כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

גלריה עזריאלי החדשה במכללת הדסה. צילומים: טל שוורץ

גלריית העיצוב החדשה בירושלים שתציג את גיבורי המאה ה־21

״המעצבים הם הגיבורים של המאה ה־21״; ״גם צלמים הם מעצבי תרבות חזותית, בואו נרחיב את המחשבה של מה זה עיצוב״. יהודית גואטה וטל שוורץ משרטטות את החזון של גלריה עזריאלי שנפתחה במכללת הדסה בירושלים

היא אמנית, ראש תחום לימודים מעשיים של החוג לתקשורת צילומית במכללה האקדמית הדסה, וממלאת מקום ראש המדור לאמנות פלסטית במשרד התרבות. לכן, כשהיא מדברת על תפקידה החדש, כמנהלת גלריה עזריאלי – שנפתחה בשבוע שעבר במכללת הדסה בירושלים – מפתיע לשמוע את יהודית גואטה מכתירה דווקא את המעצבים כ״גיבורים של המאה ה־21״.

״אם פעם זה היו האמנים, היום אלה המעצבים״, היא אומרת. ״המעצב פועל באזור ביניים: מצד אחד הוא רוח חופשית, עסוק בתהליכי יצירה, אבל מצד שני, בסוף, בקצה של החוליה האחרונה, הוא חייב להתחבר עם העולם. הוא מעצב את החיים שלנו, את הנראות ואת האיכות שלהם, בכל תחום. ואותי אישית זה מעניין, להפנות את הזרקור אל המעצבים: הם הגיבורים. עולם האמנות שצמחתי בו, ואני משרתת אותו ואוהבת אותו, הוא גיבור שנשאר באיזו מערה: או שאתה בא אליה או שלא; הוא לא באמת יוצא אל העולם״. 

על קו התפר

200 מ״ר גודלה של הגלריה, מתנת קרן עזריאלי למכללת הדסה, תוספת משמעותית לנוף חללי התצוגה של עיצוב בארץ. הרעיון לפתוח גלריה, מספרת טל שוורץ, האוצרת הראשית של הגלריה, התעורר כשמבנה חדש נוסף למערך המבנים של המכללה. הגלריה תפעל על קו התפר שבין מזרח למערב העיר, ובין השכונות החילוניות לחרדיות, וככזו היא תשאף לפנות לקהלים מגוונים, וכן אל קהילת היוצרים הבין־לאומית, במטרה להפוך לגורם משמעותי ומשפיע בשדה העיצוב. 

טל שוורץ. צילום: אוקסנה צימבלוק

שוורץ, בוגרת המחלקה לתקשורת צילומית במכללת הדסה והתכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות בבצלאל, עבדה בעבר כעוזרת אוצרת במוזיאון פתח תקווה לאמנויות וכאוצרת עצמאית. ״השאיפה היא להציג תערוכות שיוצאות מנקודת המוצא של עיצוב וצילום״, היא מספרת, בהתאמה לחוגים שפועלים במכללה – תקשורת צילומית ועיצוב תעשייתי מכליל. ״אנחנו רוצות לקחת את זה צעד אחד קדימה, לשאול שאלות, להציע זווית מחקרית מעניינת. חלק מהעניין הוא לא להציג רק תוצרים מוגמרים אלא לחשוב תהליכים, לחשוב מחקר, מתוך זה שאנחנו באקדמיה״. 

לדבריה, הכוונה היא להציג בין ארבע לחמש תערוכות בשנה. ״מדיקליזציה״, התערוכה שפתחה את הגלריה (אוצרת: גלית שבו), מפנה מבט אל נקודות המפגש בין עולם העיצוב ועולם הרפואה, ומציבה את המעצב בתור ״גיבור־העל של המאה ה־21״. אחריה, כחלק מפסטיבל אאוטליין, תיפתח בחודש יולי תערוכת איור ואנימציה שתציג יוצרים מובילים מהארץ והעולם שבעבורם מדיום הצילום משמש כחומר גלם ביצירה. התערוכה תחשוף את התהליכים שמאחורי הקלעים ותפתח פתח למחשבה חדשה על מדיום הצילום.

בחודש ספטמבר עתידה להיפתח תערוכה קבוצתית של מיטב הבוגרים הטריים של המכללה בתחומי העיצוב והצילום, ובחודש נובמבר תיפתח התערוכה ״נביא ומלך״, שתחקור את רחוב הנביאים בירושלים כציר התפתחות אלטרנטיבי של העיר ירושלים מערבה. בניגוד לרחוב יפו – דרך המלך – רחוב הנביאים נחשב תמיד ל״רחוב האחורי״ וזכה ליחס שונה, והתערוכה תיצור הקבלה בין התפקידים המסורתיים של הנביא והמלך, לבין צירי ההתפתחות ההיסטוריים של העיר.

שוורץ: ״פעמים רבות המעצב הוא אנונימי, ויש פה ניסיון להוציא אותו מהאנונימיות הזאת. אנחנו משתמשים במוצרים ואין לנו מושג מי עומדים מאחוריהם, ואנחנו רוצות להפנות לכך מבט. מעניין אותנו גם קווי התפר: בין האמנות לתעשייה, בין האישי לציבורי, בין הישומי לתיאורטי וגם בין המדיומים. מעצבים לא עובדים לבד״. 

גואטה: ״אפשר לראות את זה בתערוכה שחנכה את הגלריה, מדיקליזציה: לדוגמה, יש רופאה שמעצבת פרוטזות פנים, שמגיעה ממקום טיפולי־רפואי, ואז באה מעצבת והעבודה המשותפת היא הכרחית. זה לא כמו שאני אדפיס עבודה ואגיד לדפס להוסיף עוד קצת צבע. זה לא משהו טכני, זה מהותי, ולכן יש משהו מאד יפה בזה. גם היום במחלקה, אם פעם הייתי מגדלת סוליסטים, היום כבר בשנה א׳ הכל מורכב יותר, עשיר וזקוק לפרטנרים. זה משנה את האגו, את ההתנהלות עם העולם, זו מהפיכה נורא גדולה, דווקא בעיסוק שיכול להיות כל כך אגוצנטרי״.

שוורץ: ״זה גם מאוד ריאלי: אין אף אחד שמגיע לצמרת לבד. מעצב עובד עם התעשייה ועם שיווק ויחסי ציבור וגורמים נוספים. זה עולם מרתק שפחות התרגלנו לחשוב עליו, לבדוק אותו, להבין אותו, בצורה הזו, זו הזדמנות מדהימה להיחשף לתהליכים מאחורי המוצר המוגמר, מה שנמצא בקצה, לגרום לאנשים לחשוב. תערוכה טובה היא תערוכה שיצאת ממנה עם מחשבות שלא היו לך קודם, שערערה משהו מהתפיסות המקובלות שלך״.

הייתי שמחה למצוא מילה אחרת למילה תערוכה

שוורץ וגואטה מסמנות ארבעה מאפיינים עיקריים לגלריה: גלריה אקדמית, שלא למטרות רווח, ושמכוונת לדיאלוג פורה בין אמנים, מרצים, בוגרים וסטודנטים; שילוב בין עיצוב לצילום (״בשני התחומים ישנו מחסור בחללי תצוגה יעודיים שחושבים את המדיומים ואת אופני הצגתם״); נקודת תרבות לצעירים בירושלים, כמענה למחסור בחללי תצוגה וחללי תרבות במרכז העיר; ודגש חברתי, עם במה לעבודות שמבטאות הבטים שחוקרים את האדם, ומתבוננים בחברה.

גואטה: ״הייתי שמחה למצוא מילה אחרת למילה ׳תערוכה׳. בעבר התעקשתי שנקרא לתערוכות הבוגרים מופע בוגרים, אבל הסטודנטים לא ידעו איך לאכול את זה ונשארנו עם תערוכה. המילה תערוכה היא מילה בעייתית, ודאי בהקשר של עיצוב״.

יהודית גואטה. צילום: אלדד רפאלי

 שוורץ: ״המבנה של הגלריה שובר לחלוטין את כל התפיסה של גלריה. אין קירות, אין קוביה לבנה. זה חלל כניסה פתוח עם חזית לרחוב, שלתוכו הורכבה מערכת שמנסה להכניס מודולריות ואופני תצוגה חדשים שהם לא רק קיר גבס ומסך או מסמר. בואו נחשוב על אינטראקציה, על מגוון אפשרויות תצוגה דיגיטליות. התערוכה הנוכחית לא נראית כמו תערוכת אמנות סטנדרטית. מי שיחפש את המופע הזה אולי יהיה מופתע ויתאכזב״.

גואטה: ״הגלריה נראית יותר כמו חלל בסלון האווירי בפריז מאשר תערוכות אמנות, ואני אוהבת את זה. אני אוהבת את הכיוון הזה, את הקהל האחר, את הדיאלוג והשיח שיכולים להתפתח מזה. אנחנו מוסד אקדמי וחשוב לנו שבעבור הסטודנטים שלנו זו תהיה חוויה לימודית עם מחשבה על תעשייה ותרבות, להבין מאיפה הדברים צומחים״. 

שוורץ: ״אנשים שומעים ׳עיצוב׳ וישר חושבים על משהו ספציפי: הם מדמיינים מעצב שמייצר מוצר ויש בסוף אוביקט, אבל עיצוב זה לא רק זה. אנחנו מגדירים גם צלמים כמעצבי תרבות חזותית. בואו נרחיב את המחשבה של מה זה עיצוב״.

מי הקהל שאתן פונות אליו מעבר לסטודנטים ומעצבים?

גואטה: ״הייתי שמחה שהתעשייה תבוא אלי, שתראה בגלריה בית. אני מניחה שלקהל שוחר האמנות יקח זמן להגיע אלינו, שהם ירצו לראות מה שהם רגילים לראות״.

שוורץ: ״כמי שחיה במרכז ירושלים, יש פה הרבה צעירים שצמאים לתרבות, לאמנות ולעיצוב, לדברים מעניינים שקורים, וחסר. יש את בית אליאנס ואת המפעל, אלה נקודות אור, אבל מועטות. הגלריה הזו יכולה להיות עוד נקודה כזו במרכז העיר, שמושכת אליה גם מבקרים לתערוכות אבל לא רק: יש אודיטוריום של 300 מקומות שיכול להיות בית לכנסים והרצאות. אנחנו נמצאים במיקום הכי מדהים בעיר, בין כל קווי התפר. זה מקום שאפשר לפתח, ללמוד ממנו ולעשות איתו דברים מדהימים. כמי שחיה במרקם הזה אני מרגישה את החוסר ורואה את הצורך״.

מה ייחשב כהצלחה של הגליה בעוד שנה? בעוד חמש שנים?

שוורץ: ״אם נצליח ליצור רצף מגוון של תערוכות אינטר־דיסציפלינריות, אם נצליח ליצור שיתופי פעולה מקומיים ובין־לאומיים; שאנשים יעמדו בתור להציג בגלריה, שנהיה בית לעיצוב. אם אנשים יבינו את מה שאנחנו מנסות לעשות. אם נצליח לייצר אופן תצוגה אלטרנטיבי, לא כמו שאנחנו מדמיינים כיום תערוכה. יש בזה גם מהלך חינוכי של הטמעה, של בניית תשתית, של פתיחה לדיון, של בניית מילון מושגים משותף. זה לא מובן מאליו״.


גלריה עזריאלי – המכללה האקדמית הדסה, רח׳ הנביאים 39, ירושלים.
שעות פתיחה: א׳-ה׳, 08:00-20:00; ו׳, 8:00-13:00

3 תגובות על הכתבה

  1. Js

    אהבתי את החזון את החדשנות ואת האומץ לפרוץ למחוזות מרתקים…
    מחכה לעתיד….

  2. Js

    בהצלחה

  3. אירוס

    פשוט אדירות.
    כל הכבוד

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden