ״ירוק״ ל״חברתי״

זו היתה הפעם ה־13 ששבוע העיצוב התקיים באיינדהובן. ראשיתו באירוע שהתקיים במשך יום אחד עד שהתפתח לאירוע שנמשך תשעה ימים. כ־2,400 מעצבים הציגו השנה ב־85 מיקומים תערוכות, מיצבים ועוד, שמשכו בסך הכל כ-250 אלף מבקרים, רובם מהולנד.

הבחירה להציג תערוכת עיצוב בלובי העירייה מסמלת את החשיבות שמעניקה העיר לתחום, עניין שאפשר רק לקנא בו. הבחירה להציג תערוכה שמתייחסת לזקנה מעוררת השראה אף יותר, מאחר שזה נושא שממעטים לעסוק בו בחברה המודרנית ובעולם העיצוב. אפשר גם לראות בתערוכה את אחד השינויים שעובר עולם העיצוב בשנים האחרונות: המעבר מהעיסוק ב״ירוק״ ל״חברתי״. מבחינה זו הפעילויות שהתקיימו בבניין העירייה הן המשך לפעילויות שהתקיימו בו בשבועות עיצוב קודמים; בשנה שעברה, למשל, היו אלה פעילויות, סדנאות ותערוכות שעניינן היה הקשר בין עיצוב לילדוּת.

כבכל שנה נבחר נושא־על לפעילויות של שבוע העיצוב, והשנה היה הנושא הנבחר ״Up״. מרטין פאולן, המנהל של שבוע העיצוב, הסביר ש״Up היא אמנם מלה קצרה אבל יש לה הרבה משמעויות: כיוון, מטרה, אופטימיות, יצירתיות; היכולת לעשות טוב יותר, לקדם את העולם, לפעמים קצת ולפעמים הרבה. אם מצרפים את כל מה ש־2,400 המעצבים שמשתתפים בשבוע העיצוב עשו ביחד, הדבר יוצר שינוי.

״העולם עומד בפני בעיות רציניות ומורכבות שמצריכות מבט ומחשבה אחרים על הדברים, ואנחנו מאמינים שבאיינדהובן אפשר למצוא את הבסיס לכך״, הוא הוסיף. ״כאן אפשר לפגוש במה שיגיע לשוק רק בעוד שנתיים או שלוש. וכאן אפשר לפגוש בכישרונות הצעירים, בבוגרים של בתי הספר לעיצוב. השנה מציגים בשבוע העיצוב יותר בתי ספר מתמיד, וזו הזדמנות לפגוש את השמות שבעתיד עוד נשמע עליהם״.

Femke Rijerman, האקדמיה לעיצוב. צילום: Alix Gallet

ואמנם, כבכל שנה, האקדמיה לעיצוב של העיר, שנחשבת לאחת הטובות בעולם, הציגה את תערוכות הבוגרים שלה כחלק מאירועי שבוע העיצוב והיתה אחד ממוקדי העניין. העבודות שהוצגו בתערוכה אופיינו באסתטיקה מוקפדת ובחשיבה קונצפטואלית מעמיקה. מנעד הנושאים שבהם עסקו הבוגרים היה רחב ונע בין מוצרים שימושיים המעוצבים לעילא לבין קונצפטים ותהליכים מורכבים יותר, שלא נגמרים בהכרח במוצר ומסמלים את המעבר של עולם העיצוב ממוצר פיזי לעיסוק רחב יותר.

״אנחנו כבר לא מעצבים רק מוצרים״, אמר תומאס וידרשהובן, המנהל הקריאטיבי של האקדמיה. ״חילקנו אתמול ארבעה פרסי הצטיינות, ורק אחד מהם היה על מוצר״. כך, בתערוכה הוצגו פרויקטים קונצפטואליים מורכבים שעסקו בשאלות ובדילמות שמציב העידן הדיגיטלי, כמו לדוגמה האופן שבו אנו קוראים וקולטים אינפורמציה, איך ומה אנחנו זוכרים משיטוט באתרי אינטרנט, איזה תפקיד צריכים לקבל עליהם מעצבים בעידן ״האינטרנט של החפצים״, ואיך אפשר לדעת על איזה מידע שמופיע ברשת אפשר לסמוך.

בין הפרויקטים היו שהתאפיינו בחוש הומור, כמו פארק שעשועים שמבוסס על אסונות טבע ואסונות אקולוגיים במטרה לעורר אליהם מודעות, מבלי לוותר על הכיף והפחד הטבועים באתרים מסוג זה; אביזרים מלאכותיים שמכניסים לפה כדי ליצור חיוך מוגזם ומזויף, ביקורת על החיוכים המלאכותיים שמאפיינים את הפרסומות מכל עבר; או מובייל לתינוקות, שמורכב מצעצועים רכים בדמות הלוגו של פייסבוק, הציפור של טוויטר, אייקון של צ׳ט ומצלמה שמאפשרת להם לצלם את עצמם סלפי.

פרויקטים אחרים עסקו בניסיון לתעתע באמצעי הזיהוי הביומטריים על ידי הדבקת אפים ואוזניים מלאכותיים במקומות שונים בראש; בהפיכת החדשות ליצירות אמנות שתלויות במוזיאון, במטרה לשנות את ההקשר שבו הן מוגשות לקהל הרחב; או שרטוט תרחיש עתידי שבו כדי לטעון את הטלפון הנייד שלנו במקום ציבורי, נצטרך לוותר על חלק מהפרטיות שלנו.

ההבט החברתי, שבלט אף הוא בעבודות הבוגרים, בא לידי ביטוי בפרויקטים שעסקו בחקלאות ובקשר שלנו לטבע במאה ה־21; בעובדות תעשיית המין ההולנדית; בניסיון לעזור לאסירים להשתלב בחברה לאחר שריצו את עונשם; ובתיק גב קשיח דיו שמאפשר להשתמש בו כשרפרף, לטובת אנשים נמוכי קומה.

סטודנטים רבים קיבלו את ההשראה לפרויקט הגמר שלהם מהמקום שממנו באו ללמוד באיינדהובן: טורקיה, לטביה, סין, רומניה, אינדונזיה, הודו, איטליה, גרמניה, קוריאה וגם ישראל. אחד הפרויקטים הבולטים בהקשר הזה היה פרויקט הגמר של מיכאל ויזנגרין, צינורות אינסטלציה שהחיו את העבר של בניין האקדמיה – באמצעות הפצת ריחות של גריז, מתכת וזיעה, שאיפיינו את המפעל הראשי לנורות של פיליפס, ששכן בעבר בבניין (סקירה רחבה של הפרויקט אפשר למצוא בכתבה נפרדת שתסקר את עבודותיהם של הבוגרים הישראלים).

״Sense / Nonsense״

כמה מעבודות הבוגרים היה אפשר למצוא גם בתערוכה בולטת נוספת שנפתחה לרגל שבוע העיצוב, ״Sense / Nonsense״, שהוצגה במוזיאון המרכזי של העיר, מוזיאון ואן אבה. מטרת התערוכה היתה לאתגר את הדיכוטומיה שבין עיצוב למדע, בין תפקיד המעצב לבין תפקיד המהנדס. לצד פרויקטים של סטודנטים שסיימו זה עתה את הלימודים הוצגו עבודות של מעצבים ויוצרים ותיקים ומוערכים. האוצרות המהודקת והבחירה האינטלגנטית של העבודות ביטלו את ההיררכיה ביניהם ויצרו תערוכה משעשעת ומעוררת השראה.

התערוכה הציגה מנעד שבין ההגיוני למופרך, בין הטכנולוגי לקונספטואלי ובין האמנותי לפונקציונלי. מבלי להתייחס לעצמה ברצינות רבה מדי, היא הצליחה לעורר שאלות על עולם העיצוב ועל תפקידו בעידן הנוכחי. כך, לצד הכיסא הראשון בעולם שהודפס בהדפסת תלת־ממד של אלומיניום, הוצג פרויקט ביקורתי בדמות מתקן שהופך משקה קוקה קולה למי שתייה, המיועד למקומות בעולם שבהם קל יותר למצוא את המשקה התוסס מאשר מים זורמים באיכות שתייה. לידם היה אפשר למצוא מתקן להכנת גרגר פופקורן אחד; מנורה עם כבל באורך קילומטר, המאפשר לנייד אותה לכל מקום בבית; ואקווריום על גלגלים המצויד במצלמה שעוקבת אחר תנועתו של הדג ומסיעה את האקווריום באותו כיוון.

המכונה להכנת גרגר פופקורן אחד. צילום: מ״ל

מתוך הקרקס של מרטין באס. צילום: KAZOE

החדר האחרון בתערוכה אירח את ״הקרקס״ של המעצב מרטין באס, שהוצג מוקדם יותר השנה במסגרת יריד העיצוב של מילאנו. באס משווה את הפרקטיקה שנקראת ״שבוע עיצוב״ לקרקס – אירוע שכולל מציגים, פעלולנים ואובייקטים, שכל תפקידם להצטלם היטב כדי שיהיה אפשר לשתף אותם ברשתות החברתיות ובמגזיני העיצוב המקוונים. האובייקטים הצבעוניים והנוצצים שאיכלסו את המיצב הוכנו בסדנה שהעביר באס השנה לסטודנטים באקדמיה לעיצוב. מרחוק, ועל גבי מסך הסמארטפון, הם נראו ללא רבב, אבל בחינה מקרוב גילתה שרמת הגימור שלהם לקתה בחסר ושהפונקציונליות שלהם עומדת בסימן שאלה.

״הכל למען השעשוע״, כתב באס בדברי ההסבר לעבודה, כשהוא מפנה את הביקורת שלו כלפי שבועות העיצוב המסחריים והנוצצים. וכאילו כהמשך לדבריו אמר המעצב פיט היין אייק על שבוע העיצוב שמתקיים מדי שנה באיינדהובן ש״זה שבוע ה׳עיצוב׳ היחיד״. קל לראות את דבריהם של שניים מהמעצבים המפורסמים ביותר שיצאו מהעיר, שלמדו באקדמיה לעיצוב ששוכנת בה והמשיכו לפעול בה, כלוקל-פטריוטיות. אולם, הדגש ששם היין אייק על המלה ״עיצוב״ לא היה מקרי. בעידן שבו מה שמוצג על גבי המסך חשוב יותר ממה שלעתים קיים במציאות, בעידן שמקדש את החדש והצעיר על פני הוותיק, הזקן ובעל הניסיון, שבוע העיצוב של הולנד הוכיח שלעיצוב יש הרבה יותר מה להציע לעולם מאשר עוד כיסא, ספה או שולחן.

– – –

הכתבה פורסמה לראשונה במוסף גלריה של עיתון הארץ

*כוכבית מייצגת שדות חובה

';
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden