כל מה שחשוב ויפה
יערה קידר. צילום: שי בן אפרים

בחזרה לעתיד // יערה קידר

לפני 10 שנים שוחחתי עם יערה קידר על האתיקה של תוכנת הפוטושופ, שחגגה 20 להולדתה. עשור לאחר מכן, כשבאופק תערוכת אופנה נוספת במוזיאון העיצוב חולון, קידר ממשיכה לחקור את התפקיד של אופנה בחיים ובתרבות שלנו. בחזרה לעתיד: מדור חדש בפורטפוליו

לפני 10 שנים

בשנת 2010 האוצרת וחוקרת האופנה יערה קידר הייתה בת 30, בתחילת דרכה העצמאית. זה היה שלוש שנים אחרי שעבדה כמעצבת אופנה בקסטרו, לשם הגיעה הישר מהלימודים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. ״אחרי קסטרו חשבתי לתקופה קצרה שאהיה מעצבת של שמלות כלה, אבל מאחר והייתי אנונימית לגמרי ונטולת תקציב ליח״צ, חיפשתי דרך יצירתית להגיע אל הקהל״, היא מספרת. 

זו היתה התקופה של תחילת פריחת הבלוגים והרשתות החברתיות, ובסוף 2009 קידר פתחה את הבלוג ״נקודות״, ״כדי לעסוק בדבר שהכי עניין אותי מאז ומעולם ועד היום: האופן שבו אופנה שלובה בתרבות שלנו; משפיעה עליה, אך גם שואבת ממנה השראה ומאפשרת לנו ללמוד אודות עצמנו ואודות ההיסטוריה שלנו״.

אחד הפוסטים שפרסמה אז עסק במחשבות על תוכנת פוטושופ ותפקידה בעולמנו – במיוחד בהקשר של אופנה. ״בעוונותי אני מחזיקה בתחביב די מפוקפק והוא תחום הריטושים בפוטושופ״, כתבה. ״חברי הקרובים מכירים את העיסוק הזה שלי, שבו אני נוהגת להשתיל ראשים, להגדיל איברים, לשנות לוקיישן ובכלל, לגרום להם להיות יפים יותר במידת הצורך.

״למה? כי זה סוג של חלום – האפשרות להעלים בעיות ומפגעים למיניהם בשניות: יום שיער גרוע, איפור לא מוצלח, קילוגרמים עודפים. למה עוד? כי על כל צעד שאני עושה אני יודעת שיש לי את האופציה להתחרט. לחזור אחורה״.

באותה תקופה עבדתי על פרויקט גדול למוסף גלריה של הארץ לציון 20 שנה לפוטושופ, ולאחר שקראתי את הפוסט שלה פניתי לקידר כדי שתתראיין לפרויקט. ״אני זוכרת שדיברנו על האופן שבו פרסומות שנראות בלתי מציאותיות עשויות להשפיע על קהל צעיר, ומה אנחנו יכולים לעשות בהקשר הזה. התשובה החד משמעית שלי היתה לא להלחם במותגי אופנה אלא ללמד ולחנך את הדור הצעיר להסתכל בעין ביקורתית על הפרסום סביבו״. 

פאסט פורוורד

בעקבות תשומת הלב והחשיפה הגדולה של הבלוג – ״כ־5,000 קוראים בתוך מספר חודשים!״ – סגרה קידר את הסטודיו והתחילה לעבוד ככתבת האופנה של מעריב (סגנון, את, ז׳ורנל, סופשבוע). היא התמקדה בכתיבה והחלה לעבוד כיועצת פרילאנס למותגי אופנה. ב־2012 עברה לניו יורק, שם התגוררה עד לאחרונה במשך שמונה שנים.

בניו יורק השלימה קידר תואר שני באוצרות, מחקר והיסטוריה של אופנה באוניברסיטת NYU, והתמחות של שנתיים במכון התלבושות של המטרופוליטן, וכן במוזיאון FIT. במקביל אצרה תערוכות אופנה, ביניהן ז׳ה טם, רונית אלקבץ במוזיאון העיצוב חולון; Walk of Art – תערוכת נעליים שהוצגה בניו יורק בשיתוף בצלאל; והתערוכה New York Fashion Rediscovered בגלריה ZAZ10TS בטיימס סקוור, שנוצרה מתוך אלפי שקופיות שנמצאו בפח אשפה, ומתעדות את תצוגות האופנה בניו יורק באייטיז.

ז׳ה טם, רונית אלקבץ, מוזיאון העיצוב חולון. צילומים שי בן אפרים

טיימס סקוור 10: מגלים מחדש את אופנת ניו יורק. צילומים: גלריה ZAZ10TS

נכון לעכשיו

בימים אלה קידר מרצה על אופנה ואמנות, ועובדת על תערוכת האופנה הבאה שתאצור במוזיאון העיצוב חולון. התפקיד של עולם האופנה בעיצוב ושיקוף תפיסות חברתיות הפך לעיסוק המרכזי בחייה המקצועיים.

״אני חוקרת, מנתחת ובוחנת את התפקיד של אופנה בחיים שלנו, את הקשר בין איך אנחנו רואים אנשים, ובמיוחד גוף ואופנה נשית, לבין שדות רחבים יותר של מחקר – פוליטיים, מגדריים, פסיכולוגיים, וכמובן – היסטוריים. אני מתמקדת בדיוק במתח הזה שבין שני העולמות שדיברנו עליהם בכתבה: האחד – מה דימוי אומר לנו, והשני – מה אנחנו צריכים לדעת עליו, ואיך אנחנו יכולים להתבונן בו באופן ביקורתי״.

למה הכוונה? 

״אופנה נתפסה היסטורית כדבר שטחי – הבל הבלים, עיסוק נשי, הפכפך, חסר חשיבות. השדה שבו אני פועלת שואף להראות, דרך האופנה, את האופן העמוק שבו אנו יכולים לראות ולחשוב על העולם – להסתכל על ההיסטוריה, ולהבין את ההווה שלנו.

״אני לא רואה גם שום רע בלראות דבר יפה מדי פעם ולהגיד ׳וואו׳, מבלי לחפש עוד משמעות. להיפך. אבל אני כן מאמינה שלפעמים המשיכה הוויזואלית הראשונית יכולה לגרום לנו להשתהות ולהרהר. כשאני מסתכלת על מחוך לדוגמה, התגובה הראשונית שלי היא תמיד התפעלות מכמה הוא יפה: הבד, התפרים, מלאכת המחשבת של הגזרה, ההקפדה על כל פרט ופרט.

״מצד שני מושחלות בו עצמות גמישות ופסי מתכת, וצריך לזכור שבתוך המחוך התהלכה אשה, ואולי היה לה נוח כמו שנשים רבות טענו מאוחר יותר, אבל אולי גם היה לה קשה, וחם, ולוחץ. ולמה בכלל היה צריך אותו במשך 400 שנה?״.

מחוכים מאוסף מוזיאון FIT. צילום: מ״ל

בעוד 10 שנים

״כשנפגשנו ב־2010, כל נושא הפילטרים ועריכת תמונות היה סופר פופולרי, במיוחד בזכות אינסטגרם שהיתה אז חדשה. מאז הפילטרים יצאו מהאופנה בכל מה שקשור לתמונות, ונהייתה העדפה למראה ׳טבעי׳ (הפוטושופ פשוט מוסתר טוב יותר).

״אבל, מהעבר השני, הפילטרים של הסטוריז שיוצרים אנימציה לווידאו הפכו לוהטים, פילטרים שמוסיפים בצורה מובלטת קישוטים ומשנים את תווי הפנים, את צבע העיניים, ומקשטים את כל העולם של המצולם. יחד עם זאת, אינסטגרם היום מוחקים פילטרים שיוצרים סטנדרטים של יופי בלתי אפשרי: לדוגמה שפתיים מאוד עבות, או הצרה של האף.

https://www.instagram.com/p/CBeCSpDDtxC/

״הם מנסים לקחת סוג של אחריות על בניית אידיאל היופי שהם מקדמים, ואני תוהה עד כמה למותג כמו אינסטגרם תהיה השפעה על זה, ועוד יותר סקרנית לגבי הנושא של חינוך – איך ממשיכים לגרום לילדות ולילדים להבין שמה שהם רואים מולם לא בהכרח אמיתי? חשוב אולי לציין, שמאז הריאיון ההוא גם הפכתי לאמא והנושא הזה מעניין אותי אף יותר״.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר של פורטפוליו >>

ומה עם צילום אופנה? 

״אני מאוד סקרנית לגבי העתיד, ומה יקרה לאופנה מצולמת – האם בזכות ההתפתחות של תלת־הממד לדוגמה נתרגל לבחור בגדים מתוך הדמיות של בגדים שלא קיימים במציאות עדיין? האם יספיק לנו להעלות תמונה עם פילטר של בגד שאנחנו אוהבים מאשר לרכוש אותו במציאות? להתאפר באיפור בפילטר מבלי לקנות את האודם או הסומק? 

״עם כל האהבה שלי לדיגיטל, לרשתות, ולזום, אני מאוד רוצה להמשיך וליצור חוויות בעולם האמיתי: תערוכות, ספרים, והרצאות״.

אולי יעניין אתכן גם

״אני ממליצה מאוד על האתר של Fashion Studies Journal שהוא קול חדש בכל הקשור למחקר אופנה בעולם כרגע, ובהמשך לשיחתנו על דימוי ועל פוטושופ – אני מאוד אוהבת את חשבון האינסטגרם של אנה ינופסקי. אנה היא חברה והיא מנהלת גם את האינסטגרם המעולה של מכון התלבושות של המטרופוליטן, ומקדישה את החשבון שלה לאימג׳ים ואייקונים משנות ה־90.

״זו התקופה שבה הייתי טינאייג׳רית ואז התפתחה אצלי האהבה לאופנה; וזו גם ההתחלה של הפוטושופ, ויש שם הרבה רגעים נוסטלגיים ופנטסטיים כאחד״.

איה פלדמן, מתוך התערוכה Walk of Art. צילום: טליה קרודו

ספיר צידון, מתוך התערוכה Walk of Art. צילום: אמיר איסוביץ׳

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. יצחק שכטר IFT

    יערה ! כל הכבוד עשית דרך ארוכה מאז קסטרו העולם האופנה והטקסטיל עבר שינויים
    רבים ועכשיו אנו בעידן חדש . האגודה הישראלית לאופנה וטקסטיל מאז הקמתה עם קום המדינה ..הייתה הטרי גר להתפתחות תעשיות הטקסטיל והאופנה בישראל
    אנו צריכים כוח כמוך ..הצלחה בהמשך . מה נושא תערוכת האופנה שעליה את עובדת עם מוזיאון העיצוב בחולון ?

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden