כל מה שחשוב ויפה
רחלי שרפשטיין וקרן פישלר מתוך הדפס להמונים. צילום: מיכל גוטסמן

הדפס להמונים: מסמנים מקום, משאירים חותם

אמצעי הייצור החדשים אינם מוזילים ומפחיתים מההילה שלהם, אומרת לימור אלפרן זרד, אוצרת התערוכה ״הדפס להמונים״ במוזיאון הרמן שטרוק

יובל:

הי לימור, מה שלומך? ומזל טוב על הדפס להמונים. נראה מסקרן

לימור:

הי, שלומי טוב ותודה רבה

יובל:

מאיפה הגיע הרעיון לתערוכה?

לימור:

מוזיאון הרמן שטרוק נפתח ב־2013. סבטלנה ריינגולד, אוצרת המוזיאון מאז פתיחתו, מציגה בו תערוכות שקשורות בהדפס, והיא רצתה להראות את מקום ותפקיד ההדפס בימינו. היא הציעה לי לחקור ולאצור את הנושא ושמחתי לעשות זאת. בדקתי מה עומד מאחורי המושג ״הדפס עכשווי״ ולאחר מכן באה המחשבה אלו עבודות ופרויקטים יכולים להתאים להשתתף בתערוכה על מנת לשקף זאת

יובל:

ומה גילית? מה – ומי – עומדים מאחורי הדפס עכשווי?

לימור:

מדיום ההדפס הפך בימינו למדיום רב־תחומי, הנוטה לערב הדפס מסורתי עם חומרים ואופני ייצור חדשים כמו טכנולוגיות דיגיטליות. אלו נוכסו לתוך מלאכת ההדפס וכיום טכניקות מסורתיות נתמכות גם באמצעות שימוש במכונת צילום, פקס ובמדפסת הזרקת דיו המחוברת למחשב. כך הטכנולוגיות הדיגיטליות לא החליפו שיטות אחרות אלא רק הרחיבו את הבחירות ואת אפשרויות הפעולה של האמנים. אמצעי הייצור החדשים אינם מוזילים ומפחיתים מההילה שלהם, וחלק מהעבודות יוכל להישאר כבעל ערך ייחודי והשפעה היסטורית בשדה האמנות

דוד עדיקא, מתוך הסדרה כדים (אפריקנה). צילומים: סדנת בעלי המלאכה

לימור אלפרין זרד. צילום: אופק רון כרמל

יובל:

והרב־תחומיות היא גם בדיסציפלינות שמהן מגיעים האמנים – אמנות, איור, צילום, עיצוב, רישום ועוד, וזה גם בא לידי ביטוי בתערוכה. נכון?

לימור:

כן, לדוגמה הצלם דוד עדיקא או מרב סלומון, שהיא גם מאיירת. הפרויקט של עדיקא מציג שתי סדרות: הסדרה ״כדים״ שנוצרה בטכניקת הדפס רשת, וסדרת התצלומים ״אפריקנה״. סדרת הכדים נוצרה בעקבות וכהמשך לתצלומים של ״אפריקנה״ ויוצרת שיח ודיאלוג מעניין בין שתי הסדרות, בין צילום להדפס, ומה קורה לדימוי הצילומי כשהוא נעשה בשיטת הדפס

מרב סלומון השתמשה בחותמות גומי משרדיות ובנייר כחומר גלם. פעולת ההחתמה, השכפול והחיבור באמצעות חותמות הגומי מציעה וריאציה זמינה לאמנות ההדפס ולפעולת השכפול התעשייתי

מרב סלומון מציגה את המיצב המאוייר שלה, ״מאוזולאום״, שמתמקד בדימויי האישה היושבת כאיקונה. הן יושבות אחת על השנייה ומכוננות שושלת. הן כפופות, צעירות וזקנות, פגיעות וחשופות. סלומון השתמשה בחותמות גומי משרדיות ובנייר כחומר גלם. פעולת ההחתמה, השיכפול והחיבור באמצעות חותמות הגומי מציעה וריאציה זמינה לאמנות ההדפס ולפעולת השכפול התעשייתי. כך היא גם תובעת את זקיפות קומתן על ידי השארת החותם וסימון מקום

יובל:

זו באמת הייתה אחת התערוכות הבולטות בשבוע האיור האחרון, ומעניין אותי מה לקחת מהתערוכה שהוצגה בגלריה P8, כי היה בה משהו קצת תלוי־מקום. איך היא תוצג אצלכן?

לימור:

במקרה של האמנית מרב סלומון, בחרתי להציג חלק מהעבודות שהוצגו ועל מנת לחדד את הזיקה למדיום ההדפס, בחרתי להציג בוויטרינה את החותמות שאיתן היא עבדה. החותמות לא הוצגו כלל עד היום

מרב סלומון, מאוזולאום. צילומים: איה וינד

יובל:

וראיתי שגם ניב תשבי, טל גרנות וגור ענבר מציגים את רזוננס, וגם פה אני תוהה איך הפרויקט יוצג אחרי שהוא השתלב כל כך יפה בבעלי המלאכה בשבוע האיור

לימור:

מוזיאון הרמן שטרוק היה ביתו של האמן ויש בו חללים קטנים ששימשו כחדרים. החדרים הללו מתפקדים היום כחללי תערוכה. המיצב קיבל חלל כזה והעבודות על הקירות יחד עם האובייקטים התלת־ממדיים של הכדים יוצרים תחושה של חדר רחצה ציבורי שעוטף את המבקר שנכנס אליו, לעומת קודם כשהן הוצגו בסדנת בעלי המלאכה באופן יותר חופשי ומאולתר

יובל:

אז עוד עבודה אחת שאני סקרן לגביה – שיתוף הפעולה של רחלי שרפשטיין וקרן שפילשר. מה את יכולה לספר עליהן ועל העבודה שלהן עם הדפס

קרן שפילשר סיפרה לי שרוב ימי יצירתה היא התנגדה ליצור בהדפס, ואף הייתה חותמת ״מאה אחוז קרן שפילשר אוריגינל״. המפגש עם רחלי שיכנע אותה ליצור עבודה משועתקת שתיוצר באופן מתועש. מבחינתה ההדפס הוא זיכרון: העבודה מתפקדת כסוביניר וזיכרון חומרי ומוחשי לחווייה האמנותית

לימור:

TATTOOSHKA היא שיתוף פעולה בן האמנית קרן שפילשר למעצבת המוצר רחלי שרפשטיין: עבודה של פסלי מטריושקות, המשמשות כקופות חיסכון, שיצרה רחלי, וההדפסים הם ציורי קעקוע שיצרה בזמנו קרן. 

קרן סיפרה לי שרוב ימי יצירתה היא מאוד התנגדה ליצור בהדפס, ואף הייתה חותמת ״מאה אחוז קרן שפילשר אוריגינל״; היא הייתה כולה אך ורק במדיום הציור. המפגש עם רחלי שיכנע אותה ליצור עבודה משועתקת שתיוצר באופן מתועש. גם האופי השיתופי, שהוא אחד ממאפייני ההדפס, מאוד מצא חן בעיניה. מבחינת קרן ההדפס הוא זיכרון: העבודה מתפקדת כסוביניר וזיכרון חומרי ומוחשי לחווייה האמנותית

ניב תשבי, טל גרנות, גור ענבר, רזוננס – שעת רחצה. צילומים: סדנת בעלי המלאכה

יובל:

אפרופו 100% שפילשר אורגינל, מעניין אותי מהשיחות שלך עם האמנים, מה היה משותף במוטיבציה שלהם לעבוד עם טכניקת ההדפס, מה הם מצאו בה – במיוחד בהמשך למה שאמת מקודם על טכנולוגיות חדשות ועידן דיגיטלי

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

לימור:

העבודות בתערוכה מאתגרות ומטשטשות את הגבולות שבין אמנות גבוהה, אמנות נמוכה, תחום העיצוב והעולם של מוצרי הצריכה. האמנים שפונים לטכנולוגיות החדשות מנצלים באופן דמוקרטי את הפוטנציאל של תחום ההדפס כאמצעי להפצת האמנות שלהם בשדה הציבורי

יובל:

ומכאן גם מגיע השם, הדפס להמונים?

לימור:

נכון מאוד 🙂

יובל:

יפה! מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?

לימור:

כן. מדיום ההדפס העכשווי יכול להיתפס כביטוי של שיח חדש בדבר טיב הערך האסתטי ולשמש מודל למצבים חדשים של ייצור אמנותי. אנחנו מזמינות אותך ואת כולם לפתיחה ביום חמישי בשעה שמונה, שתכלול גם הדגמה של האמנית מעין גוטפלד במהלך האירוע


הדפס להמונים
אוצרת: לימור אלפרן זרד
מוזיאון הרמן שטרוק, רח׳ ארלוזרוב 23, חיפה
משתתפים: מעין גוטפלד, ברברה הולנד, גיל יפמן, אנה לוקשבסקי, מרב סלומון, דוד עדיקא, עינת עמיר, קרן שפילשר, רחלי שרפשטיין, ניב תשבי, טל גרנות, גור ענבר
פתיחה: 27.2; נעילה: 20.10

רחלי שרפשטיין וקרן פישלר, TATTOOSHKA. צילום: מיכל גוטסמן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. ורה

    תודה על הכתבה
    זכורה לי מאד לטובה גם תערוכת היחיד של מרב סלומון שאם אינני טועה היתה חלק משבוע האיור.
    מאד מאד מוכשרת. מקווה להספיק לראות

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden