שחר בכור מדבר (ומקשקש) איור

בוקר טוב שחר, מה שלומך? ומזל טוב על הפודקאסט החדש

הי, הכל טוב, דברים זזים, עם תערוכה חדשה במלון פבריק בנחלת בנימין, והתערוכה שלי משבוע האיור שככל הנראה תגיע למקום מעניין בקרוב. אין תלונות.

והפודקאסט: כל שבוע פגישה עם מאייר/מעצב חדש 😃💥

מגניב. אז מה פתאום פודקאסט על איור? מאיפה הגיע הרעיון?

בשנתים האחרונות אני מקשיב לפודקאסטים כמו שאר אנשי העולם (: בעיקר מחו״ל על עיצוב וקצת על איור. בשנה שעברה חשבתי על הרעיון… חיפשתי פודקסטים בארץ בנושא ולא כך כך מצאתי, יוצא לי לדבר הרבה עם חברים מאיירים ומעצבים על תהליכי עבודה, על החיים ועוד נושאים שמענינים עוד אנשים בתחום, וחשבתי שיהיה מגניב, מלא השראה ומעניין.

שאלתי אם אני אעשה פודקאסט על איור האם זה יעניין אותם, והם ממש התלהבו מהרעיון. לפני חודשיים הבנתי שנגמרת השנה ועדיין לא הוצאתי לאוויר את הפודקאסט שלי – מקשקש – ואז זה קרה

יפה. מאיפה מתחילים?

מתחילים מגוגל ומיוטיוב, כנראה כמו כל דבר בעידן שלנו: מחקר מחקר; לשלוח הודעות לאנשים שעושים את זה כבר היום, להבין מה צריך לעשות כדי לבנות פודקאסט. ציוד, עריכה, כמה זמן זה לוקח ונדרש ממני לעשות את זה, זה יכול לקחת נצח רק לקרוא את כל המאמרים וסרטוני היוטיוב של אנשים שמדברים על פודקאסט, וגם זה ממש מתסכל לקרוא את הדברים שכותבים בקבוצות פייסבוק… 

בסופו של דבר שיחררתי מהמחקרים ופתחתי קובץ חדש, כתבתי שאלות שמעניינות אותי, הוצאתי קובץ שאלות למאיירים שזרמו עם הפורמט החדש. החלטתי לא לקנות ציוד משוכלל ולהתחיל להקליט במקומות שונים עד שאני אבין את הסיפור. בסוף הגעתי לבית הצעירים מזא״ה 9, ממש נחמד שם, ובנוסף אני מקליט בשרונה במשרדים של סמסונג נקסט מקום לחדשנות

אמרת שכתבת שאלות שעניינו אותך, אבל אתה מאייר… מי הקהל שלך? למי אתה פונה?

אז ככה: כמו הרבה מאיירים בארץ אני קודם כל מעצב גרפי. למדתי בשנקר במחלקה לתקשורת חזותית, ואני עובד כפרילנס בעיצוב גרפי, עיצוב web mobile, ותמיד נחמד למצוא עבודת פרילנס כמאייר. כפי שאתה יודע זה מאוד מאתגר. 

הקונספט של מקשקש הוא לדבר עם מאיירים ויוצרים שמקשקשים. אני לא חושב שיש סיבה להגביל את הקהל: הפודקאסט פתוח לכל מי שיוצר בעולם המודרני. פונים אלי סטודנטים ששמעו את הפרקים, מרצים לאיור, וגם באופן מפתיע יזמים שיש להם סטארט־אפ והזדהו עם המאיירים שהגיעו לתוכנית!

אני מביא לפרקים שלי אנשים מגוונים שמביאים את הסיפורים האישיים שלהם מהחיים, מהיצירה וההתמודדות היום־יומית; אלו נושאים שמעניינים את כולנו. כמובן שאנחנו מדברים הרבה על איור, טכניקה וכו׳, אבל בסופו של דבר קל להזדהות עם האורחים והסיפורים שלהם של התמודדות עם לקוחות, עם ביקורות והיצירה

זה נכון. איך אתה בוחר את המשתתפים?

עם אורי טור, אלון ברייאר ואור ליבנה דיברתי כבר לפני חצי שנה על התוכנית והם ממש שמחו על היוזמה ועודדו אותי להוציא את הפודקאסט ולא לוותר על החלום. אחרי הפרק הראשון עם אור ליבנה התחילו לשלוח לי הודעות מאיירים שהקשיבו ומאוד שמחו שיש פודקאסט והם רוצים גם לבוא לדבר; שמחתי ממש שזה קרה. 

אני מנסה להביא מגוון רחב של עולמות לפודקאסט ושכל פרק יציג עוד יוצר שעושה משהו שונה באיור ובחייו. יש פרק עם אביאל בסיל שמדבר הרבה על ספרי ילדים; פרק עם זיו שמח וארז שמח, מאיירים שעושים מלא אמנות רחוב: הם מסבירים על העולם הזה של אמנות הרחוב ועל השילוב עם עיצוב גרפי ואיור. יש כל כך הרבה מאיירים מוכשרים בארץ שזה כיף כל שבוע להיפגש איתם

כן, אני האחרון שאתה צריך לשכנע שעש מלא כישרון בארץ… ממה שהקלטת בינתיים (יש הרבה עבודת עריכה, אגב?), מה אפשר להבין על העולם הזה? מה היה משותף למרואיינים שלך?

אמממ כן, זה מצריך ממני להיות מאוד מסודר ויעיל. יצא לי להקליט פרק פעמיים, זה היה קשוח, אבל כל אחד עובר את זה, וצריך לערוך קצת להגביר איפה שלא שומעים כל כך ורעשי רקע פה ושם קצת, צריך להקשיב לפרק עוד פעם שזה עוד שעה וחצי +/- וגם פרסומים, הפצה, יש עבודה. 

ואפשר להבין מלא, אפילו כתבתי השבוע מאמר קצר על עשרה דברים שלמדתי מעשרה פרקים של מקשקש. אני אקצר לך: למרואיינים שהגיעו יש רזומה יפה וזה נראה שהכל ורוד אצלהם/ן, איורים בכל העולם, פרסומים, ספרים, אבל זה לא ככה. כולם עוברים מסע ארוך וקשה עם עלייות ומורדות, כולם עבדו ממש קשה כדי להגיע לאן שהם נמצאים בו, וזה מעניין לשמוע כל פרק את המציאות שלהם. 

כולם, כולל אני, נמצאים במרוץ הזה של הרשתות החברתיות, מרגישים שזה תמיד לא מספיק טוב: יש רצון תמיד לתקן ולהגיע לדימוי המושלם, וכולם מסכימים שצריך לשחרר ופשוט להוציא החוצה את העבודות שלנו, את האיורים, ולשתף, לדבר על זה שאנחנו יוצאים ולספר סיפור. כמו שלימדו אותנו בלימודים: לספר סיפור, עלינו, הכי שקוף וכנה בלי מסיכות ופילטרים.

יש חרדה שעוברת על כולנו כעצמאים, כיוצרים וכאנשים שחיים בעידן הזה, ואנחנו צריכים למצוא את האיזון ולהירגע ולא לקחת ללב, לא להיפגע מביקורות של לקוחות וקולגות, ופשוט ליצור עוד ועוד ועוד עד שזה פוגע במטרה!

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

יש משהו מעניין שאני מאוד מאמין בו – פרויקטי צד – שהרבה מהמרואיינים גם דוגלים בו. זה מגיע ממקום של תשוקה ומקום שלא משלמים לך עליו, וזה יכול להתפוצץ ולהיות היסטרי ברמה של הפצה בעולם, וגם בסוף יכול להגיע לקבל על זה כסף ולהתפרנס מהדבר הזה שאתה אוהב לעשות

הכי מסכים. פורטפוליו ושבוע האיור (ואתה נמצא כאן) הם במובן מסויים בדיוק פרויקטים כאלו

בהחלט!

תגיד, לגבי האורך של הפרקים: שעה זה לא הרבה יחסית לפודקאסטים אחרים בימים אלו?

אממ שאלה מצוינת. יחסית לפודקאטים בעולם 50 דקות זה ממוצע -/+ ובפרקים שאנחנו גולשים מעל שעה אני מחלק לשני חלקים. אני עדיין לא בטוח מה הפורמט המושלם: אני יכול לספר לך שיש עוד פורמט שאני בקרוב מוציא לאוויר, שזה הקלטות של 20 דקות עם מאיירים שרק יספרו על פרויקטים שהם עובדים עליהם עכשיו, סטודנטים שעכשיו סיימו/מתמודדים עם פרויקט גמר ועוד הפתעות

נייס! מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד שלא אמרנו?

אמממממ, יש מצב שמאז חבורת הטושים לא הוצאתי פרויקט כל כך כיפי ומרגש כמו הפודקאסט הזה. אם יש מאיירת או מאייר שרוצים לבקר לראיון שישלחו הודעה בשמחה, אני מקליט כל שבוע, זה ממכר. 

אפשר להאזין לפודקאסט בכל האפליצקיות של המוזיקה והפודקאסט למינהם, בקרוב ערוץ יוטיוב, ויש עוד מלא פרקים של מאיירים ומאיירות שלא הוצאתי, שווה לחכות!

---

מקשקש – פודקאסט שמדבר איור
פייסבוק / אינטרנט / ספוטיפיי