כל מה שחשוב ויפה
חנא חמאם עם הרקדנית ויטל זינגר. צילומי תהליך: תמיר רוגובסקי; צילומי סטודיו: מיכאל צור

כוונות טובות בשיתוף הפעולה של שנקר עם הוועד הפראלימפי וספורט נכים

מנחות העיצוב של פרויקט משותף למחלקות לעיצוב אופנה ועיצוב טקסטיל בשנקר ולוועד הפראלימפי וספורט נכים, מספרות על השאיפה לגרום לסטודנטים להשפיע לחיוב על העולם בעזרת כלים עיצוביים

בשנת הלימודים שהסתיימה בחודש שעבר התקיים בשנקר קורס שבבסיסו עמד שיתוף פעולה יוצא דופן, בין המחלקות לעיצוב אופנה ועיצוב טקסטיל, לבין הוועד הפראלימפי וספורט נכים. במהלך הקורס – בהנחיית מאיה ארזי, הדס הימלשיין, תמר מני ואליסה לוינטון – כל צמד מעצבים עבד בצמוד לספורטאי.ת נכה. בעקבות ההכרות עם הספורטאים הסטודנטים ערכו מחקר ועיצבו מערכות לבוש אופנתיות בהתאמה אישית בעבור כל ספורטאי ובהשראתו.

מתוך הדיאלוג שנוצר בין הספורטאים והסטודנטים יכלו הסטודנטים להתייחס בעיצוב שלהם גם למגבלות הפיזיות ולהציע פתרונות מעשיים ופרקטיים המוטמעים במערכות הלבוש. ארזי, הימלשיין ומני מספרות על התהליך, האתגרים, התוצרים הסופיים ועל השאיפה שלהן לגרום לסטודנטים להשפיע לחיוב על העולם שבו הם חיים, בעזרת הכלים העיצוביים שניתנו להם.

מאיה ארזי

בגלגוליו הראשונים עסק הקורס ״כוונות טובות״ בבעיות גלובליות כמו הרעב באפריקה. אחרי שבמחלקה לעיצוב אופנה היה פרויקט התנדבותי של עיצוב שמיכה כבדה/מחבקת בעבור נפגעי תקיפה מינית, הבנתי שזה זמן נכון לעשות פרויקט מקומי, שבו ייווצר מפגש של אחד על אחד בגובה העיניים.

מערכת לבוש לטניסאי אדם ברדיצ׳בסקי בעיצוב נועה גולדפדן ומיתר חכם

אדם ברדיצ׳בסקי בזמן תהליך העיצוב והמדידות

חברותיי לצוות ההנחיה הסכימו מיד עם הרעיון. אז החל החיפוש אחר הצד השלישי שאיתו נעשה את שיתוף הפעולה. חששנו שזה יהיה מורכב אבל תוך שיחת טלפון אחת שבה פשוט התקשרתי לוועד הפראלימפי וספורט נכים נאמר לי מצידו השני של הקו ״זה החלום שלנו לעשות אתכם שיתוף פעולה!״. הצעד הבא היה לפרסם קול קורא בפייסבוק שהזמין את 12 הספורטאים הראשונים להירשם לפרויקט שיתוף פעולה מיוחד שבו יעצבו להם הסטודנטים משנקר בגדים בהתאמה אישית. לשמחתנו הייתה היענות יפה והפרויקט יצא לדרך.

הפרויקט היה מורכב במיוחד להנחייה מהמון סיבות. קודם כל מראש יש סטודנטים משתי מחלקות שונות, אופנה וטקסטיל, שעובדים בצוות של זוג, אחד מכל מחלקה. אליהם מתווסף הספורטאי.ת שבחרנו לצוות להם. אנחנו ארבע מרצות בקורס, כל אחת באה מרקע והתמחות שונים, כך שהיה פה פוטנציאל התרסקות גדול מאוד.

birds

אבל, מהרגע שקיבלנו את רשימת הספורטאים והתחלנו לקרוא על כל אחד מהם – את הסיפור האישי שכלל את ההסבר על הנכות ועל ענף הספורט שהם עוסקים בו – הקורס נטען באנרגיה מסוג אחר שלא חוויתי עד כה במהלך העבודה שלי. כל קושי נראה מזערי וחסר חשיבות ביחס למטרה, למרות האתגרים הרבים בדרך, החל מהתיאומים וההתגמשות כדי שכל ספורטאי יבוא לשנקר לפחות פעמיים למדידות, בנוסף לקשיים רגילים שקורים בעבודת צוות ובעיות טכניות של חוטי אריגה שמוזמנים מחו״ל ומסרבים להגיע בזמן. 

למדתי המון על השוני שבהתאמה אישית של בגד של אדם עם נכות, כשדברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם כמו סימטריה בגוף מופרים לחלוטין, ויש צורך בהרבה יצירתיות כדי ליצור גיזרה שמחפה ומטשטשת. איך קרה שפעולת העיצוב עובדת הכי טוב דווקא כשלא רואים אותה בכלל?

מאיה ארזי: למדתי המון על השוני שבהתאמה אישית של בגד של אדם עם נכות, כשדברים שאנחנו לוקחים כמובנים מאליהם כמו סימטריה בגוף מופרים לחלוטין, ויש צורך בהרבה יצירתיות כדי ליצור גיזרה שמחפה ומטשטשת. איך קרה שפעולת העיצוב עובדת הכי טוב דווקא כשלא רואים אותה בכלל?

מערכת לבוש לרקדנית ויטל זינגר בעיצוב חנא חמאם ושני יוסף

מערכת לבוש לשחיין רון פרידמן בעיצוב נוי אברהם ובר קוג׳מן

מערכת לבוש לשחקן הבוצ׳ה נדב לוי בעיצוב תמרה גולן ועמית גלעדי

כך, במקרה של תמרה גולן ועמית גלעדי, שעבדו עם נדב לוי, שחקן בוצ׳ה עם שיתוק מוחין: איך עושים ג׳קט מחויט קלאסי לכאורה למישהו שהקושי העיקרי שלו הוא לפשוט את הג׳קט? מורכבות הגזרה והחומריות במקרה הזה הייתה גדולה מאוד והיופי הוא שאי אפשר בכלל לראות את זה בסופו של דבר: על פניו נראה שנדב קיבל ג׳קט ״משעמם״ ורגיל.

אחד החלקים המשמעותיים בהנחיה היה לעזור לסטודנטים למצוא נושא השראה: מה לוקחים מהמפגש עם הספורטאי? במקרה של אדם ברדיצ׳בסקי הטניסאי, נועה גולדפדן ומיתר חכם התרשמו ממנו ורצו לעצב משהו מותאם בעבורו. הוא לעומת זאת טען שאין לו מגבלת לבוש, ושהדבר היחיד הוא שחם לו מאוד רוב הזמן. מכיוון שאדם גר בדרום ומאוד אוהב את המדבר, כיוונתי אותן לחקור איך מקררים במקומות חמים במיוחד כמו במדבר? משם הן הגיעו לחקור את המשרביות ואת המבנה הפנימי של צמח הצבר, ובסופו של דבר הכל התחבר למערכת לבוש שיש בה פתחי אוורור שמקיפים את הגוף ב־360 מעלות ונפתחים ונסגרים בהתאם לתנועה של הלובש.

הדס הימלשיין

השותפות בקורס כוונות טובות התחילה לפני שנתיים כשמאיה ותמר הציעו שנעשה קורס משותף לסטודנטים משתי המחלקות. העיסוק בנושא חברתי מקומי היה מוכר לנו דרך שיתוף פעולה שעשינו שנה לפני כן, שעסק בפיתוח מוצרים בעבור ילדים ומבוגרים עם צרכים מיוחדים. ההצעה לשיתוף הפעולה פגשה את ערכי המחלקה באופן מלא כמו גם חזון המחלקה לממשק של טקסטיל עם תחומי עיצוב נוספים ולמפגשים רחבים ככל האפשר.

הדס הימלשיין: חשבנו שנכון יהיה להתמקד בסביבה הקרובה לנו, בסוגיות יום־יומיות ובתקשורת ומענה לצרכים של אנשים ״אמיתיים״. כך יצאנו למסע מרתק: בשונה מפרויקטים אחרים שבהם הסטודנט והפרוייקט/תהליך נמצאים במרכז, בקורס הזה נמצאו הספורטאים במרכז

בקורס שהתקיים השנה חשבנו שנכון יהיה להתמקד בסביבה הקרובה לנו, בסוגיות יום־יומיות ובתקשורת ומענה לצרכים של אנשים ״אמיתיים״. כך יצאנו למסע מרתק: בשונה מפרויקטים אחרים שבהם הסטודנט והפרוייקט/תהליך נמצאים במרכז, בקורס הזה נמצאו הספורטאים/לקוח במרכז. העובדה שצריך לתקשר ולהתחשב בגורם נוסף, שהוא מהות הפרויקט, כמו גם המחויבות לקונספט ולעשייה בעיצוב, בנו סדר עדיפות שונה והעלו שאלות בנוגע לחשיבות ולמשמעות של כל מרכיב בתהליך. לדוגמה, כמה להתעקש על רעיון בעיצוב לעומת בקשה או צורך של הספורטאי?

מערכת לבוש לשחקן סקי המים הנרי חן בעיצוב גיל חסון ושני פלג

הנרי חן בזמן תהליך העיצוב והמדידות

מתוך העניין האישי שלי בטקסטיל והחיפוש אחר משמעות, מהות ופונקציה, השאיפה היתה לתת מקום לכל בקשה ומענה מעשי בשטח. מגוון הטקסטילים שאפשר לפתח בשנקר מגיע מטכנולוגיות ייצור שונות אין־האוס, ידניות ותעשייתיות, בחומריות, מבנה וצבע שונים, באריגה, סריגה, הדפסה, רקמה וכו׳. מדובר בלוגיסטיקה מורכבת, פאזל של מקומות, ספקים, מכונות, אנשים ולוחות זמנים.

פיתוחי הטקסטיל וייצור הבדים היו אמורים להתבצע בסינכרון מלא עם תפירת מערכות הלבוש ובתוך לוח זמנים מוקפד ומדוייק; כך זה עובד בתעשייה. העניין הנוסף שלי בשיתוף הפעולה היה קשור לפיתוח מתודות למידה משותפות: כל מחלקה בתחומה עובדת בשיטות שונות, והשיח שהתקיים בינינו המרצות, ובינינו לבין הסטודנטים, חייב מציאת פתרונות יצירתיים בשטח והציב אתגרים ומשימות גם להמשך הדרך.

בעיצוב טקסטיל, כמו בתחומים אחרים, תוצרי הקורס מגיעים בסוף הסמסטר. בקורס המשותף ניצבו הסטודנטים בפני אתגר שבו צריך לסיים את ייצור הבדים לפני סוף הסמסטר ולהעביר אותם לתפירה בזמן שנקבע מראש. אילוץ מהסוג הזה מחייב חשיבה ותכנון יצירתיים, כמו להשאיר לשלב הכמעט סופי פיתוח וייצור של בדים שיכולים להשתלב בתוך מערכת הלבוש ברגע האחרון.

כך לדוגמה, בפרויקט של שיר כהן ושלוה גוטליב למטפס הקירות מור ספיר נארגו הרצועות שבמערכת הלבוש בלילות האחרונים לפני ההגשה, כשהדגש היה על אריגה ידנית עם טיפוגרפיה ייחודית וטקסט שהוא חלק מהקונספט של עיצוב הבגד. גם השכמייה, שבנויה מצורה בסיסית וללא תפרים נסרגה והצטרפה בשלב האחרון.

מערכת לבוש לקלעית יוליה צ׳רנוי בעיצוב אילונה מגדלייב וטל פישר

אתגר נוסף שעמד בפני הסטודנטיות ושהתקיים לדוגמה בפרויקט של נועה גולדפדן ומיתר חכם, היה פיתוח של אריג לחולצה, בצפיפות משתנה, על מנת לאפשר לספורטאי אדם ברדיצ׳בסקי אוורור מירבי. תכנון מדוייק של מבנה הבד יצר את התכונה המבוקשת בפסים ברמות אוורור שונות שהשתלבו בעיצוב הכללי (והפכו את הפונקציה לפאטרן). מהלך כזה מחייב שיתוף פעולה מלא בין הסטודנטיות ותיאום בתכנון משלב פיתוח הבד ועד לדגם הסופי.

כיוון נוסף בהנחייה עסק בדרכים שבהן אפשר להעביר סיפור אישי (שביקש הספורטאי לספר) דרך הבד והבגד, ומתוך כוונה להדגיש את הייחודי שבכל אחד ואחת מהם. אני רואה את זה גם כתגובה לעולם שבו הדברים נעשים במאסות אדירות ללא מגע אישי. כך, בפרויקט של אילונה מגדלייב וטל פישר, יצרו הסטודנטיות מערכת לבוש ליוליה צ׳רנוי. מצד אחד הן פיתחו וייצרו אריגים שמתאימים ללבוש מחוייט שמחמיא ומדגיש את הנשיות והאישיות, ובמקביל רקמו על גב הג׳אקט את סיפור הקעקוע הפרטי שלה בטון לטון ובאופן מוצנע.

תמר מני

לפני מספר שנים התחוללה תפנית בחיי המקצועיים: הוזמנתי על ידי בית הספר לעסקים של אוניברסיטת וורטון להרצות בשאלה איך נוכל להרוויח מלשפר את העולם. החשיבה על השאלה הביאה אותי להתמקדות ביצירת השפעה חברתית חיובית דרך הכלי המקצועי שלי: עיצוב. בעקבות השינוי הזה התחברתי עם מאיה ארזי, חיבור שממנו צמח הקורס ״כוונות טובות״. 

מטרת הקורס הייתה הנחיית התלמידים לשפר את העולם, ולו במעט, דרך עיצוב. בשנים קודמות התמקדנו בנושאים כלליים יחסית, כגון ״feed the world״, והשנה רצינו לעסוק בנושא קרוב ואישי יותר. כך הגענו לשיתוף הפעולה עם הוועד הפראלימפי. היה לי חשוב לייצר נקודות חיבור בין הספורטאים לבין הסטודנטים מהמחלקות השונות, ולעודד גם את הסטודנטים וגם את הספורטאים להתמסר לתהליך אינטימי ולא תמיד קל. 

מערכת לבוש לשחקנית הרוגבי דיאנה שרייר בעיצוב קארין קרוצ׳י ויובל בר

מערכת לבוש למטפס הקירות מור ספיר בעיצוב שיר כהן ושלוה גוטליב

כששמעתי שדיאנה, שחקנית רוגבי כסאות גלגלים, היא מעצבת גרפית, ביקשתי שתיקח חלק פעיל בדיאלוג העיצובי. זו דוגמה לחיבור מפרה חשוב. במקרים אחרים התפקיד שלי היה לשבור את הקרח: כשמור ספיר, מטפס קיר קטוע אצבעות, הגיע למדידות, הצעתי שיטפס על בניין שנקר. זה היה מרגש לראות מצד אחד את המעצבות צופות בבגד שעליו הן עובדות כשהוא נלבש ובפעולה, ומצד שני מקצוען אמיתי לבוש בבגד שמותאם במיוחד לו, מה שתרם להתפתחות החיובית של הקשר ביניהם.

 ניסיתי לעזור לסטודנטים לכוון ולנתב את הפרויקט למקומות הכי נכונים לו והכי מתומצתים. מעבר להכוונה והעזרה בבניית הסיפור והקונספט, היה לי חשוב לעודד אווירה חיובית ויצירת תקשורת בין המחלקה לעיצוב אופנה והמחלקה לעיצוב טקסטיל, שתי מחלקות דומות שצורת והרגלי העבודה שלהן שונים לחלוטין. בנוסף, לאורך כל התהליך דאגתי לעזור לסטודנטים בפרסום ובמיתוג הפרויקט.

הפרסום וההפצה של הפרויקטים בכלי התקשורת הוא לא דבר של מה בכך, והעובדה שהעיצובים והתהליך נחשפו לציבור ולתקשורת מקדמת את הסטודנטים בתור מעצבים לעתיד ומדגישה את חשיבותו של הפרויקט ואת הערך המוסף שלו. 

תמר מני: בסופו של דבר כאדם קיבלתי השראה מהעוצמה הפנימית של הספורטאים ומסיפוריהם. כמורה וכמעצבת נחשפתי למשמעות של הפרטים של הבגד: איך נכנסים לשרוול? איך פותחים רוכסן עם יד אחת? איך נראה הבד במצב ישיבה בכיסא גלגלים?

בסופו של דבר כאדם קיבלתי השראה מהעוצמה הפנימית של הספורטאים ומסיפוריהם. כמורה וכמעצבת נחשפתי למשמעות של הפרטים של הבגד: איך נכנסים לשרוול? איך פותחים רוכסן עם יד אחת? איך נראה הבד במצב ישיבה בכיסא גלגלים? כמנחה אני שואפת לכוון תלמידים כמה שיותר רחוק, להגדיל את הפנטזיה, לפתוח את הראש. מהבחינה הזו הקורס הזה מאוד התאים לכך. את הכבוד וההעצמה בין הסטודנטים לספורטאים אפשר היה להרגיש בהגשה הסופית, שבאופן יוצא דופן ביקורת לא הייתה חלק ממנה. 

מערכת לבוש לרוכב האופניים רועי סדן בעיצוב שנהב יעיש וחן מאור

רועי סדן בזמן תהליך העיצוב והמדידות

מערכת לבוש למטפס הקירות מתן ברמן בעיצוב טולה גשרי וסתיו עוז

מערכת לבוש לשחקנית הרוגבי כסאות גלגלים נחמה בן חיים בעיצוב דניאל בן יקר ואתי פלדמן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden