כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

הקוביה הירוקה: המציאות הרבודה של רן גפן

בעזרת מציאות רבודה, רן גפן מנסה לשנות את האופן שבו הציבור צורך אמנות, ומאמין שאמנים זכאים לקבל תמלוגים על הצגת עבודתם. ״מודל ספוטיפי של דמי מנוי יגיע גם לעולם האמנות״, הוא קובע: ״זה בלתי נמנע״

Yuval:

הי רן, בוקר טוב. מה קורה? מה שלומך?

Ran:

אני בטוב. שלומך אתה?

Yuval:

גם, לא רע בכלל! בדיוק הוצאנו את הקול הקורא לשבוע האיור 2019 (!), ואחד הדברים האהובים עליי הוא שהאיור יוצא מהדף ומהדו־ממד, ובמקרה שלכם הוא באמת יוצא מהדף…

Ran:

כן. ״להפך״, התערוכה שאצר גיא חיות במסגרת שבוע האיור 2018, התמקדה בדיוק בממד הזה. 20 מאיירים חברו ל־20 אנימטורים ויצרו יצירה משותפת. הדימוי הפיזי הפעיל שכבה של יצירה דיגיטלית שיצרה ממד שונה לחלוטין. בחלק מהיצירות השתתפו גם מוזיקאים. זה באמת מרגש

Yuval:

לגמרי. איך זה קורה? מה קורה שם כשאני פותח את האייפון? איך המצלמה יודעת שיש באיור שכבות נוספות של מידע

Ran:

כדי להפעיל את המציאות הרבודה יש להוריד את האפליקציה ARTIVIVE ולהסתכל באמצעותה על הדימוי. האפליקציה היא הכלי שמנגיש את עבודת האמנות במציאות רבודה, שנוצרת באמצעות מערכת ליצירת האמנות שנמצאת על גבי הענן. הכלי פותח ״קוביה ירוקה״ שמתחברת לדימוי הפיזי באמצעות טכנולוגיה של מיפוי וזיהוי דימויים, ומאפשרת יצירה של מרחב שיכול להכיל שלוש שכבות של וידאו ועוד חמש שכבות של תמונות. מקווה שהייתי מספיק ברור 🙂

Yuval:

ורק עוד שאלה טכנית: מה אתם שותלים באיור שהמצלמה מזהה?

Ran:

אנחנו לא שותלים שום דבר. האיור מעובד באמצעות האפליקציה לדימוי בינארי שיוצר סוג של די.אן.איי ייחודי לדימוי, שברגע שהוא מזוהה הוא מיד מפעיל את שכבת האמנות במציאות הרבודה

רן גפן. צילום: פוטו ג׳ולי

Yuval:

הבנתי (אני חושב). אבל בוא נעבור למהות (ולא שהטכנולוגיה היא לא מהות). עד עכשיו, בחצי השנה האחרונה, ראיתי שלושה פרויקטים שלכם: שניים באחוזת רנה, בקיץ ובשבוע האיור, ועכשיו אחד על ארונות החשמל בשדרות רוטשילד בתל אביב. התגובה הראשונה שמתעוררת היא שזה באמת מגניב, אבל אז עולה השאלה על הערך האמנותי של כל זה. או במילים אחרות: איפה עובר הגבול החמקמק בין הגימיק לאמנות, בין ההתלהבות מהטכנולוגיה למעשה האמנותי שהיא מאפשרת

Ran:

הזמן יאמר. כרגע חברים בקהילה שמשתמשת ב־ARTIVIVE כ־4,000 אמנים מלמעלה מ־30 מדינות. אנו מנגישים את הפלטפורמה שלנו לאמנים ללא תמורה וחוקרים ומגלים ביחד איתם שפה חדשה של אמנות: כזו שיוצרים סביב שולחן עגול, שמזמינה אנשים להיכנס לתוכה ולהביט היטב מה קורה במרחב שפותחת הקוביה הירוקה. אנחנו רק בהתחלה, ותהליך הגילוי הוא מאוד מרגש. אני יכול לומר לך שבסוף השבוע של הפתיחה של התערוכה להפך, ביקרו בה 1,400 אנשים (למרות מזג האוויר הקשוח) והסתכלו בממוצע בכל יצירה במשך דקה וחצי. יש עניין – המשך הקיום שלו תלוי ביצירה של האמנים. אנחנו מספקים את הכלים. שוב, הכל מאוד מסקרן.

אנחנו רק בהתחלה, ותהליך הגילוי הוא מאוד מרגש. אנחנו מנסים לשנות את האופן שבו הציבור צורך אמנות הן מבחינת החוויה והן מבחינת המיקום. הקוביה הירוקה שלנו מוסיפה גם ממד נוסף שאפשר לפתוח בקוביות הלבנות במוזיאונים. הולך להיות מעניין

אנחנו מנסים לשנות את האופן שבו הציבור צורך אמנות הן מבחינת החוויה והן מבחינת המיקום. לכן אנו מזמינים אמנים אודיו־ויזואלים ליצור במרחב הציבורי ולתת מקום לעידן ה״פוסט גרפיטי״ שבו השיח בין המישור הדיגיטלי והמרחב הפיזי פותח דיאלוג חדש. הקוביה הירוקה שלנו מוסיפה גם ממד נוסף שאפשר לפתוח בקוביות הלבנות במוזיאונים. זה הולך להיות מעניין

Yuval:

אני אוהב את המונח הזה, הקוביה הירוקה. ומסוקרן לראות לאן הטכנולוגיה הזו הולכת. מה לדעתך היא יכולה לעשות עם הקוביות הלבנות במוזיאונים?

Ran:

אני יכול לתת לך מספר דוגמאות. מוזיאון הבילוודיר בווינה השתמש בכלי שלנו על מנת ליצור אינטרפטציה מודרנית על עבודות בתערוכה הקבועה שלו. אמנים חדשים יצרו אינטרפטציות לעבודות של מונה, ואן גוך, מאטיס ועוד. דוגמה נוספת: בתערוכה של אגון שילה שנפתחה לאחרונה תועד תהליך היצירה כפי שהוא משתקף מהאיורים השונים ומהשכבות שנחשפו סביב כל יצירה ויצירה. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור שכבה נוספת ליצירות קיימות, וליצור את האמנות עצמה. אמנים באים אלינו כל יום עם רעיונות חדשים, ואנו בתהליך של עיבוד והצגת הפרוייקטים למוזיאונים ברחבי העולם.

האמנות שאנו מציעים איננה סטטית. אדם צופה ביצירה במוזיאון במשך עשר שניות בממוצע. במקרה שלנו האדם נכנס לתוך היצירה. היצירות יכולות לעמוד בפני עצמן, לתקשר עם הסביבה ואפילו עם הצופה בעצמו. עניין לא פחות חשוב – הכלי שלנו מאפשר שיתוף של האינטרקציה של הצופה עם היצירה באמצעות רשתות חברתיות

טניה גרישקו, מתוך הפרויקט בשדרות רוטשילד

Yuval:

אז זה אולי השלב לספר רגע מי זה אנחנו, ואיך אתה התגלגלת להיות חלק מזה

Ran:

התגלגלתי לכל העניין ממש במקרה. הוזמנתי להשתתף כמנטור בהקאתון של קהילת המוזיקה והטכנולוגיה בישראל על ידי רני דר וד״ר רויטל הולנדר. במסגרת ההקאתון פגשתי את קודין, היזם שייסד את ארטיוויב ביחד עם סרג׳יו. התחברנו, ומאז אני חי ונושם מציאות רבודה. 

במהלך השנה האחרונה, מאז שהקמתי את אמנות או למות (או בקיצור OMA), התחברתי להרבה אנשים: אמן הוידאו מתן רייזמן; חברי הקהילה המדהימה של אמנים הפועלים במסגרת המידברן; המאייר והאנימטור בועז בלחסן, שאצר את התערוכה הראשונה שלו; הצלם שרון אברהם, שהקים את מחלקת האמנות של מידברן ותרם מהניסיון; ולבסוף האמן אמיר שלם מקולקטיב האמנים פוגרה, שנשאר והפך להיות השותף שלי.

ואז הגיעו תערוכות נוספות ואיתן האוצרים והאמנים גיא חיות, שאצר את ״להפך״, וצח כהן שניהל אמנותית את התערוכה ״להגביר את האור״. תוך כדי כך הצטרפו לדרך עוד עשרות אמנים שיוצרים במציאות רבודה, וכל האנשים הללו משתתפים ותורמים לחזון של OMA. לא פחות חשובים היו הגופים שאפשרו, מימנו ונתנו לאמנים יד חופשית ליצור: מתחם האמנות ״אחוזת רנה״, עירית תל אביב שהזמינה אותנו להציג בלילה לבן, קרן שוסטרמן שהזמינה אותנו להציג בכנס של בכירי תעשיית ה־AR/VR העולמית, וחברת החשמל שהרימה את הכפפה ומימנה את היציאה שלנו למרחב הציבורי.

התפקיד שלנו היום הוא לתת את הכלים ליצור ולהביא מימון כדי שהאמנים יוכלו להתפרנס מאמנותם

Yuval:

העניין הזה של להתפרנס מאמנות חוזר בשיחות שלנו. תוכל להרחיב על הנושא? כי הוא לא ברור מאליו

Ran:

איזה כיף שאתה שואל. המודלים הכלכליים בעולם האמנות מזכירים לי מאוד את תעשיית המוסיקה במחצית הראשונה של המאה שעברה: שרשרת ערך ארוכה מאוד שמשאירה את היוצר עם חלק קטן מהעוגה. המעבר לעולם הדיגיטלי גרם למהפכה אמיתית. תעשיית המוסיקה עשתה הרבה מאוד טעויות בדרך למצוא מודלים חדשים לעבודה (שמשאירים הרבה יותר כסף וכח בידיהם של האמנים), ואת הבשורה הזו היינו שמחים להביא לעולם האמנות.

כרגע אנחנו יוצרים פרויקטים של אמנות בשילוב של מוסדות ומותגים שמשלמים לאמנים כדי ליצור. עבודות אמנות שהוצגו בתערוכות שלנו מוצגות במקומות אחרים בעולם (שש עבודות משבוע האיור מוצגות כרגע בגלריה מאוד נחשבת בתאילנד), והאמנים זוכים לתמלוגים בעבור ההצגה של התמונות. המושג ״דמי תליה״ מקבל משמעות חדשה. אנחנו מאמינים שאמנים זכאים לקבל תמלוגים על הצגה של היצירות שלהם, ואנו יוצרים את הכלים ואת ההזדמנויות שזה יקרה. קצרה היריעה מלפרט.

מודל ספוטיפי של דמי מנוי יגיע גם לעולם האמנות. זה בלתי נמנע. הדבר שיהיה שונה במקרה שלנו הוא שהמודלים הכלכליים יהיו מוטים לטובת האמנים. אנחנו מאמינים שהאמן והאמנות עומדים במרכז, וזו נקודת המוצא לכל הפעילות שלנו

מודל ספוטיפי לצריכת מוסיקה על ידי תשלום של דמי מנוי יגיע גם לעולם האמנות. זה בלתי נמנע. הדבר שיהיה שונה במקרה שלנו הוא שהמודלים הכלכליים יהיו מוטים לטובת האמנים. אנחנו ב־OMA מאמינים שהאמן והאמנות עומדים במרכז, וזו נקודת המוצא לכל הפעילות שלנו. המוזיאונים פותחים את הדלתות שלהם לאט לאט לסוג הזה של אמנות – אנחנו פותחים מרחבים חדשים ומציבים קוביות ירוקות בכל מקום אפשרי

Yuval:

אתה נשמע אופטימי

Ran:

העובדות מדברות בעד עצמן: אמנים שהציגו בתערוכות שלנו קיבלו תשלום בעד העבודות שלהם וקיבלו גם תמלוגים. אני עד לתהליכים שקורים ממש בימים אלה וזה באמת משרה אופטימיות. אבל האמת היא שאין לי מושג מה הולך לקרות. זרקנו אבן, היא מתגלגלת, ואין לי מושג לאן. כדי לעשות את המסע הזה יותר מעניין אני מזמין אמנים שמעוניינים להשתתף במסע המרתק הזה ולשחק איתנו בארגז החול הבתולי שיצרנו. אנחנו בפייסבוק – OMA

סתיו לוי בשדרות רוטשילד

Yuval:

אז רגע לפני שמסיימים – למי שרוצה היום לראות עבודות במרחב הציבורי, איפה הוא יכול לראות אותן?

Ran:

אפשר לראות את העבודות של אייל גרינגרס, סתיו לוי, טניה גרישקו, צח כהן, טליה לוי, יובל הקר, שריאל קסלסי ושירלי קונס בשדרות רוטשילד בתל אביב על ובעיר העתיקה בירושלים על ארונות חשמל. יש לינק למפה שהכנו בגוגל כדי להוביל את הסיור בעיר העתיקה

Yuval:

משהו חשוב נוסף להגיד לפני שאומרים שלום?

Ran:

צאו לראות את התערוכות ולהיחשף לאמנות. שתפו אותנו בתובנות שלכם. אנחנו בתהליך של למידה, וכל דבר שתוכלו לתרום לתהליך יעזור ליצור את השפה החדשה שאנחנו מדברים עליה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden