כל מה שחשוב ויפה

אריק מירנדה: השילוב המושלם בין המה לאיך

קטלוג תערוכת היחיד העשירית של אריק מירנדה בגלריה 39, ״רסיסי לילה״, עוצב בפורמט של עטיפת תקליט. ״הקטלוג הוא עבודה נוספת בתערוכה, שמשלימה את החוויה שרציתי ליצור״

לקטלוגים שמלווים תערוכות אמנות יש בדרך כלל פורמט קבוע: הם מודפסים בדרך כלל כחוברת או ספר, ולצד רפרודוקציות של העבודות שמוצגות בתערוכה, מצורפים אליהם גם טקסטים פרשניים. לאחר תשע תערוכות יחיד, ובזמן העבודה על התערוכה העשירית במספר, עלה לאריק מירנדה הרעיון להוציא קטלוג בפורמט אחר. את תערוכת היחיד העשירית שלו, ״רסיסי לילה״, שמוצגת עד סוף השבוע בגלריה 39 בתל אביב, מלווה קטלוג בפורמט של עטיפת תקליט.

הקטלוג מכוסה בניילון שקוף, והוא מכיל שבעה דפים, בדומה לדפי השירים שצורפו בעבר לתקליטים. על כל אחד מהדפים הודפס מאמר שנכתב על אחת מתערוכות היחיד הקודמות של מירנדה, על ידי כותבים כמו יעקב מישורי, קציעה אלון, חגי שגב ועוד. מצידו השני של הדף מופיע דימוי שמתקשר לתערוכה הנידונה, בדרך כל של נערה או אישה צעירה תמימה למראה. דימויים אלו הם העתקים מוגדלים של צילומי פולרויד שצילם מירנדה בעבר, ורק שלושה מהם מופיעים בתערוכה.

מירנדה מספר שהרעיון להוציא קטלוג בפורמט עטיפה של תקליט עלה בראשו כבר בזמן ההכנות לתערוכה, שכמו תערוכות קודמות שלו קשורה אף היא במוזיקה, גם אם באופן עקיף בלבד. בתערוכה הנוכחית לדוגמה, מוצגות שלוש סדרות של עבודות. שמה של כל סדרה לקוח מתוך שיר של הלהקה ״סוזי אנד דה באנשיז״ שהתפרסם בתחילת שנות ה־80. באופן דומה גם שמות כל תערוכות היחיד שלו לקוחים מתוך שמות של שירי פופ, בין אם מתוך שם השיר ובין אם משורה מתוכם.

כשעלה נושא הקטלוג בשלבים מתקדמים יותר, החליט מירנדה ״לעשות עוד V על חלום ילדות, כי זמר גדול אני כנראה לא אהיה…״. הוא פנה למעצבת נורית קוניאק שמיד התלהבה ורתמה לעבודה גם את המעצבת מיכל פאוזנר. השתיים, בוגרות המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, מעצבות עצמאיות שעובדות בנפרד ומדי פעם משתפות פעולה בפרויקטים נקודתיים. 

קוניאק ומירנדה מכירים כבר מגיל צעיר; אחיה הגדול של קוניאק הוא החבר הכי טוב של מירנדה. אולם, מירנדה מספר, שהכל התחיל דווקא מאח נוסף של השניים, שבזמן שהיו בתיכון היה נוסע ללונדון ומביא עימו חולצות של להקות שלא היה אפשר להשיג בארץ. אחת החולצות, של להקת הסמית׳ס, מופיעה על אחת הדמויות שמצולמות בקטלוג. בנוסף, עטיפת הקטלוג כולו מעוצבת בהשראת הקו הגרפי שאיפיין את התקליטים של הסמית׳ס״.

למה דווקא להקת הסמית׳ס?

מירנדה: ״הראיתי להן תקליט של הסמית׳ס ואמרתי שכזה אני רוצה. זו הייתה הלהקה האהובה עלי כשהתחלתי להאזין למוזיקה בצעירותי. הם היו הראשונים שהביאו לשילוב מושלם בין המה לאיך, במוזיקה, במילים שהיו שירה צרופה, בצילומים שהופיעו על העטיפות, וככלל בבהקפדה על כל פרט״.

יכול להיות שזה מתרפק ושמאלצי

אם הבחירה של מירנדה בפורמט התקליט נדמית כגימיק, קוניאק מאירה אותה באור נוסף. היא מדברת על הנסיון לשחזר במהלך העיצובי את התחושה שהייתה בלקבל תקליט ולהסתכל על העטיפה, להפוך את הצדדים, להוציא את הדף של השירים, פעולה אינטימית שקשה למצוא כמותה היום. ״עטיפה של תקליט היא אוביקט שמעורר אמוציות: יש רעב להחזיק משהו בידיים, לא משהו וירטואלי. היום לא הגיוני להדפיס גלויה, יותר מהיר וקל לעשות באנר באינטרנט. קטלוג מודפס בדמות תקליט, לעומת זאת, מעורר תחושות פיזיות ואמוציונליות. יכול להיות שזה מתרפק ושמאלצי, אבל כאלו אנחנו.

״יש בתקליט משהו שגם מתחבר לעולם הדימויים של אריק: מוזיקת פופ מתוקה, שיש בה ערגה לעולם ישן, גם מבחינת הצבעוניות. זו גם הסיבה בבחירה של הדפסת העטיפה בשני צבעים, ורוד ושחור, החלטה לא טכנולוגית במובן מסוים. הדבר גם מתקשר לעטיפות התקליטים של הסמית׳ס שבגלל מחסור בכסף הודפסו בשני צבעים. גם הוורוד הוא הומאז׳ לאותה תקופה. יש אתר שמראה את כל העטיפות של האלבומים והסינגלים של הסמיתס ואפשר לראות שם שימוש רב בצבע זה. וגם הבחירה בורוד קשורה גם למתיקות, לערגה״.

גם לבחירה בפולרוידים יש הסבר. למרות שהם רק חלק קטן מהתערוכה, היא מסבירה שבגלל האופי של שאר העבודות הן הבינו שיהיה קשה לייצר להן רפרודוקציות הולמות. ״יש לעבודות של אריק איכות עדינה. לדוגמה, יש בהן שימוש בצבעי כסף וזהב, דבר שקשה לשחזר בתהליך הדפוס״. גם מבחינתו של מירנדה אין בכך כל בעיה: ״אין מבחינתי הבדל בין ציור לרישום, לאיור או לצילום, מלבד העניין הטכני. הקטלוג מבחינתי הוא עבודה נוספת בתערוכה, שמשלימה את החוויה שרציתי ליצור״.

כך, נוצר אוביקט שבמקום לייצג את התערוכה, מתפקד כאוביקט חדש שהוא עבודה בפני עצמה, שתפקידה לחבר בין כל התערוכות הקודמות של מירנדה. שמו של הקטלוג, סינגלס, מרמז גם הוא על תכולתו. בדומה למוזיקאי שמוציא תקליט אוסף לאחר שנות פעילות רבות, גם קטלוג זה מהווה סיכום ביניים ליצרתו של מירנדה. בעתיד יהיה אפשר כמובן להוסיף דפים נוספים שיתעדו תערוכות נוספות.

מירנדה מסכם: ״הפורמט של תקליט הוא פורמט שיש בו יופי נדיב, שיוצר אריזה מוחלטת של היצירה. מבחינתי זו הייתה אפשרות לתת לאנשים שידם לא משגת לקנות עבודת אמנות את הקסם הזה. אני יודע שאנשים לקחו ומיסגרו חלק מהעבודות של הקטלוג. בנוסף אני אוהב את העובדה שאי אפשר להכניס אותו למדף הספרים באופן טבעי, וזה מתחבר לרצון שלי שאנשים יקחו הביתה את התערוכה, לא רק ידברו עליה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden