כל מה שחשוב ויפה
אלון בן שושן, מתוך התערוכה נולד מחדש

מגלים אוצרות // דניאלה גרדוש סנטו

מתערוכת ״יליד ארץ חלומותי״ של אביה, דוש, ועד לתערוכת מחווה ליוסף באו בפסטיבל האיור 2020, דניאלה גרדוש סנטו מתמחה בדמותה של ארץ ישראל, וחולמת להקים מוזיאון למורשת רשות השידור

הפעם הראשונה

התערוכה הראשונה שאצרתי הייתה ״יליד ארץ חלומותי – בין דוש לשרוליק״ בשנת 2009, במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון. התערוכה הורכבה מיצירותיו של הקריקטוריסט דוש (קריאל גרדוש) שבהן מככבת דמותו של שרוליק – זה הנער עם כובע טמבל וסנדלים שעיצב דוש, שהפך לדימוי כל ישראלי. ברבות השנים הפך שרוליק למייצג דמותה של המדינה והיה לאייקון תרבות ברמה של סמל לאומי.

כאן המקום לספר שאני בתו של דוש. הרעיון לתערוכה בא בעקבות גילוי מפתיע של חלק מספר בהכנה (שלא יצא מעולם לאור), שמצאתי בעזבונו של אבי. כך גם התגלגלתי למקצוע האוצרות: בהמשך, לקראת תערוכה מקיפה מעבודותיו של דוש שתוכננה במוזיאון ארץ ישראל, שאל אותי צחי בקר, סמנכ״ל המוזיאון דאז, על מי הייתי ממליצה שיהיה אוצר התערוכה. לא הייתי מודעת אז באופן מדוייק מהו תפקידו של האוצר, ולאחר שביררתי זאת נפל לי האסימון – אני!

מתוך התערוכה יליד ארץ חלומותי

מתוך התערוכה יליד ארץ חלומותי. צילומים: באדיבות המוזיאון הישראלי לקומיקס וקריקטורה

מתוך התערוכה יליד ארץ חלומותי

מתוך התערוכה לא רק סמל באדיבות המוזיאון לקומיקס וקריקטורה בחולון

מתוך התערוכה לא רק סמל. צילומים: אסף אנטמן

מתוך התערוכה לא רק סמל באדיבות המוזיאון לקומיקס וקריקטורה בחולון

הבנתי שאני רוצה ויכולה לעשות זאת, כבעלת תואר ראשון בתולדות האמנות ולהיסטוריה, ובמקצועי כעורכת תוכן ומפיקה בטלוויזיה במשך שנים רבות. מהותו של מקצוע האוצרות היא, בסופו של דבר, הדרך לספר סיפור. מאז ומעולם הייתי ״מכורה״ למוזיאונים ומספרת סיפורים בזכות עצמי. במקביל לעבודה על התערוכה, ובלי היסוס לרגע, נרשמתי לחוג למוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שם נפתחה תוכנית לימודי אוצרות באותה שנה (ראיתי בכך יד הגורל, כיוון שהתוכנית נפתחה רק אחת לשנתיים).

התחנה האחרונה

נולד מחדש, תערוכת מחווה ליוסף באו במסגרת פסטיבל האיור 2020, לציון 100 שנים להולדתו, באוצרות משותפת עם עדי רון (Anna.R.Ky) ובהשתתפות אלון בן שושן, אנטון מזגו, עליזה אשכנזי חיון, דניאל ויסיק, מיכל ורד אמר, רפי מינץ, שולי פוסטן. הקשר שלי לנושא היה טבעי ומתבקש – כאוצרת שהרבתה לעסוק בתחומי הקריקטורה והאיור, וכן בשל החיבור לאמן, בן דורו של אבי, תל אביבי כמוהו.

התערוכה סיפקה לי חוויה של פעם בחיים, היות והיא נוצרה ונאצרה במהלך תקופת הקורונה. לראשונה בחיי עבדתי אונליין לאורך כל התהליך, משלב בחירת האמנים המשתתפים ועד לקבלת קבצים מהולנד והדפסתם בארץ. תהליך האוצרות היה ייחודי ומרתק. לא בחרנו יצירות, אלא שבעה אמנים, בשבע שפות אומנותיות שונות. יצאנו לדרך בלי לדעת איך תראה התערוכה הסופית ומה יביא כל אחד מהם לחגיגה.

מתוך התערוכה נולד מחדש בבית יוסף באו

מתוך התערוכה נולד מחדש בבית יוסף באו. צילומים: צלילה באו

מתוך התערוכה נולד מחדש בבית יוסף באו מתוך התערוכה נולד מחדש בבית יוסף באו מתוך התערוכה נולד מחדש בבית יוסף באו

birds

התערוכה מוצגת במוזיאון בית באו, שהוא הסטודיו הקסום וההיסטורי של יוסף באו בתל אביב. את המקום מפעילות באהבה בנותיוף צלילה והדסה. אנחנו חולקות חוויות משותפות שידועות רק למי שגדלה כ״בת של״ (וצלילה חולקת איתי גם צבע שיער אדמוני. וכמו שג׳ינג׳יות יודעות – זאת הייתה הפקה אש).

מכל מלמדי השכלתי

הביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון ארץ ישראל ״גוף ראשון, טבע שני״, ובמיוחד ביתן האדם ועמלו. למדתי ואף נהניתי מביקור בביתן האדם ועמלו בתערוכת הביאנלה המוצגת כעת במוזיאון ארץ ישראל (אוצרים ראשיים: אנריאטה אליעזר ברונר, יובל סער).

ההנאה כפולה, גם מהבחירה האיכותית והמגוונת של היצירות החדשות וגם מהמבט הרענן שהעניקו האוצרים על מוצגי הקבע, והשילוב ביניהם. היצירתיות, החשיבה הרחבה ומבט־על, שבאים לידי ביטוי בהעמדת העבר מול ההווה, בולטים בתצוגה זו. מוצגי העבר מתקופות שונות כמו קמים לתחייה מחדש, באמצעות המפגש עם יצירות אמנים בני זמננו. היצירות החדשות, בחומרים מגוונים, רמות שונות של קראפט מסורתי ותחכום טכנולוגי, שואבות משמעות נוספת מקרבתן למוצגי הקבע.

תערוכת החלומות

החלום שלי הוא להקים מרכז מוזיאלי לרשות השידור, שבה עבדתי בערוץ הראשון במשך שנים רבות. מדובר בגוף שהוא ממעצבי התרבות הישראלית: קול ישראל ברדיו (מ־1936) וערוץ 1 בטלוויזיה. מרכזים מוזיאליים קיימים לגופי שידור ציבוריים בארצות רבות, בראשם הבי־בי־סי.

לא מדובר בארכיון התוכניות השמורות בספריית הווידאו של רשות השידור (כיום ״כאן 11״) למרות שאלה יקחו חלק בתצוגה – אלא במוצגים כמו ציוד טכני מתקופות עבר; מסמכים היסטוריים מכוננים; צילומי סטילס של רגעים וסיטואציות משמעותיות; וכן יוצרים שעשו במלאכה; תיעוד תהליכי עבודה; תעודות; פריטים ואביזרים איקוניים של הפקות (הציפורן של פסוקו של יום), תלבושות, תפאורה, מכתבי צופים, ראיונות עם אישי מפתח ועוד.

דניאלה גרדוש סנטו

דניאלה גרדוש סנטו. צילום: מ״ל

איסוף והצלת החומרים מאובדן (מאחר ולא נעשה שימור מאורגן מעולם) החל ביוזמתי, בטרם פרשתי מהרשות, החומרים נמצאים כיום למשמרת בארכיברים, ומחכים למי שיוציא אותם לאוויר העולם. מוזיאון כזה יפגיש את הציבור הרחב עם מקומו ההיסטורי המשמעותי של הגוף שהשפיע בתחומים כה רבים – מתיעוד ומורשת, דרך מוסיקה ותרבות פופולרית ועד למסורת, דרמה וטיפוח התרבות הישראלית והיהודית לדורותיה במשך שנים רבות.

התחנה הבאה

בימים אלו מלווה את האמנית מיכל גבריאלוב־ליטואר בתהליך יצירה של גוף עבודות בשם HumaNature. הן כוללות התבוננות ייחודית על בעלי חיים, על מהות החיבור שלהם אלינו, בני האדם; על טריטוריות ועל הזיקות הנסתרות שבין עולמות אלה, הרחוקים לכאורה. בתקופת הקורונה נוספו נקודות מבט מרתקות לתהליך זה.


רוצה להשתתף במדור מגלים אוצרות? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden