כל מה שחשוב ויפה
צורי גואטה במוזיאון תל אביב. צילומים: פאביאן קולדורף

משהו מפתיע בתערוכה של צורי גואטה

מעצב הטקסטיל צורי גואטה, שתערוכה שלו מוצגת במוזיאון תל אביב, מנסה להכניס את הקהל אל תוך החומר וחולם ליצור תכשיטים אכילים

״כשהתחלתי לחשוב על התערוכה ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שונה ממה שעשיתי עד היום: לא רציתי להציג אביזר או מוצר פונקציונלי״, אומר מעצב הטקסטיל צורי גואטה. ״בהתחלה חשבתי ליצור מעין הגדלה מונומנטלית של בד, שתעניק את התחושה של כניסה לתוך הבד, כמו הגמד בפרסומות של חומרי הניקוי שנכנס לסיבים של הבד. התחושה של כניסה לחומר היתה התחושה הכי חזקה שרציתי להעביר, להכניס את הקהל אל תוך העשייה שלי״.

השימוש בסרט פרסומת אינו הדימוי היחיד מתוך התרבות הפופולרית שמשמש את גואטה, זוכה פרס אנדי לשנת 2010, כשהוא מנסה לתאר את התחושה שרצה להשיג בעבודותיו. הדבר אינו מפתיע, מכיוון שקשה להסביר מה בדיוק עושה מעצב טקסטיל: הוא לא מעצב אופנה, טעות נפוצה שרבים מאמצים, ותוצריו אינם משרתים בהכרח את תעשיית האופנה. לראיה, תערוכת היחיד של גואטה, שנפתחה במוזיאון תל אביב לפני כשלושה שבועות, יכולה להיחשב בקלות תערוכת אמנות לכל דבר, והיא משלבת עולמות שונים: עיצוב, טקסטיל, אופנה ואמנות.

התקופה הזאת מתאפיינת בחיפוש אחר תיעוד, ברצון להבין איך דברים נעשים, להיכנס אל אחורי הקלעים של ההתרחשות, אומר גואטה; ״גם תוכניות הריאליטי מייצגות ניסיון לעקוב אחר הדברים, להיכנס לקרביים של החומר ושל העשייה. היום כבר פחות מעניין לראות תצוגת אופנה – יותר מסקרן לראות מה קורה מאחורי הקלעים, איך המעצב מסדר לדוגמנית את החגורה לפני שהיא יוצאת למסלול, למה הוא שם לב. כשאני מקבל פרחים אני תמיד הופך אותם, יותר מעניין אותי לראות את השורשים״.

מצייר עליו, עובד דרכו

יש משהו מפתיע בתערוכה של גואטה, שאצרה צופיה דקל כספי. מי שציפה לראות את העולם התת־ימי של תכשיטי הסיליקון שהוא מעצב, או את הטקסטיל שעיצב בעבור השמות הגדולים של עולם האופנה, כמו טיירי מוגלר, ז׳אן פול גוטייה, כריסטיאן לקרואה ומארק ג׳ייקובס – אולי יתאכזב. ואולם, סביר להניח שאחרי האכזבה תבוא במהרה התפעלות מהמיצב שהוא מציג בתערוכה ״Si 51״, שנקראת על שם הסימון הכימי בטבלה המחזורית של חומר הסיליקון (צורן) שמאפיין את עבודותיו.

החיבור בין בד התחרה המסורתי לבין השימוש המתוחכם שגואטה עושה בסיליקון, והמוטיבים התת־מימיים בצבעי כחול ואדום ששזורים בעבודתו, יוצרים אפקט מהפנט ומרשים. בהתייחסות לכוונתו של גואטה להכניס את הצופה לתוך החומר, כמעט מתבקש לחלק בכניסה לתערוכה משקפי תלת־ממד להעשרת החוויה.

מתברר שהדבר אינו מופרך כל כך, כפי שעולה מדברי גואטה. ״ראיתי בפאריס את הסרט אוואטר״, הוא מספר, ״וחוץ מלהגיד וואוו, מיד חשבתי איזה פספוס זה היה שלא עשיתי את האביזרים לסרט. אבל זה יקרה, אני עובד היום על אביזרים לסרט האירופי הראשון שייצא בתלת ממד. אני לא יכול לדבר על זה יותר מדי, הוא שילוב של קלאסיקה של סרטים על הפרה־היסטוריה עם מגע סופר־עתידני״.

גואטה, יליד 1968, גדל בשכונת גבעת אולגה בחדרה. הוא בוגר המחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, ובעבר עבד במשרד תחזיות האופנה של חזאית הטרנדים הבינלאומית לי אדלקורט. כיום הוא כבר מרגיש בנוח עם ההגדרה מעצב טקסטיל. ״כמו שצייר מתייחס לקנבס ופסל מתייחס לאבן, כך אני רואה בבד בסיס, נקודת מוצא. אבל אני לא נעצר בו, אלא עובר דרכו. אני מזריק חומרים פולימריים שעוברים דרך הבד ויוצרים מיפוי. אני מצייר עליו, עובד דרכו.

״אני לא מכיר הרבה חומרים שיש בהם מגוון כמו בבד. אני פועל מתוך סקרנות של ילד שלא יודע מה הוא הולך לעשות עם זה, ומנסה ליצור חוויה אחרת, חלל אחר, פואטי, שמזכיר לך משהו, שמעורר בך תחושת ילדות, כמו של חוויית צלילה או חוויה עוברית. זו תחושה שקשה לזכור; אתה מרגיש שזה מוכר לך אבל אתה לא יודע מאין. זה גם מה שמתעורר אצל אנשים״.

מה התוכניות שלך לעתיד?

״אני מנסה להשתמש בטקסטיל ובאביזרי אופנה ליצירת דברים לבית, כמו גופי תאורה, וילונות ואגרטלים, כל מיני דברים שיכולים להמחיש את הכוח, החן והאסתטיות של הסיליקון. השאיפה שלי היא להחדיר אותו לתחומים נוספים שהם לא עיצוב, אבל יש בהם סוג של אסתטיקה דומה. לדוגמה, קינוחים. יש משהו בשוקולד או בבצק שמתנהג כמו סיליקון. התכשיטים שלי יכולים להיות אכילים, זה יכול להיות מרחב מרשים מאוד של פיתויים״.

הכתבה התפרסמה לראשונה במוסף גלריה של עיתון הארץ

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden