כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

דנה בהרב, גלריה פריסקופ. צילומים: רן ארדה

מגלים אוצרות // טולה עמיר

התערוכה הראשונה שאצרה טולה עמיר הייתה הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה ב־2006. בגלריה פריסקופ היא אצרה את ״שבט דנה״ של האמנית והפסלת דנה בהרב, שאת עבודתה היא מלווה יותר מ־30 שנה

הפעם הראשונה

בשנת 2006 נבחרתי לאצור את התערוכה הראשונה שלי, הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה. לקראת התערוכה חשבתי על האפיון של מבנים בישראל, והחלטתי להתמקד במבני הנצחה כאבות טיפוס תרבותיים־מקומיים. תרבות ההנצחה בישראל יחודית: ההנצחה של שואת יהודי אירופה ושל חללי מלחמות ישראל מתקיימת כמעט בכל ישוב בארץ, ממבני הנצחה מהודרים ועד אנדרטאות.

מצאתי שבשני סוגי המבנים – הנצחת השואה והנצחת חללי מערכות ישראל – ובלי הבדל של שנת ההקמה, מתקיימים רעיונות דומים. המבנים פונים לשני סוגי זמן: זמן העבר הזוכר, וזמן העתיד המקווה. כך, המבנים (ומתכנניהם) מספרים ומסבירים שהאבל והעצב משמשים במשולב עם הסבר לסיבה ועם תקווה לעתיד.

טולה עמיר. צילום: מ״ל

הביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה. צילומים: קלאודיו פרנזיני

בתערוכה הוצגו 15 מבנים מקום המדינה ועד שנת התערוכה, ביניהם מוזיאון השואה והמרד בקיבוץ לוחמי הגטאות, בית יד לבנים בתל אביב, אוהל יזכור ביד ושם בירושלים, אנדרטת הנגב בבאר שבע, גבעת התחמושת בירושלים, יד לילד קיבוץ לוחמי הגטאות, מוזיאון הפלמ״ח תל אביב ועוד. בנוסף הוצגה בתערוכה עבודת וידאו של האמן ארז ישראלי, ״אל מלא רחמים״, והקטלוג לווה במאמרים מתחומים של הסטוריה, פילוסופיה, סוציולוגיה ואדריכלות.

המבנה תוכנן כמסלול שבו פגשו הצופים את ההפכים שנמצאו לאחר המחקר והמסקנות על המבנים – הפכים שבטאו את העבר ואת העתיד. בתצוגה המרכזית הוצגו מודלים מופשטים של המבנים לצד תיעוד שלהם. המודלים נבנו משני חומרים שאינם מתכלים – פרספקס שקוף וגומי שחור – כדי להדגיש את הרעיון. העבודה על התערוכה ערכה כשמונה חודשים אינטנסיביים, במשולב עם עבודת המשרד השוטפת. האתגר של מחשבה מופשטת המערבת תקשורת עם קהל מגוון שאיננו חולק בהכרח תרבות משותפת, היה מאתגר ומסקרן, וממשיך להיות כזה גם בתערוכות אחרות.

התחנה האחרונה

״שבט דנה״, תערוכת העבודות של דנה בהרב, שמוצגת בימים אלו בגלריה פריסקופ (נעילה: 27.4). את עבודתה של דנה אני מלווה יותר מ־30 שנה: דנה עוסקת בתחומים שונים של ייצור ועושה יפה בכולם, מחרשות ברזל, יציקה של חומרים שונים, רקמה, ניפוח זכוכית ועוד. קשת רחבה ביותר של עשיה, ולכן התערוכה נקראת שבט דנה.

דנה לומדת ומתמחה ככל אחד מתחומי הייצור, עם יכולת מעוררת התפעלות. כתב היד שלה ברור ומאופין בחומרים שונים. הנסיון היה לתת ביטוי לעושר היצירה ולעושר החומרי: מכיוון שהכשרון שלה בא לידי ביטוי גם בסידור האלמנטים, נבחרו אוביקטים מגוונים ככל האפשר, ואופן תצוגה שיראה את הכמות ואת המגוון.

העבודות מוצגות במערכת איחסון, ברעיון ארכיוני. הצופים משתתפים במבט על כלל היצירה – שעברה כמובן מיון ובחירה – אך ללא העדפה מיוחדת. התצוגה מאפשרת לכל עין לבחור באוביקט אחד, כשהריבוי מסמן את קשת החומרים והעבודות. 

מכל מלמדיי השכלתי

תערוכה היא הזדמנות אדירה ומיוחדת לחקור רעיון בקשת גדולה של נושאים; הזדמנות לעצור ולחשוב באופן יצירתי על האופן שבו הקהל יבין את המסר דרך חוויה של חלל, של אוביקטים ושל דימויים. זה אתגר גדול, הדורש פתרונות יצירתיים ותכנון חלל, כולל המוצגים, כך שהחוויה תהיה שווה יציאה מהבית ולא תדמה לעיון בקטלוג או ביקור וירטואלי.

תערוכה אמנות שזכורה לי היטב, ושינתה את האופן שבו אני חושבת, היתה בגלריה מרי פאוזי של איתן הילל, בכיכר סגולה בתל אביב. איתן, שאתגר את המחשבה בכל תערוכה שעשה, תלה שלוש תערוכות שונות זו מזו לחלוטין, עם אותן עבודות אמנות. כל שבועיים הוא שינה את התליה, בקרבה, בגובה ובמיקום על הקיר. כך נוצרו הקשרים שונים לגמרי בין העבודות, ורעיונות אחרים עלו בכל תערוכה.

 תערוכת אדריכלות מרתקת נוספת היתה בביתן השוויצרי בביאנלה לאדריכלות בוונציה בשנה שעברה, שזכה בפרס אריה הזהב. הביתן איפשר חוויה מסוג זה, חוויה שלא ניתנת לשחזור אלא בביקור בחלל הביתן עצמו.

תערוכת החלומות

האוצרות מעשירה ומלווה את פעילותי האחרות: תכנון אדריכלי במשרד, הוראה באוניברסיטה, מחקר, כתיבה ועריכת ספרים. הייתי מאוד רוצה לאצור תערוכה גדולה ומקיפה שעוסקת באומנות שימושית עכשווית, כדי לפגוש ולדבר עם אומנים שונים ולנסות לפענח דרכם ודרך החפצים שהם מייצרים איזו תובנה חברתית מקומית.

בקרוב אצלך

אני עובדת כעת על חוברת מטעם האוניברסיטה, שתנסה לתת כלים לבני נוער להיות צרכני אדריכלות מודעים. החוברת תופץ בבתי ספר ואני מקווה שהיא תהווה בסיס למודעות והתבוננות למשתמשי המרחב, מההגיון הטמון בממדים בחומרי הגמר, ועד ארגון השכונה ופיזור האוכלוסין. בתכנית הלימודים הסטנדרטית אין מספיק דיבור על הסביבה שבה אנו חיים, ואין מספיק מודעות לרעיון הביקורתי של מבט צרכני. יש לעודד את הציבור לשאול שאלות על איכות החומרים, על תכנון הדירות שבהן הם חיים, על מגוון האוכלוסיה בשכונות, על מצב הרחובות ועל מרכז מול פריפריה.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת hi@prtfl.co.il
לקריאת כל המדורים של ״מגלים אוצרות״ לחצו כאן

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden