כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

הדר מיץ (צילומים מ״ל)

מה קורה // הדר מיץ

הדר מיץ חולמת לבנות תערוכה במדבר, מקום שייראה חללי־חייזרי אבל גם מאוד טבעי וקיומי. בדרך בין איסלנד לפריז היא מציגה בתערוכה NOWhere בבית קנדינוף צילומים שמפיחים חיים וסאונד בחומרים מתים

מי?

הדר מיץ, בת 29, לרוב גרה בתל אביב, כרגע חסרת דירה מכיוון שעוד רגע קט אני עפה לרזידנסי ב״סיטה״ בפריז.
אתר / אינסטגרם / פייסבוק

סטטוס זוגי?

כרגע אני לא בזוגיות ולא מרגישה לבד.  

מה בצלחת?

בפינלנד גיליתי שכל סופרמרקט שם מחזיק סקשן שלם של לפחות 30 סוגי דייסה. מסתבר שזאת אומה של אוכלי דייסות, ומאז אני מכורה – הידיעה המנחמת שאני הולכת לאכול דייסה חמה עוזרת לי לקום בבוקר.

הדר מיץ, צילומים מהתערוכה NOWhere

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

בימים אלה אני מציגה תערוכת יחיד שנקראת NOWhere בבית קנדינוף ביפו (אצרה נעמה קליימן). העבודות נוצרו ברזידנסי באיסלנד. שהיתי במקום קסום וכמעט בדיוני, העננים שכבו נמוך, חול הים שחור, וסוסי פרא אצילים הסתובבו חופשי. באיזשהו מובן זה היה מסע לשומקום, מסע פנימי של התבוננות. התערוכה מנסה לייצר (שום)מקום כזה – שבו אנחנו נצחיים וזמניים יחד. אני קוראת לכך הרצון לגעת במה שאי אפשר לגעת בו, לעיתים דרך פעולה כמעט מכושפת של נתינת חיים לחומרים מתים.

את אחת העבודות המשמעותיות יצרתי בשיתוף עם מוזיקאי מקנדה בשם נוח ג׳ורדן. לקראת סוף הרזידנסי קלטתי שהוא אוסף מתכות שנפלטו מהים ומיצרות סאונד מעניין, הצגתי לו את אוסף גולגלות הציפורים שמצאתי על החוף, ויחד והחלטנו לפסל סדרת חפצי־סאונד מחומרים שאספנו מהטבע, והטבע בתורו ניגן על האובייקטים הללו. אחד האובייקטים שבנינו היה רפסודה ענקית, שבזמן שהיא שטה במים היא גם ניגנה (כלומר עשתה רעש וצלצולים).

זה היה פרויקט אמביציוזי אבל גם מאוד מצחיק, כי הרפסודה נראתה כאילו חבורת ילדים בנתה אותה – היא הייתה קצת מפלצתית ומכמירת לב בחוסר־המושלמות המקרטעת שלה, היה ברור שברגע שנשיט אותה בים היא תתפרק ותשקע. והאמת, לא היה לנו אכפת, זאת הייתה חלק מההרפתקה. ההנאה (וההנעה) הופקה מהעשייה ולא בהכרח מההצלחה. תיעוד של הרפסודה והצלילים מופיע בתערוכה.

הדר מיץ, רפסודה (מתוך וידאו בשיתוף עם נוח ג׳ורדן)

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

(אף פעם לא פגשתי אמן ממש מפורסם אבל…) הסיפורים של מירנדה ג׳ולי גורמים לי להרגיש שאני מכירה אותה ממש מקרוב, היא נתנה לי לגיטימציה לאמץ את ה״אוקוורדנס״ הנשי שלי עם המון הומור. אחת מהעבודות שלי מוקדשת לאחד מסיפוריה.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף את צריכה כדי לממן אותו?

אני חולמת לבנות תערוכה במדבר, מקום שיראה חללי־חייזרי אבל גם מאוד טבעי וקיומי. אני מניחה שאזדקק לסכום נכבד על מנת ליצור עבודות שיהיו עמידות לאורך זמן או שידברו עם פגעי הזמן.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

ג׳קט דמוי עור עם פץ׳ גדול של גולגולת בגב (וגם קצת ניטים), מחנות יד שניה. מנסה לאזור את האומץ ללבוש אותו.


רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת hi@prtfl.co.il
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

x סגירה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden