כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
״תת אביב״, הפרויקט של מאיה שולדנפריי וניסים קרלוס קזנטיני
מאיה שולדנפריי וניסים קרלוס קזנטיני, תת אביב

הזוכים בפרס עזריאלי לאדריכלות 2020

פורטפוליו News: עיצוב מפלס הרחוב ושימושי תת קרקע בתל אביב, מפעל הקמח ההיסטורי של חיפה, מצוקת שטחי הקבורה החמורה בישראל: הזוכים בפרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות לשנת 2020

מאיה שולדנפריי, ניסים קרלוס קזנטיני, שרונה קרמר ויותם אורן מהמחלקה לאדריכלות בבצלאל; ואנסטסיה פוקלצ׳וק מהמחלקה לאדריכלות בוויצו חיפה – הם זוכי פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות לשנת 2020. עבודותיהם נבחרו מתוך 15 עבודות שהגיעו לישורת האחרונה של התחרות.

״תת אביב״, הפרויקט של מאיה שולדנפריי וניסים קרלוס קזנטיני, הוא הפרויקט שזכה במקום הראשון, ובנימוקי בחירתו הוגדר על ידי השופטים כ״רעיון חדשני ומבריק של ניצול אזור המפגש בין תחום תכנון ערים לבין תחום האדריכלות, כדי לגלות שימושים נוספים לחללים הנלכדים במעבר בין שני קני המידה, ובכך הופך בעיה להזדמנות״.

הפרויקט מציע חשיבה מחודשת על עיצוב מפלס הרחוב ושימושי תת קרקע, תוך שהוא מתבסס על שני תהליכים מרכזיים שעתידים לשנות את פני העיר תל אביב. הראשון מתייחס לקליטתם הצפויה של כחצי מיליון תושבים נוספים ב־50 השנים הבאות, שיתרמו לשגשוגה הכלכלי של העיר, אך בה בעת יהיו כרוכים בעומס רב על תשתיותיה. התהליך השני מתייחס לשינוי דרמטי שצפוי במערך התחבורה העירוני, הכולל את הפעלתם של קווי הרכבת הקלה, המטרו, והשתלבותם של כלי רכב שיתופיים ואוטונומיים.

הפרויקט בוחן תהליכים אלה, שצפויים לשנות את דפוסי השימוש בקומת הרחוב והשטחים הבנויים מתחת לקרקע, בשני מוקדים מרכזיים בעיר – בכיכר התרבות ובכיכר התעסוקה, ומפתח בעבורם תרחישים מרחביים ופרוגרמטיים: תנועת ההמונים היוצאים מתחנות המטרו מנוצלת כהזדמנות ליצירת ריבוד מפלסי, מורכבות מרחבית ואינטנסיביות עירונית מסוג חדש.

כך, לדברי השופטים, כשהוא מתייחס לקנה מידה של תכנית בניין עיר ובמקביל לקונספט אדריכלי המתייחס לחוויה המרחבית בקנה מידה אנושי, ״הפרויקט מציע פתרון מעמיק ואסתטי לצורך להתאים חללים תת קרקעיים גדולים המשמשים כחניונים להתפתחות הנוף האורבני של תל אביב״. 

״תת אביב״, הפרויקט של מאיה שולדנפריי וניסים קרלוס קזנטיני

IN-du-City, הפרויקט של אנסטסיה פוקלצ׳וק, הגיע למקום השני, כשהוא מציע חשיבה מחודשת על שילוב תהליכי ייצור ותעשייה כחלק מהרקמה האורבנית, בשאיפה ליצור מערכת כלכלית־חברתית חדשה וערים רב תכליתיות חזקות. הקדמה הטכנולוגית משנה את החוקים, ובכלל זה את תהליכי הייצור, את תרבות הצריכה ואת מערכי הייצור המסורתיים.

כתוצאה מכך מתאפשר, ואף מתחייב, תכנון מחדש של סביבות עבודה מוכרות, תוך התאמה לייצור חדשני המבוצע בתהליכים ידידותיים לסביבה. בתוך כך מושם דגש על התאמת המרחב הפיזי לצרכיו של הפרט כחלק ממערכת אורבנית שלמה, כשההבנה היא שתעשייה ותהליכי ייצור הם חלק בלתי נפרד מהעיר. 

כמקרה בוחן ההצעה מתמקדת במפעל הקמח ההיסטורי ״הטחנות הגדולות של חיפה״, שנוסד בשנת 1921 וממוקם בתוך הרקמה האורבנית של העיר התחתית בחיפה, אך כמו מנותק ממנה. באמצעות חיבור המתחם לרשת העירונית, חיזוק צירי מעבר ויצירת שדרה פעילה, שלאורכה פזורות יחידות ייצור בקני מידה משתנים, נוצרת מערכת אחת המשלבת תעשייה מגורים מסחר ותרבות, ותהליכי הייצור המקומי הופכים כך לחלק אינטגרלי מהחוויה העירונית, כשהציבור לוקח בהם חלק.

״הפרויקט מציע מבט רענן על דה־תיעוש, וממציא אותו מחדש במונחים של חללים ציבוריים, אינטראקציות חברתיות, כלכלה, עבודה וחיים״, נימקו השופטים את בחירתם. ״מעל ליעד המצומצם של הצלת מפעל כזה או אחר, פרויקט שאפתני ומתוכנן היטב זה טווה רקמה אורבנית עשירה מההזדמנויות הגלומות בדה־תיעוש, על ידי יצירת מערכת חיים שלמה שבה תעשייה וייצור משולבים מחדש בתוך המרקם העירוני״. 

IN-du-City, הפרויקט של אנסטסיה פוקלצ׳וק

אנסטסיה פוקלצ׳וק, IN-du-City

IN-du-City, הפרויקט של אנסטסיה פוקלצ׳וק

birds

״שטח מת״, הפרויקט של שרונה קרמר ויותם אורן, שמגיב למצוקת שטחי הקבורה החמורה בישראל, זיכה את מתכנניו במקום השלישי. הפרויקט מציע צמצום משמעותי של השטחים הנדרשים לקבורה תוך שיפור איכותם המרחבית והטקסית, לצד שילובם כחלק מהמרחב העירוני. הפתרון המוצע נשען על חזרה לטקס קבורה יהודי עתיק, תוך התאמתו לצרכי ההווה: קבורה דו־שלבית ושימוש ביחידת קבורה קומפקטית – גלוסקמה.

בנוסף לניצול יעיל של שטח, הפרויקט שואף לנצל את סוגיית הקבורה כהזדמנות ליצירת מרחבים ציבוריים ייחודיים המשולבים בחיי היום־יום של הסביבה העירונית, מתוך תפיסת המוות כחלק בלתי נפרד מהחיים. שטח מת מציג פתרון מקיף בקשת רחבה של קני־מידה, שנעה מיחידה קבורה בודדת ועד לתכנית אסטרטגית כוללת, המספקת מענה לצפי התמותה בגוש דן במאה השנים הבאות.

במסגרת זו הוא מציע סדרת התערבויות אדריכליות שיש בידן לספק פתרון עשיר ומורכב, שמתאים לקהלים מגוונים ולסיטואציות מרחביות שונות, ובמקביל חותר לעורר את הדיון המרחבי על נושא הקבורה, הן בתוך הדיסציפלינה והן בקרב הציבור הרחב. ״שטח מת הוא פתרון עוצמתי ופואטי לבעיה קונקרטית וכלל עולמית של צורך הולך וגדל בשטחי קבורה״, ציינו השופטים בהתייחסם לפרויקט.

״תוך החייאת מסורת תרבותית יהודית עתיקה והתאמתה למאה ה־21, הפרויקט מציע פתרון מעשי וחדשני לאתגר זה, תוך ראיית האפשרויות של משמעות אתרי הקבורה בהקשר של הנוף הציבורי; כרחבה בלב העיר, או בראיית החוויה האמיתית של המבקרים באתר. במיוחד בתקופת הקורונה, אנו רואים בפרויקט יפהפה זה אמירה אופטימית לעולם, המתבוננת בכאב המוות מזווית יצירתית, אנושית וחיונית״. 

שטח מת״, הפרויקט של שרונה קרמר ויותם אורן

שרונה קרמר ויותם אורן, שטח מת

בצל מגיפת הקורונה, בשנה ה־17 לקיומו, התקיים טקס הענקת הפרסים באופן וירטואלי. לדברי דנה עזריאלי, יו״ר קרן עזריאלי ישראל ויו״ר קבוצת עזריאלי, על אף האתגרים שהציבה השנה הלא פשוטה ״התעקשנו לקיים את התחרות כדי לחגוג יצירתיות בתכנון מרחבי שמשפיע על חיינו״.

הפרס השנתי מוענק במסגרת פעילותה המחויבת של קרן עזריאלי לקידום החינוך, החברה, הרווחה, האמנות והתרבות בישראל ומחקר רפואי ומדעי, ומטרתו עידוד מצוינות במוסדות האקדמיים לאדריכלות, תוך הידוק הקשר וההפריה ההדדית עם הקהילה המקצועית בארץ ובעולם.

״נדהמתי מהיצירתיות של הפרויקטים השנה ובעיקר התרגשתי מהדאגה של הסטודנטים לסביבה ולשימור, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעבודות שהוגשו״, הוסיפה עזריאלי בדברי הברכה שלה לזוכים. ״ניתן לזהות בעבודות מוטיב חוזר של לקיחה מחדש של מרחבים חברתיים למען הקהילה והאנשים סביבה, חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה, והגדרה מחודשת של המרחבים ושל הדרך שבה נשתמש בהם בעתיד״. 

על צוות השופטים בתחרות נמנו אנשי מקצוע מובילים מהארץ ומהעולם. את הזירה הבינלאומית בפאנל השיפוט ייצגו השנה האדריכל האמריקני אלי גמבורג וד״ר שרון עזריאלי. גמבורג הוא שותף בכיר בפירמת האדריכלים המובילה KPF, שבסיסה בניו יורק. עזריאלי היא מייסדת פרס עזריאלי למוסיקה והמוציאה לאור של מגזין האדריכלות ״בתים בקנדה״. 

לצדם של גמבורג ועזריאלי נמנו על חבר השופטים האדריכל גיל שנהב, שותף בכיר בכנען־שנהב אדריכלים ומייסד בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית; האדריכלית איילת כרמון, מרצה בכירה בפקולטה לעיצוב בשנקר, העומדת בראש CIRTex, מרכז בלומנטל לחקר הטקסטיל בשנקר; והאדריכל גבי בועז־עובד, המשמש כאדריכל ראשי ומנהל התכנון בקבוצת עזריאלי. 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden