כל מה שחשוב ויפה
נלי אגסי

תערוכות דצמבר 2018 - מרץ 2019 בבית האמנים בירושלים

פורטפוליו Promotion: משא בזמן, נלי אגסי ודבורה כהן בתערוכות שיפתחו בבית האמנים ירושלים בשבת 22.12. נעילה: 9.3.19

נלי אגסי / Homeseek

עבודותיה של נלי אגסי מזוהות עם דמות האישה הצנומה, השבה ומופיעה כמעין דיוקן עצמי הן בפסלים גדולי ממדים והן ברישומים קטנים. תערוכה מינורית זו (אוצרת: מרי שק) מבקשת, לראשונה, לשפוך אור על עבודותיה הדו־ממדיות הקטנות. מוצגים בה דגמים כמעט מיניאטוריים של איקונות פרי יצירתה, המעסיקות אותה בעשור האחרון מאז עברה להתגורר בשיקגו.

אגסי מציגה ארבע סדרות של עבודות קטנות: שמלות רשומות, תפורות ורקומות; חיתוך, חפירה ונבירה בבריסטול שחור ליצירת דגם של בית; תדביקים, שבהם מתוארת האישה כבית, כתוכנית אדריכלית, כאישה קונסטרוקטיבית וכאם גדולה; וחיבור בין רקמות עבר לתכשיטי זהב מעודנים, חלקם בדמות חיות טרף, המייצר שפה סוריאליסטית משלה. באמצעות פעולת הרקמה הפצועה היא יוצרת יופי אלגנטי, מְתַקן ואופטימי, הנולד מתוך תנועה בין צירים מנוגדים: קטן וגדול, מוות וחיים, שחור ולבן, פיסול ורישום, ישראל ואמריקה, עבר והווה, נעורים ואמהות.

מפגשי גלריה: שבת, 29.12.18 בשעה 12:00: בהשתתפות נלי אגסי; שלישי, 5.2.19 בשעה 12:00: בהשתתפות האוצרת.

נלי אגסי

נלי אגסי


שירה גפשטיי מושקוביץ, תמו פלאייך (פרט). צילום: דפנה גזית

משא בזמן

עלם נושא בעל חיים על כתפיו: זהו הדימוי שבו עוסקת התערוכה ״משא בזמן״ (אוצרת: איריס מנדל), שמבקשת לבדוק את הדימוי כדבר מתגלגל, העובר מיד ליד, מעין סחורה או מטבע; חוצה עולמות, תרבויות ותקופות ומשנה משמעות ותוכן. מסעו של הדימוי המוצג ב״משא בזמן״ עבר בתחנות שונות: בפולחן היווני בעת העתיקה הנציחו פסלי כריאופורוס את הקרבת הקורבן לאלים; בתנ״ך נכח אידיאל הרועה כסמל מנהיגות; בנצרות –״הרועה הטוב״ ייצג את ישו; ועד להופעתו כאחד מסמלי האתוס החלוצי בארץ ישראל.

עבודותיהם של 21 האמנים המשתתפים בתערוכה נפרשות משנות ה־50 של המאה הקודמת ועד לימינו. הן מציעות דיאלוג ער עם הדימוי ומתפצלות למגוון נרטיבים. כל עבודה מייצרת הצטלבות, נקודת מפגש של גוף המונח על גוף, נושא ונישא, אופקי ואנכי. זהו חיבור המוליד אינטימיות ודו שיח: לעתים הופך המשא לשלוחה של הגוף ולחלק בלתי נפרד ממנו; לעתים הוא המשקל הרובץ על הכתפיים, העול והאחריות שיש לשאת, ולעתים הוא מקור כוח וגאווה, שלל או קורבן. חיבור שני הגופים מצביע על יחסים הדדיים ועל קשרים שונים, כגון חיבה ואהבה, חמלה או הצהרת כוח ובעלות.

היצירות מפגינות את כוחו של הדימוי. איכותו האידילית־פסטורלית נפרשת ומתגלגלת למבעים חדשים, המבטאים שלל היבטים אישיים וחברתיים. העבודות נעות מדמות הרועה ליחסי אב ובן, תיאורי עקדה של מוות ושכול, ייצוגים שונים של גבריות ונשיות, ועד שלל סוגי המשא והשלכות הנשיאה על הגוף.

מציגים: תמר אור, איילת אלבנדה, אליהו אריק בוקובזה, ערי גלס, שירה גפשטיין מושקוביץ, ניר הוד, רועי וקס, אורית ישי, צבי לחמן, נטע ליבר שפר, אמיר נוה, עדי נס, פרלי פלציג, גליה פסטרנק, מנשה קדישמן, צור קוצר, גלעד קידר, ישראל רובינשטיין, יוסי רוט, ליאו רוט, יחיאל שמי.

מפגשי גלריה: שלישי, 8.1.19 בשעה 18:00: שירה גפשטיין מושקוביץ ואורית ישי; שבת, 26.1.19 בשעה 12:00: בהשתתפות האוצרת; שלישי, 12.2.19 בשעה 18:00: פוקוס אמן: צבי לחמן; שלישי, 26.2.19 בשעה 18:00: בהשתתפות האוצרת.

עדי גלס. חג ביכורים – מנחם ברנשטיין עם כבשה על הכתפיים, 1952. באדיבות אוספי ביתמונה

נטע ליבר שפר, ההרמה. צילום: אבי אמסלם


 

דבורה כהן / אני, לודרית: תערוכה בסדרת נדבך 21

תערוכת היחיד הראשונה של דבורה כהן (אוצר: יוחאי אברהמי) בוגרת השלוחה החרדית של בצלאל, כוללת עבודות ציור, פיסול ווידיאו. ציוריה מתארים מרחב ביתי: חדר, ריהוט, צמחייה ועוד. עבודות הווידיאו יוצאות מן המרחב הביתי ובהמשך – יציאה מהעיר אל הטבע. בעבודה לודרית, שממנה נגזר שם התערוכה, נראית כהן באפודה אדומה כהה, שיערה הרטוב מכסה את פניה והופך למסכת שריון. הלוּדָר, גלדיאטור בלשון חז״ל, נדרש להילחם כנגד רצונו.

כמו בחייה כך ביצירתה מתקיים מתח מתמיד בין היום־יומי לבין המיתי. שריפת רהיטים בחצר נראית כמעשה שובבות ילדותי, אך גם כתמונת חורבן. הצבה של דיקטים מתפקדת כמתקן הצצה על עבודות הווידיאו, סט תפאורה, ומזכיר את לוחות העץ המוטלים ברחובות בתום חג הסוכות. האיסור על מיחזור לבידים ששימשו לקדוּשה, מרמז על התמודדותה של האמנית גם עם פעילויות נוספות הממלאות חלק חשוב בחייה.

מפגשי גלריה: שלישי, 15.1.19 בשעה 18:00;  שלישי, 5.3.19 בשעה 18:00.

דבורה כהן

דבורה כהן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden