יואב ברנר // 2020
יואב ברנר צייר ברחוב את הכלב של ג׳ף קונס, ״ללא תהילה או נצנוץ של שלמות, כי זאת המציאות״, וישמח אם העבודה תוצג מול הכניסה הראשית של ה־MoMA, ״כמו כלב מלוכלך ורטוב שלא מורשה להיכנס פנימה״
הפרטים הטכניים
״2020״, רחוב אברבנאל 27, תל אביב.
מי אני
יואב ברנר, יליד הארץ (1986), אוטודידקט, אמן בין־תחומי ואמן רחוב. עובד בתל אביב ובניו יורק, מציג ומוכר את עבודותיי בארץ ובעולם.
כשאני עושה אמנות רחוב אני בדרך כלל מדבר על נושאים חברתיים או על אירועים שמתרחשים ברחוב. בסטודיו שלי, מול הבד, אני בוחר דווקא להסתכל פנימה ולבטא את ההתרחשויות והתהפוכות של העולם הפנימי האישי שלי.
אני עובד בטכניקה שפיתחתי בעצמי ושכללתי ב־12 השנים האחרונות. מתוך ידע בכימיה וברוקחות אני יוצר תערובות צבע ייחודיות שגורמות לפיגמנט להתיישב ולהתייבש בצורה שונה בסביבה נוזלית. אני משתמש בחומרים שונים כמו מאיצי/מעכבי ייבוש ועוד מספר חומרים עם שמות שלא יגידו הרבה למי שלא מכיר מקרוב. החומר עצמו מעניין אותי ואני ממש חוקר את הד.נ.א שלו.
העבודה
בהמשך לעבודת הפרפורמנס שביצעתי במעבדה, באוצרותו של שרון תובל, החלטתי לצייר ברחוב את הכלב של ג׳ף קונס בצל משבר הקורונה והמשבר בשדה האמנות. במשיכות די מהירות של צבע שחור מדולל ציירתי אותו ללא תהילה או נצנוץ של שלמות, כי זאת המציאות.
קונס הפך לאחד הסמלים של מסחריות ותרבות הצריכה בעת הזאת, ואני מרגיש שמשבר הקורונה – בין השאר – דוחף אותנו להתעמת גם עם הנושא הזה. נראה שהמירוץ פסק לרגע והאנושות שוב בצומת דרכים: זו תקופה היסטורית שבה החברה האנושית נדרשת להתעצב שוב מחדש. חשוב שנשאל שאלות וחשוב שנבין לאן מועדות פנינו, בשדה האמנות ובכלל.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
תעבירו את זה הלאה
הייתי רוצה שהעבודה תוצג על הקיר הרחוב מול הכניסה הראשית של ה־MoMA; כמו כלב מלוכלך ורטוב שלא מורשה להיכנס פנימה.
פלוס אחד
לפני כמה שבועות חרטתי את הציטוט: ״מוזיאון תל אביב הפסיד 10 מיליון שקלים בשלושה חודשים, אבל אני עם הפנים קדימה״ (טניה כהן־עוזיאלי למגזין הבית לאמנות ישראלית), במיצג אמנותי שהתקיים במעבדה. הקיר היה קשה וכלי העבודה שבחרתי דרש ממני מאמץ גדול וממושך. מי שהגיע יכל לראות אותי ספוג בזיעה ומרוכז לגמרי במלאכה.
התלכלכתי כולי מהטיח והאבק, שהגיעו בסוף גם לעיניי. היה צר ולא נוח לעמוד על הנישה והייתי צריך להיזהר לא ליפול אל הרצפה מתחתיי. כל זאת מייצג עבורי את הדלות והקשיים במסעו של האמן בתוך שדה גווע. ומנגד, התערוכה הנוצצת והיוקרתית של ג׳ף קונס במוזיאון תל אביב על כל משמעותיה.
רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן
סיזיפוס, בישראל התרבות היא דת יהודית, לשם הולכים תקציבי המדינה.
המדינה תומכת בדת פי 40 מאשר בתרבות .
רק אם תתחפש לתלמיד ישיבה תקבל תמיכה שתאפשר לך ליצור.
הכלב נפלא. נפלאותו בפשטותו (לכאורה)
עבודה מעולה, מזמינה להוציא את האוויר מבלון הסטאר/הממוסחר והמוזאון המנותק…
נוגעת בעצב החשוף של מהות הדברים.
לא אוהבת את ג׳ף קונטץ, אבל הכלב שלך מלא חיים וחמוד. תודה.
חקר הצבעים מאוד מעניין וגם אני כדי לחסוך עלויות משתמשת לפעמים בשמן גוף,פשוט
לדילול צבע. והכן הצבע מתייבש מהר שכן שמן גוף -פשוט מכיל שמן מינרלי שמופק
מתוצרי נפט. בנוגע לג'ף קונץ,הוא כנראה רוצה לשים לנו מראה מול העיניים ולאמר לנו
שאנחנו נוהים אחר הנוצץ הגדול והחזק.הוא בעצם 'קונץ' רוצה לאמר העולם טרם הקורונה
הוא קונץ ואחיזת עיניים.אולי בשל הקורונה ישתנה משהובתפישת העולם של האנושות.