כל מה שחשוב ויפה

קונטרול אלט דליט: מיה שרבני צוללת לתוך הרשת

מיה שרבני תדבר בפסטיבל פרינט סקרין על הצדדים היותר משונים של הרשת: אנשים שמצאו את מותם בזמן שניסו לצלם סלפי, ולמה אנחנו רוצים לראות את עצמנו בתוך גביע של גלידה

Yuval:

הי מיה, בוקר טוב

Maya:

בוקר אור יובל, נעים מאוד

Yuval:

בחזרה! מה שלומך? נראה שזו תקופה אינטנסיבית

Maya:

אכן. אינטנסיבית ונפלאה. מרגיש לי שזו קצת גם ״העונה״: יש מלא תערוכות, פסטיבלים ומופעים כרגע

Yuval:

מלא! וזה רק מתחיל. ובואי נתחיל בלקצ׳ר־פרפורמנס שאת עושה בפרינט סקרין במסגרת אלט קונטרול דליט. נראה לך שיום אחד יהיו מילים בעברית לדברים האלו או שחבל על המאמץ?

Maya:

אני לא חושבת שיהיה מונח כזה בעברית. אני מרגישה שיש לנו גם משיכה לאנגלית, בעבורי היא כרגע השפה של האינטרנט. הכל אחפש גם בעברית וגם באנגלית. וגם אני מרוצה שזה שילוב של מקשים, שילוב של פעולות. כמו אקורד על המקלדת

מיה שרבני צילום: אורי זאב סגל

Yuval:

ספרי אם כך מה זה הדבר הזה שאת עושה בפרינט סקרין?

Maya:

אני מעבירה הרצאה על הפעילות המעודכנת שלנו במעבדה בימים אלה. מצגת שסוקרת את הממצאים מהתקופה האחרונה ומה שאנחנו עובדים עליו ומעסיק אותנו. 

לדוגמה, יש לנו פרויקט שמנסה לחבר את הטכנולוגיות של זיהוי הפנים, הפילטרים וכל העיסוק ב״פרצוף״ למציאות שהשתנתה ויזואלית מאז שהסלפי נכנס כל כך חזק לתמונה. ותופעת הלוואי המדאיגה ביותר היא אנשים שמאבדים את חייהם ברגע הצילום הזה. זה נקרא ״סלפיסייד״, (מלשון המילה התאבדות באנגלית). זו כבר ממש תופעה

Yuval:

וואלה. כמה אנשים בשנה? ומה בדיוק קורה שם?

Maya:

אנשים מבקשים להנציח את עצמם ברגע שיא כלשהו; להוכיח שהוא קרה. ו… מסתבכים ממש! מדובר כבר על כמה מאות מקרים בשנה. המעקב הסטטיסטי בנושא עוד לא מספיק מאורגן אבל כבר יש יותר רישום ואפילו תיעוד של רגעים איומים שכאלה. 

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

בחור שניסה לעשות סלפי עם דוב והדוב תקף אותו, מישהי שניסתה לעלות על איזו נקודה גבוהה ולהצטלם עם הנוף וצנחה למותה, מעשי קונדס שהסתיימו במוות, נערים שניסו לצלם את עצמם קופצים מרכבות, מישהו שטיפס על עמוד חשמל. זה ממש מגוון, מסוכן ולא כל כך נמצא בתודעה הציבורית. יש ניתוח פסיכולוגי שמעלה טענה שזו הדרך של האנשים האלה להגיע באופן מכוון תת־מודע אל מותם ולמות מוות גיבורים.

בהרצאה עולה השאלה של ״מהו פרצופי האמיתי?״. לפעמים דרך הפילטרים, והעיוות מתגלה האמת

Yuval:

מה זאת אומרת? איזה עיוות?

Maya:

כשאתה מצלם סלפי אתה תופס את ה״עצמי״ שלך באותו רגע. והיום יש טכנולוגיות שמזהות את תווי הפנים ומציעות עיוות ופילטרים… ויש חוויה שכך מתגלה הפרצוף האמיתי. מתנסים בזה אנשים מכל הגילאים, כל פעם יש טרנד אחר: לראות את עצמך זקן, צעיר, בגוף גבר או אשה, בתור חיה, בתוך גביע של גלידה או עם פוני ורוד. זה אין־סופי. וההגשמה הרגעית הזו תופסת אצלנו נפח רגשי. אנחנו עוברים תהליכים במפגש עם הטכנולוגיה שעוד מוקדם להבין מה ההשלכות שלהם

בתוך גביע של גלידה

סלפי ללא פנים

Yuval:

תגידי, כמה זמן את מתעסקת בזה? ואולי תגידי משהו על קונטרול אלט דיליט?

Maya:

בהחלט. אני ״גיליתי״ את העומק של האינטרנט בשנה ב׳ בלימודים שלי בבצלאל. נכנסתי ליו־טיוב ומאז (כבר 10 שנים) אני ״חוקרת בהמשכים״ את העולם הזה וזה חלק מהיום־יום שלי ומפעילות הסטודיו. לפני שלוש־ארבע שנים החלטנו לאחד כמה מוחות וחברים ולפתוח מעבדה וקבוצת דיון/תמיכה לתחום. זה מפגש מלא הומור, אנחנו בעיקר רוצים ״לבדוק את החומרים״ בשטח. לראות מה הקהל חושב על הדרך שבה פילחנו את התופעות היותר משונות שיש כרגע ברשת.

חשוב לנו לגעת בנושאים שקשורים לכולנו. לכל מי שיש היום סמארטפון יש כלי נשק / מחקר / מצלמה / מצפן / מפות… זה הולך ותופס נפח. כל אפליקציה מנסה לשדרג לך את החיים ועוד לא ברור ושקוף מה הדאטה, עד כמה אנחנו נתונים לתנועה שמוחלטת מלמעלה. ובסופו של יום יש לזה אספקטים פילוסופיים של ממש. ובטח השפעות רגשיות וחברתיות

Yuval:

מי זה אנחנו? מי עוד חברים בקבוצה?

Maya:

אני מנועה מלשתף. אני כרגע היחידה שהחליטה לצאת עם זה (בתמיכת החברים☺). חלקם אנשים שיותר נוח להם להתנהל בצ׳אטים ופורומים מאשר בפסטיבלים ובתערוכות

Yuval:

וואלה. נישאר סקרנים. ותגידי, את רואה את העיסוק הזה קשור גם לאמנות שאת עושה, לתערוכות שאת מציגה? לדוגמה, הצעת הגשה, תערוכת היחיד שלך ב״אתר״ שבמוזיאון יפו?

Maya:

בהחלט. קודם כל זו אני ☺

ובדיוק כמו בפילטרים גם בתערוכה ביפו יש לי כמה כובעים ואני מראה הרבה צדדים שלי. ובתוכה אני ממש זכיתי להביא לאור ולהכיר בעצמי דמות בשם ״טינה נעמי סיידא״, אלטר־אגו משעשע במיוחד, אבל גם ממש אשה שמצילה אותי מעצמי לפעמים. 

טינה נעמי סיידא. צילום: אודי שרבני

הצעת הגשה. צילום: מיה שרבני

טינה היא המארחת של התערוכה, מקבלת את פני הקהל לחלל הקשתות ההיסטורי של המוזיאון. יש שם פרוייקט צילום גדול, פסלים ובמרכז מיצב של מדף בן 15 מטר שכולו מלא ספרי בישול. בעקבות תאונה וחבלת ראש טינה התגלתה לפני כמה שנים כמישהו ש״המתכונים מדברים אליה״. היא מציעה קריאה פתוחה ופרשנות אישית לשאלות החיים באמצעות המתכונים.

וכמו הפיד האין־סופי, וכמו ההקשרים הייחודיים שהאינטרנט מאפשר לי לעשות, גם בתערוכה הזו קיים איזה צד אפל של הרשת שמחבר את הכל

Yuval:

באיזה מובן? איך הצד האפל של הרשת קשור לתערוכה?

Maya:

קודם כל טכנית, בזכות הרשת, מצאתי והשגתי את הכמויות של ספרי הבישול, וזכיתי לפגוש במסע כל מני אנשים. אני חושבת שגם המפגש והשיחות איתם התנקזו לתוך האנרגיה של טינה ומה שיש לה להציע לעולם. ובכלל אמצעי התיוג, האיסוף, הצילומים שמנסים להציג ולשמור על הערך של הכלים והאנשים שמוצגים שם (סבא וסבתות שלי..). אני עוסקת באירוח על כל גוונים וגם באינטרנט אני כל הזמן אורחת

Yuval:

זה נכון…

הסלון של טינה באתר. צילום: מ״ל

צילום: דין אהרוני

Yuval:

התערוכה תכף נסגרת והבנתי שאת עושה אירוע נעילה מסקרן. מה מתוכנן בו?

Maya:

נכון, התערוכה מסתיים ביום שלישי 12.11 ובמשך של הנדיבות שתירגלתי לאורך כל הדרך אני וליא ציגלר(מנהלת אמנותית ב״אתר״) נחגוג במפגש משותף של עוד ועוד דמויות שלנו, ובעיקר נחלק מתנות את ספרי הבישול כך שהתערוכה תתפרק מעצמה. בדמיון שלי זה קצת כמו רגע הניצחון בסוליטר שהכל בא על מקומות בשלום ורגע אחרי מתפרק לכל עבר.

התערוכה מורכבת ממפגש עם אנשים. האינטרנט בדרכו המשונה הוא גם מרחב מפגש עם אנשים בעבורי. כך או כך אני גולשת בשני העולמות. כל הזמן משפרת את הטכניקה שלי ומסכימה לעוד שכבות שלי לקבל מקום. זה לטפח את ריבויי הפנים שכבר יש בכל אחד מאיתנו. ולהנות מהטכנולוגיות שמאפשרות לנו את זה

Yuval:

יפה! מה הלאה? מה התכניות לעתיד?

Maya:

אני חוזרת לסטודיו, לעכל וליהנות מממה שהיה ומהמליון ואחת רעיונות שעולים לי לראש בכל רגע. ואני עובדת על פרוייקט עתידי שעסוק בנושא של טעינה: כולנו כל הזמן מאבדים וצורכים אנרגיה. אני מנסה לחקור ולהציע עמדות טעינה בכל מני רבדים: אנרגטי, פיזי ואפילו פשוט עוד שקע לטלפון הנייד

Yuval:

סיקרנת! יש למה לחכות. משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

Maya:

שאני גאה בעצמי שהצלחתי לצלוח את השיחה הזו עם מעט שימוש באימוטוקונים (אני מכורה), ושהוכח מדעית שלחייך מרים ת׳מצברוח ואת האנרגיה בגוף ובנוירולוגיה במוח. אז תנו לשפתיים שלכם להימתח ולעלות לצדדים. תודה


קונטרול+אלט+דליט: מיה שרבני
פסטיבל פרינט סקרין, המרכז לאמנות דיגיטלית, חולון
רביעי 20.11 בשעות 20:30-21:00, 21:30-22:00, 22:30-23:00

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. צביה

    מחכים לך בפרינט סקרין!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden