כל מה שחשוב ויפה
עינת צרפתי, חיות ליל קיץ, מוזיאון ארץ ישראל

מועדון תרבות / חיות ליל קיץ

עינת צרפתי על סיפור המסגרת המאוייר שיצרה לתערוכה ״חיות ליל קיץ״ של הפסל ארהל׳ה בן אריה במוזיאון ארץ ישראל, ״גן שמיימי שבו משוטטות בחופשיות ובתנועה חיות הכוכבים״

הבריף

הבריף שקיבלתי ממוזיאון ארץ ישראל היה מפתה ומסובך: התבקשתי ליצור סיפור מסגרת שילווה את התערוכה ״חיות ליל קיץ״ של הפסל ארהל׳ה בן אריה. זה היה מפתה כי הפסלים שלו נורא יפים ומלאי דמיון, יש להם אסתטיקה גרפית חזקה והם נראים כמו חיות מיתולוגיות שברחו מכוכב קדמוני. חשבתי שזה יהיה מענין למצוא את הסיפור שלהם וכשנקודת המוצא האמנותית מוצלחת זה תמיד עוזר.

האתגר היה בכך שמטרת סיפור המסגרת היא להנחות את המבקרים בתערוכה, להוליך אותם ולגרום להם להתענין בפסלים, דבר שמעולם לא עשיתי; וגם שהפסלים היו עדיין בשלב של מוקאפ, דגם מוקטן וצנוע של הדבר האמיתי.

ההשראה

ההשראה המרכזית היתה הפסלים של ארהל׳ה. בחופשת הפסח קפצנו לביקור בסדנה שלו (שבהחלט צריכה לקבל תערוכה משלה). ניסיתי לספוג את רוחם של הדברים ושל ארהל׳ה. היה חשוב לי שהמקום של הסיפור ישאר נאמן לפסלים וישרת אותם: ארהל׳ה נוהג להגיד שהפסלים שלו יצאו ממערה, זה היה נראה לי אמין מאד. ביחד עם המיקום והזמן של התערוכה – תערוכת ערב בגן המוזיאון, התגבש הרעיון של גן שמיימי שבו משוטטות בחופשיות ובתנועה חיות הכוכבים של ארהל׳ה. הפסלים, אפילו שהם כבדים וגזעיים מאד, יש בהם קלילות וגמישות והתרגום שלהם לחיות נעות ומרחפות בחלל היה טבעי וזורם.

התהליך

כדי לדבר אל הילדים שמגיעים לגן נוצרה דמות המספרת, אביגיל, חוקרת חובבת של חיות כוכבים, אך בעיקר מספרת סקרנית שמוליכה אותנו בשבילי הגן. בעבורה יצרתי מן מסע לילי (שבשבילה הוא בשיגרה), שבמהלכו היא שטה בסירה (הפסל שאני הכי אוהבת בכל התערוכה) שסבא שלה, ארהל׳ה, בנה בעבורה, ופוגשת את החיות הנעות במרחב שסביבה. אביגיל משתפת את המבקרים בהליכותיהם ובהעדפות הקולינריות של החיות השונות, מצילה גור פילים מחור שחור ומספיקה לחזור הביתה לישון.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

זה היה החלק הקל יחסית 🙂 האתגר היה ליצור תואם בין הסיפור לשטח ושהמסע במרחב יהיה מונחה אבל לא קבוע מדי, שיאפשר נקודות אחיזה במציאות וישאיר גם מקום לדמיון ולחופש תנועה של ילדים שמתרוצצים סביב ועל הפסלים, חוקרים ומפעילים אותם. זה היה אתגר לא פשוט, גם בגלל חוסר התמצאות במרחב מולד שלי אבל בעיקר מכיוון שעד שלב מאוד מתקדם בעבודה הפסלים עדיין לא הוצבו בגן. הפער היחיד שלא גושר בסוף הוא ״חית המדרגות העצומה שניצבת בקצה השמים״- שהתבררה כצנועת מידות 🙂

הדגמים המוקטנים של ארהל׳ה בן אריה. צילום: מ״ל

חיות ליל קיץ, מוזיאון ארץ ישראל. צילומים: ענבל מרמרי

עיצוב טוב

עיצוב (ואיור) טוב הוא כזה שמצד אחד מצליח להתלות באילנות גבוהים – שמקורות ההשראה שלו מגיעים ממקומות גבוהים אומנותית ורעיונית, אבל מצד שני הוא נגיש ועממי ויודע לתקשר ולהתפענח בקלות בעייני כל מתבונן. כמובן שאני משוחדת אבל בשבילי יש באיור משהו שמטבעו מכיל את הדואליות החשובה הזאת, שמצליח לקפל בתוכו רפרנסים ורעיונות מופשטים אבל גם לתקשר אותם בקלות לתמונה. חשוב שתרבות תהיה דבר נגיש ולא אליטיסטי, ועיצוב טוב משדר את הנשמה היתרה שיש בתרבות ואת זה שהיא נגישה ומדברת לכולם.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. דינה

    משגע.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden