כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

ג׳וב סמיתס בביתו במילאנו. צילומים: מ״ל

מילאנו 2019: שח־מט עם ג׳וב סמיתס

מילאנו 2019: ביקור סטודיו התגלה כהזמנה אישית לדירה החדשה של המעצב ההולנדי ג׳וב סמיתס, וסיפק הצצה לראש היצירתי ולחדריו הצבעוניים. ראיון פתאומי

יש לא מעט הפתעות בשבוע העיצוב של מילאנו, אבל הביקור בסטודיו החדש של ג׳וב סמיתס, מבעלי סטודיו ג׳וב, התעלה על רובן. ״בפגישה אישית בלבד״ נכתב בהודעה – כמותה כבר ראינו לא מעט בשנים האחרונות, שבהן אקסקלוסיביות הפכה לשם המשחק. אבל הפעם באמת, מסתבר: קבענו, הגענו בשעה היעודה ועדיין, היינו זקוקים לרגע להשתחרר מתחושת הפלישה לרשות הפרט. אמרנו סטודיו?

המעלית העתיקה, עשויה סורג ברזל מפורזל בסגנון ארט נובו, הסגירה משהו מגילו של בניין המגורים באחת השכונות המבוססות של מילאנו, והדלת הכבדה נפתחה למה שהתגלה כדירת המגורים החדשה של המעצב. ״כאן אני יכול לקבל אורחים בפיג׳מה״, חצי־מתבדח המארח, שאם לא היה חובש את כובעו הנצחי אפשר היה לחשוב שבאמת זינק כרגע ממנוחת הצהריים.

מתי עברת למילאנו?

״בדיוק לפני שבועיים. כבר כמה זמן תכננו לפתוח מקום קבוע במילאנו, יש לנו משרד באמסטרדם, משרד באנטוורפן ובית מלאכה גדול במרכז הולנד. תכננתי להתמקם במילאנו והשנה החלטנו שזה הזמן המתאים, ואם כבר עוברים, אז למה לא לעשות את זה בשבוע העיצוב, לתפוס שתי ציפורים במכה״, אומר סמיתס בראיון ספונטני, כשהוא יושב על מה שנראה כחתיכת סבון מפלצתית נגוסה בשיניים – פריט מקולקציית רהיטי Toilet Paper, קו מוצרים ציני־הומוריסטי שהוא מעצב בשיתוף עם חברו הטוב, האמן מאוריציו קאטלן.

עבודותיו של סמיתס מציגות הכלאה מרתקת בין השימושי לפיסולי והמשחקי. שולחן השח־מט שתופס את מרכז הסלון נראה כהזמנה לקרב מוחות – מגרה את הדמיון ומעלה זכרונות מסדרות עבודות שלו בעבר: המלכה בדמות ורד עדינה שעל ליבה שומרת דבורה (מסדרת החרקים שמרכיבים חלק מאוצר המילים המזוהה עם הסטודיו); המלך חולש על העולם באחיזת יד תקיפה; האבירים הם מוחות חשופים ואילו הצריחים הם מגדלי ארובות מלבנים אדומות, שלהבת אש בוקעת מפיהן – עוד תזכורת לסדרות רהיטים וחפצים ביקורתיים ועתירי הבעה, שעסקו במהפיכה התעשייתית ונכנסו לפורטפוליו האייקוני של הסטודיו בשני העשורים של פעילותו.

את הסטודיו הקימו ב־1998 ג׳וב סמיתס ההולנדי ונינקה טינגל הבלגית, שהכירו בתקופת לימודיהם והיו לזוג בחיים ובעבודה. פריצתם לזירה של עיצוב ייחודי בעל ערך אמנותי ואמירה משמעותית הייתה מיידית, והם החלו להציג במקביל מוצרים בחברות מסחריות ופריטים של ״פעם בחיים״ עם גלריות ומותגי עיצוב מובילים בעולם – ביניהם אסטבלישד אנד סנס הלונדונית ומוס האמריקאית.

בשנים האחרונות פנה ג׳וב לשיתופי פעולה עם חברים נוספים – ביניהם קטלן, אמן הנחשב לפרובוקטיבי ורב הומור, שבין היתר חתום על אסלת הזהב שהוצגה במוזיאון הגוגנהיים (ושהמוזיאון הציע בעוקצנות להשאיל אותה לנשיא טראמפ, שהתעניין בעבודות אמנות לבית הלבן). ״קטלן גר מעבר לפינה, וזה אחד הקשרים החבריים־מקצועיים הכי פוריים שלי״, אומר סמיתס. 

ידיד נוסף הוא הזמר הבריטי מיקה, שסמיתס מלווה ומעצב עבורו את כל התפאורה והאביזרים למופעים. בביתו החדש הוא מראה לנו את דגם הבמה – מעין בית בובות, שחלקיו נעים, מתחלפים ונפתחים, ועשויים בפירוט מרשים.

רהיטים עם חיים משל עצמם

הסלון נראה ספק כתערוכת גלריה וספק כחדר מגורים של אנשים הזויים במיוחד, שהחפצים הביתיים שלהם קיבלו חיים משל עצמם ויצאו מפרופורציות ומתפקודם המקורי. במקום ״מנורה עומדת״ נמצא עמוד של תאורת רחוב שהתכופף מטה; את שולחן הצד נושאת על כנפיה יונה שמנמנה, שכאילו נחתה במעופה מכיכרות העיר; מהשידה בוקעת גורילה שעל ראשה אגרטל עם ורדים אדומות. ״היא צריכה לקבל קקטוס, אבל עם המעבר לא מצאתי את הצמח המתאים״. רוב הפריטים בדירה הם עיצובים One Of a Kind, וחלקם אמורים להמשיך בדרכם לבתי אספנים או למוזיאונים. כרגע הם מוצגים כמו ״חפצי מעבר״ שמסייעים לו להתאקלם בבית החדש.

אתה עדיין עובד בעבור חברות ועושה עבודות בהזמנה?

״כן, יותר ויותר אפילו. עם Seletti ,Qeeboo, עם Moooi, עם חברת הטקסטיל היראם ועם לנסוולט. לפני חמש שנים מישהו שאני מאוד מעריך אמר לי: ׳אתה יודע ג׳וב, הפיסול שלך מעולה ואני אוהב את זה מאוד, אבל יש מי שיגידו שאתה מעצב רק לעשירים׳. חשבתי לעצמי שיש משהו בדבריו, והחלטתי להשקיע תשומת לב בכיוון של מוצרים בתפוצה רחבה יותר. אפשר לראות את זה במונחים של עולם האופנה, כקולקציה מוכנה או סדרת הג׳ינס לעומת הוט קוטור. יש את עיצובי הסטודיו שהם יותר אישיים ויש את מוצרי הצריכה, שגם הם לא בייצור המוני״.

חלק מאבות־הטיפוס והרהיטים הייחודיים שנראים בבית מקבלים ביטוי – לפעמים יותר מהוקצע או מעודן – בקולקציות של החברות. תאורת הרחוב הכפופה נכנסה למהדורה החדשה של סלטי, והצטרפה לרהיטי הגן ולחתול שעיניו מאירות כשמלטפים אותו באזור הרגיש שמתחת לזנב… מנורת שרפרף החליבה של Moooi ניצבת לצד מנורת טיפאני של סלטי, שמשלבת בין טכניקת הוויטראז׳ של הקלאסיקה האמריקאית מתחילת המאה ה־20 לעצי הפלסטיק של פישר־פרייס מילדותו של סמיתס. המנורה היא רפליקה של פסל ״עץ החיים״ שניצב במיאמי, פלורידה. הקו הדק העובר בין עיצוב שימושי לאמנות לא ממש מעסיק אותו. 

הרבה מהעיצובים של סטודיו ג׳וב הם הכלאות אסוציאטיביות בין אייקונים תקופתיים לצעצועים ולבעלי חיים: מבוכים ודרקונים, חרקים וקעקועים, סמל השלום, גולגלות פרחוניות, עמודי חשמל ומפעלי תעשייה – כולם נכנסים למערבל הדימויים של סמיתס ויוצאים משם עם פונקציה חדשה. אחרי שהעיניים מתרגלות לשפע הפרטים, ניתן לזהות בדירה את רישומי ההכנה של לא מעט מעיצובים הידועים שלו, והמרחק מהרישום המקורי לביצוע הסופי נראה קצר באופן מפתיע.

״גם כשאני עובד עם חברות אני נהנה מחופש פעולה. סלטי לדוגמה, נותנים לי לעשות מה שאני רוצה, ופיתחתי איתם מותג פרטי שלי – Blow Job״. מיניות בוטה ומשחקי מילים עם שמו הפרטי הם חלק בלתי נפרד מהראש העיצובי. עם לנסוולט השיק במילאנו לפני מספר שנים ארונות לבנים שהפרט הבולט בהם הוא מפתח זב ענק ומנורות לבנות עם כפתור הדלקה עצום ומוזהב. לצידם הוצגה סדרת הסטודיו ״Nose Job״ (ניתוח אף) ובה דמויות מפורסמות כמו מוחמד עלי, אלברט איינשטיין ומרילין מונרו קיבלו ״כפתור מוזהב״ במקום אף. ״בסדרה ההיא הייתה גם אמא תרזה וחטפתי על הראש מהכנסייה״, הוא צוחק.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שענייני דת, מסורת וחברה זוכים לטיפול של הסטודיו. כבר בתחילת המילניום עסקו בסצנת הצליבה, בתאונות רכבת וקטסטרופות המוניות, הוציאו שלדים מארונות ונפנפו בלא מעט סקס ו״בארוק אנד רול״, עם כותרות מתריסות ודימויים פרובוקטיביים. ״פאק מינימליזם״ ו״אנחנו עושים עבודה טובה לאנשים רעים״ הן שתיים מהסיסמאות שמלוות את אתר האינטרנט של הסטודיו גם כיום.

חדר העבודה בבית החדש נראה כחדר משחקים של מי שלא ויתר לגמרי על עולם הילדות – ארונות צבעוניים, שטיחי מבוכים, חיות פלסטיק שהפכו לרהיטים ופריטים שימושיים. אם להסיק מהאנרגיה השורה בבית, החיים הפרטיים של ג׳וב סמיתס צבעוניים וגדושים כמו העיצובים שלו, וראשו וידיו עסוקים כל הזמן בחידושים והמצאות. חלק מזה לשעשוע בלבד, אבל חלק גדול מוצא את דרכו הלאה והופך למוצרים חדשים.

השילוב של בית פרטי עם סטודיו פתוח לא מפריע לעבודה?

״חשבנו שנשלב בין הדירה לסטודיו, אבל החלטנו לשמור את זה ברמה האישית. זו הדרך היחידה שאני מוכן להציג כרגע – אחד על אחד. עכשיו זה רצף מטורף אבל אחרי שבוע העיצוב הדירה תהפוך לפרטית לגמרי״.

לקריאה נוספת
x סגירה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden