כל מה שחשוב ויפה
ענת קינן. צילום: מ״ל

מה קורה // ענת קינן

ענת קינן מפסלת תרחישים לא נוחים לגוף, שמזמינים להיכנס, להתהלך ולהתקפל בתוך העבודות. בחלומה היא שותה קפה עם לורי אנדרסון ועובדת עם איסי מיאקה

מי?

ענת קינן. בת 30, אמנית, כרגע בירושלים.
אתר / אינסטגרם

סטטוס זוגי?

בזוגיות מאושרת עם האמן פז שר. כמעט שש שנים.

מה בצלחת?

בבית: גרגרים, מונבטים, ירוקים, כתומים וכל מה שצומח ואורגני. בחוץ: עדיפות גבוהה לטרוף בשר אדום. בשביל ה־B12 כמובן.

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

אני מציגה כרגע עבודה חדשה, שהיא פנטזיה שמתבשלת לי בדמיון כבר זמן מה, וסוף סוף קרמה עור וגידים בתערוכה קבוצתית בגלריה החדשה של סדנאות האמנים בטדי. העבודה היא אינטרפרטציה והתגלגלות של רישומים שעשיתי בעקבות קטע מתוך סיפור של בורחס: ״בפעם הבאה שאהרוג אותך, אני מבטיח לך מבוך שכולו קו ישר אחד והוא בלתי נראה ונמשך בלי סוף״. הרישום הפך לפסל קונסטרוקטיבי קינטי באורך שישה מטרים שמחובר למנוע מסתובב.

״בפעם הבאה שאהרוג אותך…״ הצבה הגלריה החדשה סדנאות האמנים טדי. צילומים: מ״ל

פסל נוסף שלי מוצג עכשיו בביאנלה הארצית לרישום ״קו־פעולה״, בבית האמנים בירושלים, ופסל ארכיטקטוני אחר מוצג בתערוכה שנתית על הבאוהאוס באגף הנוער במוזיאון ישראל, כך שאני והעבודות שלי מפוזרות בירושלים בצורה משולשת.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

העבודות שלי גדולות־מדים ונבנות מתוך רצון לייצר תרחישים חדשים, לא נוחים, לגוף של צופה בחלל תערוכה. אל רוב העבודות אפשר להיכנס ולהתהלך בהן, להזיז אותן, להסגר בתוכן, להתקפל. הפיסול שלי שולט באופן ישיר בגוף של הצופה, בתנוחה והעמידה שלו, בכוריאוגרפיה שלו בחלל. יש פער גדול בין לראות דימוי מצולם לבין לחוות את העבודה באופן ישיר בתערוכה. אין תחליף לנוכחות ולחוויה הפיזית של הגוף עם העבודות, להיות מוכל בחלל, להיפגש בצורה ישירה עם חומר ואוביקט ששולטים בגוף, בתנועה שלו ובאוריינטציה במרחב.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

אחרי הופעה של לורי אנדרסון ראיתי אותה חולפת עם חיוך כובש והייתי בטוחה שזה מופנה אליי. מיד אחר כך חלמתי שאנחנו יושבות ביחד על קפה. זו הייתה שיחה מעוררת השראה. מאמינה בזה כאילו זה קרה באמת.

פאזל, מראה הצבה במוזיאון ישראל. צילום: קובי שרביט

אישון, נקודת מוצא. צילום באדיבות בית האמנים ירושלים

ללא כותרת (פאזל). צילום הצבה בביאנלה לרישום, בית האמנים ירושלים. צילום: אלעד שריג

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

אני רוצה ליצור עבודה שהיא כולה ריבוי חללים בתזוזה מתמדת בשיתוף פעולה עם המעצב איסי מיאקה. מתחשק לי לבדוק מה יקרה כשבדי הפליסה ילכדו למקשה אחת עם קונסטרוקציות, חומרים נוקשים, חלל ומרחב לא שימושי. זה יהיה חייב להיות במקום פרמננטי, או כזה שיקרוס בסוף לתוך עצמו.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

ג׳ינס ליווי׳ס יד־שנייה בשמונה דולר. חורשת עליו.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

אישון, נקודת מוצא. צילום: קובי שרביט

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden