כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
מתוך בוגרי התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל. צילום: גיא און

הרשימה המשותפת // 23.1.2020

סוף שבוע של מחקר ועשייה בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל; האוסף כמאובן חי ועטלפים נושאי פצצות במוזיאון פתח־תקוה; תמונת מצב עדכנית למיניות בגלריה זוזו; מפגש בין אופנה ובעלי־חיים בשנקר

Work In Progress – בוגרי התואר שני עיצוב תעשייתי בבצלאל

בסוף השבוע (חמישי-שבת, 23-25.1) תקיים התכנית לתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל אירוע בוגרים, במרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית שבחולון. בשלושת ימי האירוע יוצגו 17 פרויקטים של בוגרי התכנית בתערוכה הפתוחה לקהל הרחב.

בין הפרויקטים שיוצגו: זרוע רובוטית שמציעה גישת טיפול חדשנית לסובלים מבעיות דיסגרפיה, פרויקט שמציע עיצוב מחדש לתהליכי קליטת העולים לארץ, טכניקה חדשנית לייצור כלי יודאיקה ממלח בישול, פרחי אוריגמי רובוטיים שמטרתם להאט מחשבות, מיתרים היברידיים שיוצרו מחומרים חכמים המאפשרים חווית נגינה אלטרנטיבית. התערוכה תנעל עם אירוע שיכלול סדנאות, דמואים ושיחות סלון בהשתתפות כ־40 מבוגרי מחזור 2019.

מיכל ברואר. מתוך התערוכה במוזיאון פתח תקוה

יוסף ז׳וזף דדון, ציון. מתוך התערוכה בוזיאון פתח תקוה

האוסף כמאובן חי במוזיאון פתח תקוה

התערוכה חַי – Vividus, שתפתח בסוף השבוע הבא (30.1) במוזיאון פתח תקוה (אוצר: בר ירושלמי), תבחן את עיקרון פעולת ההחייאה כטקטיקת הישרדות עבור יצירת האמנות. התערוכה מבקשת להאיר את אוסף המוזיאון באור חדש ולדמיין אותו כמאובן חי: צורת חיים ביולוגית־תרבותית המקיימת את העבר ואת ההווה שלה בעת ובעונה אחת. העבודות המוצגות בתערוכה – אבני הבניין של האורגניזם – נבחרו כולן מאוסף האמנות של המוזיאון, והן משקפות את השכבות ההיסטוריות הייחודיות במעגל החיים של גוף האוסף: מאז ראשית דרכו כאוסף יצירות הנצחה וזיכרון לנופלים ועד לכניסתן של עבודות אמנות עכשוויות מן העשור האחרון.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

במקביל, תפתח במוזיאון ״פרסונה פיקטה״, תערוכת יחיד לאמנית קרן גלר (אוצרת: שלומית ברויר). עטלף זעיר ממדים מזן ״אשף מקסיקני״ הוא גיבור התערוכה. גופו המשומר מונצח ומוצג דרך קבע במוזיאון האדם והסביבה בפתח תקוה לצד קורות חייו המרתקים, שראשיתם ב״מבצע אקס ריי״ (שתכנן להטיל עטלפים נושאי פצצות נפאלם על הקיסרות היפנית, בימי מלחמת העולם השניה), ואחריתם בהיחלצות נועזת ממתקן ניסויים והשתקעות בפתח תקוה. מציאות ובדיה, אמת היסטורית וביוגרפיה מומצאת, הם חומרי הגלם שמשמשים בערבוביה את גלר לבנייתה של מיזנסצנה פיסולית, שגיבוריה העטלפים משייטים בה בקומפוזיציה חדשה של מרחב וזמן.

קרן גלר. מתוך התערוכה במוזיאון פתח תקוה

אורה כהן. מתוך התערוכה ז/נ בגלריה זוזו

רונית גורביץ. מתוך התערוכה ז/נ בגלריה זוזו

תערוכה קבוצתית על מיניות בגלריה זוזו

התערוכה ז/נ שאצר יוסי וסיד בגלריה זוזו להנעה תרבותית, עמק חפר ותפתח מחר (שישי, 24.1), מבקשת לזהות את רגע החולשה הנוכחי, שבו העיסוק במין ומיניות עוברים תהליך של השטחה והשתקה. ניכר כי למרות הזמינות והשקיפות כביכול של מידע ודימויים מיניים, קיים בלבול באשר למהותה של המיניות בחברה. העיסוק במין ומיניות בתקשורת ובמרחב הציבורי נוטים בעיקר להדגיש את הפן הפרוורטי, ה״צהוב״, ולהתמקד בפשעי מין, בסטיות ובבעיות, ולהתעלם כמעט מכל מה שקשור להנאה, ללגיטימיות של מיניות ולגילויים הבריאים והשמחים שלה.

בנוסף ליצירות העוסקות במיניות שנבחרו מתוך גוף העבודות הקיים שלהם, התבקשו האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה ליצור עבודת אמנות שבה יתייחסו לאחת מתוך 15 שאלות שנלקחו כלשונן מתוך השאלונים המקוריים של קינסי והייט. המטרה היא לייצר תגובה שתשקף את נוכחותו ההיסטורית של שאלון שחיוני גם לימינו אנו, ולהבטיח שהשיח על מיניות ממשיך להתקיים כל העת. מציגים: אביבית בלס ברנס, אורה כהן, אורה ראובן, איתי זלאיט, אתי דה לנגה, דפנה דור, טל הפנר, טלי אוקסנברג, לב ארי פלג, לימור היידי אמסלם, לירז סיאני לופז, סמדר לומניץ׳, רונית גורביץ׳, רפי מינץ, שילה אורינג׳ר.

התערוכה מתאימה למבקרים מגיל 18 ומעלה.

ז׳אן קלוד ז׳יטרואה, מתוך אוסף ארכיון רוז לופנה וטקסטיל. צילומים: לי ברבו

מתוך אוסף ארכיון רוז לופנה וטקסטיל. צילומים: לי ברבו

סלבטורה פרגאמו. צילום: אחיקם בן יוסף

בגד | גוף – על חיות בעולם האופנה

תערוכה חדשה מתוך אוסף ארכיון רוז לאופנה וטקסטיל נפתחה השבוע בגלריה לורבר בשנקר (אוצרת: איילת שץ. נעילה: 15.2). התערוכה, בגד | גוף, בוחנת סוגיות של שימוש בחומרים מן החי בתעשיית האופנה, תוך ייצוג מגוון בעלי־החיים בהם השתמשו והיחס לנושא בתקופות שונות. בשל התכונות הייחודיות שלהם, עורות ופרוות היו המרכיבים הראשונים לבגדים שבני־אדם הכינו ולבשו. לאורך ההיסטוריה השימוש בבעלי חיים לטובת כסות ועיטור הפך מצורך הישרדותי לאקט אופנתי וסמל סטטוס. יונקים, זוחלים, דגים ועופות הפכו לחומרי גלם של תעשיית האופנה, שאף הביאה להכחדתם של מינים שונים וסיכנה את קיומם של אחרים.

השימוש בבעלי חיים רבים דעך לאורך השנים כתוצאה מחקיקה, חינוך ושינוי בדעת הקהל. כיום חומרי גלם כמו עורות ופרווה עדיין שכיחים, אך מתרבים התחליפים שמנסים לתפוס את מקומם. בשנים האחרונות עולה המודעות לנזקים שתעשיית האופנה גורמת לסביבה, ואיתה ההבנה שמשהו חייב להשתנות. בין המוצגים: דגמים של בתי־אופנה עילית כדוגמה ורסאצ׳ה, רוברטו קוואלי, פרגאמו, ונילי טוויג; בתי־אופנה ישראלים ובהם לולה בר, גוטקס ומשכית. לצד אלו, יוצגו פריטים נדירים עבודת יד מהמאה ה־19: מעיל קטיפה ונוצות, ותיקי שריון צב.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. שלומית

    תודה. מעולה.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden