כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI
מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI. צילומים: אוהד מטלון

MUMI: מותג בגדי ילדים חדש שנולד בעקבות הקורונה

הקולקציה הראשונה של MUMI, מותג בגדי הילדים של מריאנה אובמיוטקין מטלון, נוצרה בהשראת השורשים הקלאסיים, האירופאיים והמאוד לא יומיומיים שלה, בשילוב הצמחייה, שמי התכלת והדרכים החומות והפסטורליות של הגלבוע

יובל: בוקר טוב מריאנה, מה שלומך בפתחו של הסגר המחמיר? ואיך עברה עלייך שנת הקורונה האחרונה?

מריאנה: אני בסך הכל בטוב ביחס לטירוף שקורה מסביב. כרגע בבית עם בן הזוג שלי ושני ילדיי השובבים. זו היתה שנה מורכבת אבל מבחינת צמיחה אישית שלי אני מרגישה שהיא הייתה חשובה. לפעמים צריך קטסטרופה בשביל לזוז מהמקום (:

יובל: זה נכון… ודווקא בתוך כל הכאוס הזה החלטת להשיק את MUMI, מותג בגדי ילדים חדש?

מריאנה: כן. הרגשתי שההימצאות הכפוייה בבית הפכה אותנו למשק אוטרקי קטן. פתאום הציוויליזציה נכבתה מסביב והתחלנו לעשות דברים לבד. הפכתי להיות גם גננת; אמרי, בן הזוג שלי, הפך לטבח של הבית; ופתאום שאלתי את עצמי למה לא להכין להם גם את הבגדים שהם לובשים. התחלתי לתפור לגוני, הבת שלי, והתאהבתי בזה

יובל: את אומרת התחלתי לתפור, אבל יש לך רקע בתחום, זה לא שיום אחד גילית אותו. תעשי לנו תקציר הפרקים הקודמים בכמה משפטים לטובת מי שלא מכיר

מריאנה: למדתי בשנקר עיצוב טקסטיל בהתמחות אריגה, וגם פרויקט הגמר שלי היה מערכות לבוש שאת הבדים אני ארגתי והגזרות היו בעיצובי. זה היה אמנם עולם תמטי ומחאתי, אבל מדובר היה בבגדים לבישים לכל דבר.

כל החיים אני מתעסקת בבגדים ובאופנה. כשהייתי קטנה תפרתי לבובות שלי בגדים וזה משהו שליווה אותי כל החיים. גם חלק מהבגדים שאני לובשת הם מעשה ידיי. אבל המחשבה לייצר לילדים עלתה רק בשנה האחרונה, כשהתחלתי לעשות את זה הרגשתי משהו נורא שלם בזה שהבת שלי לובשת אותי, וככה נולד המותג

יובל: מתי סיימת את הלימודים בשנקר?

מריאנה: לפני שנתיים, אבל מרגישה יותר (:

יובל: יכול להבין… ומה זה אומר ״כל החיים אני מתעסקת בבגדים ובאופנה״?

מריאנה: סבתא שלי, שהחלום שלה היה להיות מעצבת אופנה, ואני היינו מציירות יחד בגדים לכל מיני דמויות ותופרות אותן יחד. בתור נערה הייתי מלבישה את עצמי ואת החברות שלי באובססיה. כשהגעתי לתל אביב רציתי להתחיל להרגיש את הקרקע והלכתי ללמוד תפירה, ובמקביל למדתי סטיילינג בשנקר.

אחר כך התחלתי לעבוד כסטייליסטית בהפקות שונות, גם בטלויזיה קצת וגם בתצוגות. וכשהתחלתי ללמוד, סיימתי בתחושה שהרווחתי המון ידע וגיבוש זהות בשנקר והנה אנחנו כאן

מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI

קולקציית בית של MUMI. צילומים: אוהד מטלון

מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI

יובל: אפרופו פרויקט הגמר שלך, אני זוכר אותו ואת האלמנטים הדתיים שהיו בו, ואני תוהה אם את חושבת שיש איזה חוט מקשר בינו לבין הבגדים שאת מעצבת במומי?

מריאנה: אני חושבת שקודם כל מבחינה סגנונית יש קשר חזותי, בגלל שבשני המקרים ההשראות שלי נעוצות בלבוש מסורתי יותר שהוא לא טרנדי. חוץ מזה, בשני המקרים יש עיסוק בשאלות של מיקום בתא המשפחתי.

בפרויקט הגמר התעסקתי במקום של האישה בעולם פטריארכלי, וכאן, כמו שאני רואה את זה, התא המשפחתי זוכה לאיזו הרמוניה בקולקציה הזו. הרבה בזכות ההשראה שהיתה לי מהציורים של קארל לארסון: משהו יותר שלו ושלם במקום שלי כאישה. זה אולי היה באופן לא מודע איזו תשובה לעצמי. 

להקים עסק, ליצור, לשווק, למכור, לנהל עובדים, זה משהו ששם אותי כאישה במרכז ולוקח לעצמי את המקום. זו גם הייתה התמה מאחורי קולקציית הגמר, שבה אביזרים ששמורים רק לגברים אומצו על ידי לבוש נשי

אני חושבת שלהקים עסק, ליצור, לשווק, למכור, לנהל עובדים, זה משהו ששם אותי כאישה במרכז ולוקח לעצמי את המקום. זו גם הייתה התמה מאחורי קולקציית הגמר, שבה אביזרים ששמורים רק לגברים אומצו על ידי לבוש נשי

יובל: רגע לפני שנמשיך, מי זה קארל לארסון?

מריאנה: קארל לארסון הוא צייר שוודי שפעל במאה ה־18. הוא היה צייר מאוד מצליח אבל גם היה איש משפחה שצייר הרבה את משפחתו. אשתו קארין היתה גם אמנית, והיא מי שארגה ותפרה לשמונת ילדיהם את כל הבגדים שלבשו. בציורים שלו יש משהו מאוד משפחתי והרמוני, הכל בסביבת הגינה, החצר, הבית. ומכאן גם נגזר שם הקולקציה

יובל: של מה, הקולקציה הראשונה של מומי?

מריאנה: כן, כך קראתי לה, הבית

יובל: ומומי על שום מה?

מריאנה: חח כשאני ואמרי בן הזוג שלי הכרנו, אי אז במחאה החברתית, מדי פעם הייתי מכנה אותו מאמי. אשקלונית אחרי הכל. הוא היה מוחה על זה שזה כינוי מאוד מיינסטרימי ואז נאלצתי לעשות הטייה קטנה ומאז אנחנו קוראים זה לזו ועכשיו גם לילדינו מומי.

כל החברים שלנו, המשפחה, ככה כולם קוראים לנו. זה תפס. וחשבתי שאם זה תפס עד עכשיו, וגם אני אוהבת את הצליל הזה והוא מתקשר לי לדברים טובים, אז למה לא לקרוא ככה למותג

יובל: אהבתי

עם השנים הטעם שלי התעדן ועשה עלייה

יובל: אז יש בית ותא משפחתי וצייר שוודי ומגיעה הקורונה. מאיפה מתחילים? מה היה הבגד הראשון? ואיך זה התפתח?

מריאנה: כשהגיעה הקורונה ברחנו, עברנו לקיבוץ בצפון לכמה חודשים. הייתי אחרי לידה והייתי צריכה אוויר. השקט הביא איתו אווירה של ליצור. 

התחלתי לצייר דגמים לבתי גוני. השמלה הראשונה שציירתי היתה שמלת סרפן שחורה עם קשירה במקום כתפיות. אחרי שתפרתי לה אותה חברות דרשו שאתפור גם לבנות שלהן וזה התחיל לגלגל את הכדור.

מהסביבה הטבעית התחלתי לאסוף את ההשראות שלי. הצמחייה, הגלבוע, שמי תכלת שהיו מעלינו, הדרכים החומות והאווירה הפסטורלית, התחילו להגדיר את הצבעניות ואת העולם הקצת קלאסי של הקולקציה. התחלתי לצייר את הבגדים שם והמשכתי תוך כדי חזרתנו לתל אביב. כשהייתי עם כל הסט מוכן פנית לבעלי מקצוע לקדם את השלבים הבאים ולגרום לזה לקרות.

מריאנה אובמיוטקין מטלון

מריאנה אובמיוטקין מטלון

מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI

מריאנה: שני דברים היו לי מאוד ברורים: הבדים שבחרתי היו מאוד איכותיים וטבעיים והעבודה תהיה עבודת יד של אנשי מקצוע מקומיים ברמה גבוהה. בתפיסה שלי ושל עוד מעצבים כמוני, יש חשיבות גדולה למקום הגיאוגרפי שממנו אתה יוצר וההשפעה שלך על הסביבה ושל הסביבה עליך.

היה לי מזל לעבוד עם אנשים מצויינים, החל מאנה וקסלר התדמיתנית, דרך התופרים רוברט ואסנת ושמואל שירזי ועד לזכות הגדולה שהיתה לי שאוהד מטלון יצלם את הדגמים. אחר כך בניתי את האתר ועכשיו אנחנו מוכרים (:

יובל: איך שראיתי את התמונות תהיתי מי צילם, וכשראיתי שזה אוהד מטלון הבנתי שלא סתם הן משכו את תשומת הלב שלי, מעבר לבגדים (והילדים) עצמם כמובן. אני יכול לנחש שיש פה קשר משפחתי…

מריאנה: כן, הוא אח של אמרי בן זוגי. איש נדיב ומוכשר. הרגשתי שהוא הבין והתחבר לבגדים וידע ממש מההתחלה איך לגשת אליהם. זה גם עזר מאוד לגוני שדוד שלה היה מאחורי המצלמה ולא מישהו זר

יובל: אז אם כבר מה שמשך את תשומת הלב שלי, זה כמובן הלוק הכללי שהוא מאוד לא ישראלי כמו שאנחנו מכירים בבגדי הילדים. זה נראה כמו משהו שילבשו ילדים בהרים בבקתות האירופאיות, איפה שיורד שלג ויש אגמים. אני מניח שלקחת את זה בחשבון ושזה מן הסתם לא מקרי

מריאנה: תראה, נולדתי באוקראינה והגעגוע תמיד שם. הבגדים שנמצאים בתוך הדם שלי הם קלאסיים, אירופאיים ומאוד לא יומיומיים. מן הסתם עם השנים הטעם שלי התעדן ועשה עלייה, אבל משהו מזה נשאר.

נולדתי באוקראינה והגעגוע תמיד שם. הבגדים שנמצאים בתוך הדם שלי הם קלאסיים, אירופאיים ומאוד לא יומיומיים. מן הסתם עם השנים הטעם שלי התעדן ועשה עלייה, אבל משהו מזה נשאר

אני מרגישה שאין אופנה שהיא אופנה ״ישראלית״. הערבוב והזליגה הם מנת חלקנו, באופנה כמו גם בתחומים אחרים, כי המסורת נורא קצרה. זה מה שהופך אולי את הלוק של הקולקציה דווקא למקומי: שיש בו קולאז׳, ערבוב סגנונות, ומשהו שמנסה להיות אחיד בתחושה אבל מבחינה עיצובית הוא מאוד מגוון

יובל: זה נכון, אבל אני אוסיף עוד משהו: גם שמות הדגמים לא ישראלים (חוץ מגוני…) – לואיז, טומי, בת׳, סופי, קרסטי, אליס. זה גם תורם לתחושה של לא מפה

מריאנה: נכון, מתוך מחשבה על שווקים אחרים. חוץ מאליס, שגם בתמונה היא מחווה של אוהד ללואיס קרול, רוב השמות הם פשוט מחווה לשמותיהם של ילדיהם של קארל וקארין לארסון שליוו אותי במחשבה

מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI מריאנה אובמיוטקין מטלון, MUMI

יובל: יפה! מה עוד? מה הלאה?

מריאנה: עכשיו אני במכירות (: זו חוויה חדשה שהיצירה הופכת גם לסחורה ואני צריכה עוד להתרגל לזה. ניהלתי את החנויות של רובי סטאר ומכרתי עבור מעצבת אחרת, אבל החוויה של למכור את הדברים שלך היא חדשה לי.

באיזשהו מקום קשה לי להפרד אפילו מהבגדים, אבל מצד שני נורא כיף לפגוש ילדים לובשים את המותג. אני לאט לאט מתחילה לחשוב על הקולקציה הבאה ובמקביל שיוווק שיוווק שייווק ומכירה (: יש לך ילדים? 😉

יובל: לא. אני מפרגן לאחרים… אבל אם היו לי נראה לי שהייתי קונה להם מומי

מריאנה: תודה😊 נעים לשמוע

birds

יובל: משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

מריאנה: כן. יש לי את חפירה, אני אוציא אותו… בתקופה הזו כל כך חשוב שאנשים יקנו מותגים ישראליים. העסקים הקטנים ובעלי המלאכה פה חטפו פטיש בראש בעקבות הקורונה, והדרך היחידה לשמר את העשייה הזו, שלפעמים יש בה כל כך הרבה חכמת יד ומחשבה, היא פשוט לקנות יצור מקומי

יובל: בהחלט


הכיסא בתמונה הראשית: עבודתה של אורנה אורן יזרעאלי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden