כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

נעה כ״ץ, ״איה 50״, הוצאת פרדס

נעה כ״ץ: קומיקסאים מאוד אוהבים להתעסק בעצמם

מכירת הבית שבו גדלה נעה כ״ץ השפיעה עליה יותר מהצפוי, והיא הייתה צריכה לפרוק. התוצאה: ״איה 50״ - נובלה גרפית, אוטוביוגרפית, מרגע שנולדה ועד עצם היום הזה

Yuval:

הי נעה, מה קורה? מה שלומך?

Noa:

פצצה. מה שלומך?

Yuval:

גם. לא רע בכלל. ומזל טוב על ״איה 50״!

Noa:

תודה, קראת?

Yuval:

ברור! אני מרגיש שאני עכשיו יודע עלייך כל מה שצריך…

Noa:

מה חשבת?

Yuval:

את לא יודעת שלא שואלים כאלו שאלות? למרות שהייתי אמור לדעת שתשאלי. בכל זאת קראתי את הספר… אבל אני לא מתחמק: אהבתי!

Noa:

יש!

Yuval:

נכון. ובואי נדבר על הספר: ספרי עליו בכמה מילים

נעה כץ. צילומים: מ״ל

Noa:

או.קי: נובלה גרפית אוטוביוגרפית, סיפורים מהחיים שלי, מרגע שנולדתי עד מכירת בית הילדות שלי. אני חושבת שתמצא שקומיקסאים מאוד אוהבים להתעסק בעצמם

Yuval:

איך את מסבירה את זה, את העניין של העיסוק העצמי? (ולא שיש בזה משהו רע, כמה מחבריי הטובים ביותר וכו׳, כולל אני, אוהבים להתעסק בעצמם…)

Noa:

לא יודעת לגבי אחרים, אני יכולה להגיד על עצמי שאני כותבת יומן מגיל צעיר ותמיד מצאתי בזה נחמה גדולה, ומאז שהתחלתי לכתוב ולאייר נובלות גרפיות הכתיבה קיבלה פן חזותי, אבל ההשפעה של זה נותרה כמעשה תרפיוטי. המכירה של הבית שבו גדלתי מאוד השפיעה עליי, והייתי צריכה לפרוק. בסוף יצא מזה ספר

Yuval:

אז איך מתחילים?

Noa:

באמת שמהעמוד הראשון. כולם מתפלאים כשאני אומרת את זה, כי תמיד מתכננים וכותבים הכל מראש, אבל אני עבדתי דף דף, ללא כל תכנון. אמא שלי מאבחנת דידקטית ואיבחנה אותי שבע דרגות מתחת לנורמה באימפולסיביות שלי. אני פשוט עושה לפעמים בלי לחשוב, ואיכשהו זה הסתדר. בלילה הייתי מדמיינת ובבוקר הייתי עושה

Yuval:

וואלה. ועבדת לפי סדר כרונולוגי?

Noa:

כן, הזיכרון שלי לטווח הארוך מצוין, אבל לפעמים אני שוכחת מה קרה בבוקר. זה גם קל יותר כי הייתי שם, ולא רק שהייתי שם, הפכתי לדמות הראשית בסיפור. אני זוכרת איך היה נראה שלא צריך להמציא שום דבר, קצת מסע בזמן

Yuval:

לא נתת לך בכל זאת קצת חירות לשחק עם המציאות? להוציא אותך טובה יותר? לעגל פינות?

Noa:

לא, לא חשבתי שצריך

Yuval:

וואלה. מעניין. והשפה הגרפית? מתי ואיך היא התגבשה?

Noa:

מהכפולה הראשונה. קבעתי את החוקים, צבע אחד – צהוב, צבע שני- שחור, זגזוג בין סגנון ריאליסטי וחופשי לפי הווה ועבר בהתאמה, שזה משהו שעשיתי גם ב״4״ ועבד לי יופי

Yuval:

תגידי מילה על ״4״ לטובת מי שלא מכיר?

Noa:

4 הוא פרויקט הגמר שלי מבצלאל, קומיקס דוקומנטרי להט״בי על סיפורי יציאה מהארון, גילוי עצמי, חוויות של להט״בים ישראלים, שהוצאתי לאור באופן עצמאי ב־2016. ספר קטן שעיצב את השפה הוויזואלית שלי, נגע בהרבה אנשים והכניס לי לראש ש״בסדר, זה מה שאני עושה עכשיו״

Yuval:

קצת כמו לצאת מהארון…

Noa:

זו הפעם הראשונה שממש התעסקתי גם בעצמי בקומיקס, מכיוון שהפרק הראשון היה עליי, ומצחיק שאז הרגשתי שפרק אחד עליי זה כמעט יותר מידיי ושאני מוכרחה להתעסק בעוד אנשים (ואז עושה 150 עמודים רק על עצמי בספר הבא שלי)

Yuval:

ואם לחזור לספר, למה צהוב ושחור?

Noa:

אני חושבת שזה כי השולחן שלי בסטודיו צהוב ושזה חדר לי לראש

Yuval:

קטעים. בואי תתני 2-3 דוגמאות מתוך הספר לאופן שבו תירגמת את הסיפור האישי שלך לקומיקס, מה המדיום נתן לך

Noa:

לדוגמה, בפורמט הספר, רקע הדפים הוא לבן, אבל לקראת סוף הספר הדמות שלי נרדמת וחולמת חלום, ואז רקע הדפים הופך לשחור. כשצוחקים עליי בחטיבת הביניים על גודל המצח שלי, רואים סצינה שאני הולכת והמצח שלי גדל וגדל ואני מועדת ומתבלבלת. יש מעברים שמאוד אהבתי לעשות מסיפור לסיפור: לדוגמה, כשאני מורידה את המים באסלה ואז רואים את המים מסתובבים באסלה, ובפאנל הבא רואים בריכה עם דמיון ויזואלי לאסלה, ואז ממשיכים לסיפור בבריכה. וכמובן שבירת הקיר הרביעי, כשהדמויות בספר הקומיקס שואלות ומדברות על ״איך מתקדם הספר״…

Yuval:

נייס! איפה את רואה בספר המשך של הלימודים בבצלאל ושל ״4״, ואיפה את רואה בו משהו חדש?

Noa:

נראה ש״4״ יצר מפלצת שאני מאוד שמחה שנוצרה. ובהרגשה שלי הכל חדש, כל הזמן, ואולי זה משהו שרק אני שמה לב אליו, אבל אם מסתכלים על ההתחלה של הספר והסוף שלו, אפשר לראות את הקו משתנה. זו עבודה של שנתיים שאני מרגישה שפיתחה אותי כקומיקסאית וכמאיירת, אם זה טכנית בקו האיורי שלי, ואם זה גם בכישורי הסטוריטלינג שלי ובכל מיני השפעות שקיבלתי מספרים אחרים שקראתי, אם הם ספרי קומיקס או פרוזה. אני גם שמה לב ביומן שלי שאני כותבת פתאום אחרת, אני מביעה את עצמי באופן שונה עכשיו, המילים שלי יותר מתאימות, זה הכל אבולוציה

Yuval:

איזה יופי. ושנתיים? אני חייב להגיד שהספר נראה ממש נטול מאמץ. בקטע טוב, כן?

Noa:

אני חושבת שהוא חיכה לצאת ממני הרבה זמן ולכן הוא זרם ממני בטבעיות

Yuval:

אז עכשיו שאלת מיליון הדולר: הקהל. יש קהל לרומנים גרפים בישראל?

Noa:

אני חושבת שזה מתפתח ויותר אנשים בישראל נחשפים לזה שקומיקס זה לא רק לילדים, כל מי שמוציא בישראל רומן גרפי הוא כמו חלוץ שנותן כתף לזה. אני גם מוציאה את הספר דרך הוצאה (פרדס) כך שהספר ייחשף להרבה אנשים שאני מקווה שיתעניינו בו כשהם יראו אותו בין הספרים האחרים

Yuval:

בהחלט. אז איפה אפשר לקנות וכמה עולה?

Noa:

סטימצקי, צומת ספרים, בכל מקום! מחיר קטלוגי: 96 שקלים

x סגירה

הוסיפו תגובה

2 תגובות על הכתבה

  1. אלה

    בוודאות אחת הנובלות הגרפיות המוצלחות שיצאו בישראל! מצחיק עד דמעות ומרגש במקומות לא צפויים. כשמחיתי את הדמעות בין עמוד אחד לאחר לא ידעתי אם אלו דמעות של צחוק או בכי. איורים נהדרים, סיפורים מרתקים, הכל עשוי בחוכמה ובחן. תענוג צרוף! מומלץ בחום!

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden