כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

אור אריאלי, שלט החוצות

הבחורה בשלט החוצות שלחה את אור אריאלי למשימות בעולם

איש שהולך בלילות ומדבר עם הבחורה שמופיעה בשלטי החוצות, ששולחת אותו למשימות בעולם. אור אריאלי על סרטו ״שלט החוצות״ שזיכה אותו בתחרות לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני

Yuval:

הי אור, מה קורה? מזל טוב על הזכייה עם הסרט ״שלט החוצות״ ב״נקודת תצפית״, התחרות הראשונה (!) לאמנות וידאו וקולנוע ניסיוני, שהתקיימה בחודש שעבר כחלק מאירועי הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים

Or:

תודה רבה, היה בהחלט מרגש לזכות ולהשתתף בתחרות המעניינת הזאת

Yuval:

לגמרי. נראה שגם צוות השופטים, שמנה השנה את הילה כהן שניידרמן, אבי מוגרבי ודורון רבינא, התרשם: ״סרטו של אור אריאלי התבלט ברדיקליות של התפיסה הקולנועית שלו, באקסצנטריות של ההמצאות הוויזואליות והנראטיביות שבו ובשפה העצמאית שהציע. תפיסות הזמן והחלל, לצד התעתוע התודעתי שהסרט מייצר, מציב אותו כנסיוני במובן העמוק ביותר. בהומור ייחודי ומוזר, באסתטיקה עשירה ותזזיתית, יוצר הסרט פורטרט של ניכור ובדידות המסחררת את עצמה באמצעות מפגשים עם החוץ״.

נייס!

ספר קצת על הסרט: אם מישהו פוגש אותך ברחוב ואתה מספר לו שזכית והוא שואל אותך על מה הסרט, מה אתה עונה?

Or:

או־קיי, אז בתקווה שהאיש יראה את הווידיאו אז אנסה לא לעשות לו ספויילרים: הנרטיב של הסרט די מפורק ומופשט אבל יש לו סיפור מסגרת של איש שהולך בלילות ומדבר עם הבחורה שנמצאת בשלטי חוצות, והיא שולחת אותו למשימות בעולם, לדוגמה: למצוא חברים ובת זוג

אור אריאלי. צילום: אליאב לייבוביץ

שלט החוצות

הסרט מדבר על יחסים בין אנשים ממדינות שונות עם כלכלות שונות, התכנות של יחסים אותנטיים ביניהם בהינתן הפער הכלכלי. מופיעים בו סייבורגים שונים: דמות אנושית / שלט חוצות, פרחים בתוך קונדומים ואופניים שמורכבות באדם. אפשר לקרוא את זה בתור דמויות אנושיות ביחסים וירטואליים או שאפשר לראות את זה כחלק מצירוף היחסים הבין־אישיים למהלך כולל של מלאכותיות שעוברת על הכדור

Yuval:

למה אתה מתכוון במלאכותיות שעוברת על הכדור? (כדור הארץ, כן?)

Or:

כן הכוונה לכדור הארץ. אני מתכוון לכך שהטבע הופך ונהיה יותר ויותר מלאכותי ואפשר לראות את מגע האדם בכל מקום. גם התקשורת בין בני אדם עוברת מיסוך בדרך שבה אנחנו מתקשרים אחד עם השני ובכך נראית לנו כפחות טבעית

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

Yuval:

תגיד, בן כמה אתה?

Or:

31. בשנות אדם כמובן

Yuval:

כמובן. אז אני רוצה לשאול רגע על המתח בין טבעי ומלאכותי, כי אמנם לא נולדת לעידן הדיגיטלי, אבל הוא בכל זאת כבר כמו טבע שני (או ראשון…). עד כמה זה מעסיק אותך? עד כמה זה נוכח בעבודות שלך? בלימודים? עכשיו?

Or:

בתקופת הלימודים התעסקתי הרבה בווידיואים עם ראיונות ובהמשך התעסקתי גם בבני אדם ובקשר שלהם – שנראה רוחני ממש – עם טכנולוגיה. את עבודת הסמינר שלי בבצלאל עשיתי על הנושא של הפנאופטיקון הדיגיטלי, כינוי לאיסוף המידע שקיים היום באינטרנט. בעבודות שלי בבצלאל ואחרי, הוספתי לאוביקטים ״רדי־מייד״ פיסול שנראה כמו חלקי גוף של יונקים.

התערוכה שהייתה לי השנה בברבור הייתה סביב סיפור שכתבתי שבמרכזו רובוט, בריכה ונמלים שהם חלק ממערך אבטחה משותף שמגן על בניין מגורים של בני אדם. זה באמת קשר בלתי נתיק. אבל אני מנסה לא לנתק את העשייה שלי ואת הפן הרגשי והאישי ביחד עם הנושאים הכלליים

מתוך התערוכה דולפין בגלריה ברבור. צילומים: שוורץ דביר

Yuval:

אז מהבחינה הזו – ואחרות – אפשר להגיד שהסרט הוא המשך ישיר לעבודות קודמות שלך, גם מהצד הרעיוני וגם האסתטי?

Or:

הסרט הזה נעשה בשני שלבים: התחלתי להכין אותו בתקופת הלימודים ופרגמנטים ממנו הופיעו בתערוכת הגמר שלי. לאחר סיום הלימודים, כשהתפנה לי זמן, החלטתי להמשיך לערוך אותו ולעבוד עליו ולהכניס רעיונות נוספים שבזמן העבודה הראשונית על הווידאו היו יותר מעורפלים עבורי

Yuval:

מה לדוגמה?

Or:

יותר התחדד לי העניין של הציוויליזציה והמקום שלה בטבע, כמו גם המבנה של הסרט והמחברים שלו. בנוסף ראיתי כל מיני סרטי אימה וקראתי דיסטופיות קלאסיות שעזרו לי לחדד את האמירה שלי בסרט

Yuval:

אני שמח שאתה אומר סרטי אימה ודיסטופיות קלאסיות, כי בדיוק רציתי לשאול על האסתטיקה שמאפיינת את העבודות שלך, ואם יורשה לי להכליל לרגע, גם אמנים צעירים נוספים שפועלים במקביל אליך. אני תוהה אם זה נראה בכוונה לא ״יפה״, או לא מה שאולי המיינסטרים תופס כיפה; או שזו הגדרה חדשה או אחרת למושגים של יופי ואסתטיקה. מבין למה אני מתכוון? מקבל את הנחת היסוד שלי?

Or:

אמנים מתעסקים ב״לא יפה״ באמנות ובעיצוב כבר מאות שנים וזה לא חדש בשום צורה או מהווה ״אופנה״, ממש כמו העיסוק ב״יפה״ של המיינסטרים. ומתוך כך יש גיוון עצום ואין־ספור נושאים ואיכויות שונות שבהם עוסקים האמנים השונים. השוני בין האמנים ותחומי העיסוק שלהם הוא עצום, החל מברוייגל וכלה במייק קלי. 

בתערוכה שאציג בפרויקט Third Floor on the Left בחרתי לעסוק תחת כותרת של ״חנות חיות״, כותרת שנותנת השראה להמשך התערוכה. בתערוכה יהיו כל מני ״חיות״ שהכנתי, כמו חרקים שהם רובוטים קטנים, ראש של אוצרת בתוך כלוב ועוד. התערוכה תהיה מורכבת מחלקים של הדירה שעברו מן ניפוח והוגדלו, כמו גידולים גופניים לרחבי הבית

Yuval:

ראש של אוצרת בתוך כלוב??? איך יודעים שזו אוצרת?

Or:

העניין בתערוכה הוא גם שהיא תהיה המשך של שהייה של שלושה שבועות בביתה של האוצרת מיטל אבירם, כך שתהיה התייחסות לעניין הזה, המקום, ולעובדה שחלל שאמור להוות מרחב מחייה דומסטי הופך לחלל עבודה ותצוגה. השהות הולכת להיות מעניינת, כי זה בסופו של דבר הוצאה מאיזור הנוחות שלי בתור אדם או בתור אמן: השירותים יהפכו להיות לסטודיו במקום הסטודיו שלי, ומי יודע מה יהיו השירותים והסלון שלי ברגע שהנוכחיים נתפסו? כנראה יהיה כפל תפקידים

Yuval:

סיקרנת! מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

Or:

תודה על הראיון ויום נהדר. תבואו לבקר בתערוכה שתפתח ב־25.7 בתום השהות שלי

x סגירה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden