כל מה שחשוב ויפה
הפרה ממקדש זנקוג׳י, נגאנו, שנות ה־30
הפרה ממקדש זנקוג׳י, נגאנו, שנות ה־30. צילומים: מוזיאון הצעצועים של יפן

שנת השור: שנה חדשה, צעצועים מסורתיים

פרות, שוורים, מלומדים ונזירים: ביפן צעצועים הם חלק מתרבות המקדשים והעלייה לרגל. מוזיאון הצעצועים ביפן מקדיש תערוכה לחיה של השנה החדשה

חודש לאחר חגיגות השנה החדשה, תצוין ב־12.2 תחילתה של שנה נוספת: שנת השור על פי לוח השנה הסיני. גלגל המזלות הסיני, שמקובל גם במדינות אחרות במזרח אסיה, מזוהה בעיקר עם 12 החיות המייצגות את השנים – חולדה, שור, נמר, ארנב, דרקון, נחש, סוס, עז, קוף, תרנגול, כלב וחזיר.

אולם החיות הן רק חלק ממערכת מורכבת למניין השנים, המבוססת על מחזור של 60 שנה. שמה של כל שנה מורכב משילוב בין אחת מ־12 החיות לבין אחד מחמשת היסודות – אש, מים, עץ, מתכת ואדמה. אם כן, שנת 2021 על פי לוח השנה הסיני תהיה שנת ״שור המתכת״.

במוזיאון הצעצועים של יפן בעיר הימאג׳י (Himeji), מוצגת בימים אלה (עד 16.2) תערוכה לרגל השנה החדשה שבפתח, והיא מוקדשת לייצוג השור בצעצועים מסורתיים. כ־120 צעצועים מאזורים שונים ברחבי יפן ומתקופות שונות, המוקדשים לדימויי פרות ושוורים, חושפים את העושר החומרי והטכני במסורת הצעצועים היפנית העממית. התערוכה מגלה גם את שלל התפקידים והמשמעויות של הפרה והשור בתרבות היפנית לדורותיה.

אקבקו (Akabeko)

אקבקו (Akabeko)

מוזיאון הצעצועים של יפן

מוזיאון הצעצועים של יפן

העולם המורכב והמפותח של הצעצועים היפניים מחבר בין מסורת, מיתולוגיה ורוח לבין עיצוב וטכנולוגיה. רבים מהצעצועים המסורתיים ביפן נעשו במקור במקדשים, כאביזרי פולחן ומזכרות עבור העולים לרגל. זו הסיבה לכך שמעמדם של צעצועים רבים בתרבות היפנית דומה לזה של קמע או תשמיש קדושה.

לפרה ולשור, ללא קשר להופעתם במחזור השנים הסיני, יש משמעויות מיוחדות בתרבות היפנית ואפשר למצוא להם איזכורים שונים בפולקלור ובמיתולוגיה, מה שהוביל להיותם דימוי נפוץ בצעצועים, לצד בעלי חיים נוספים.

עקשנות היא מסירות

אגדה אודות פרה אדומה בשם אקבקו (Akabeko) שימשה כמקור השראה לאחד הצעצועים המסורתיים והאיקוניים בפולקלור היפני, האופייני לאזור אייזו במחוז פוקושימה. על פי אחת הגרסאות לאגדה, במאה ה־9, עם סיום הקמתו של מקדש אנזו־ג׳י (Enzō-ji), פרה אדומה בשם אקבקו סירבה לעזוב את שטח המקדש וגופה הפך לחלק קבוע מן המבנה.

עקשנותה הפכה את אקבקו לסמל לאדיקות ולמסירות לבודהה, ובמאה ה־16 החלו להופיע צעצועי עיסת נייר אדומים בדמותה. התפרצות מגיפת האבעבועות השחורות באותה תקופה, והתכונות המיוחסות בתרבות היפנית לצבע האדום, המקושר לכוח ולהגנה, הפכו את האקבקו לצעצוע־קמע למניעת מחלות, סגולה המיוחסת לו גם כיום.

אקבקו

אקבקו. צילום: שלומי איגר

פרה עם אוכף אדום נגד אבעבועות שחורות, שנות ה־30

פרה עם אוכף אדום נגד אבעבועות שחורות, שנות ה־30

ראשיהן של פרות הצעצוע האדומות מחוברים לצווארן בתליה על חוט דק, כך שהראש הקל תלוי מאוזן באוויר, ונע כתוצאה מכל תנועה או משב רוח. אם תיאור התנועה נשמע מוכר, הרי זה משום שאותו אקבקו מהמאה ה־16 הוא גרסה מוקדמת של צעצועי הכלבלבים המהנהנים, היושבים בדרך כלל מעל לוחות מחוונים במכוניות ומנענעים את ראשם בשעת נסיעה; במערב הם זכו לכינוי Bobblehead.

צעצוע נוסף המבוסס על אגדה הוא צעצוע הפרה ממקדש זנקוג׳י (Zenkō-ji). צעצועי פרות אלו מאופיינים בעיטור לבן על ראשן, המתייחס לאגדה על פרה שבקרנה נתפס בד שכיבסה אישה זקנה בנהר. האישה רדפה אחרי הפרה המבוהלת בכדי להשיב את הבד, והפרה הובילה אותה אל מקדש זנקוג׳י, שם התחזקה אמונתה של האישה.

birds

תפקידם המרכזי של הפרות והשוורים בתחבורה ובחקלאות, הפך את דימוי הפרה הנושאת צרורות גבעולי אורז לקמע וסמל ליבול טוב. בתערוכה מוצגים צעצועים רבים המבוססים על דימוי זה, שהיו פופולריים במיוחד בתקופת אדו (בין המאות ה־17 ל־19). צעצועים אלה היו אהובים במיוחד על החקלאים, ונעשו ממגוון חומרים וסגנונות, המזוהים עם אזורים ותקופות שונות בתעשיית הצעצועים המסורתית.

בין אלה נמצא צעצוע חמר בסגנון המכונה ״בובות פושימי״. בובות החמר הצבעוניות והחלולות, האופייניות לרובע פושימי בקיוטו, החלו להופיע בסביבות שנת 1600. אלו הן בובות וצלמיות שיועדו כמזכרות וקמעות עבור העולים לרגל במקדשים.

מוזיאון הצעצועים ביפן

מוזיאון הצעצועים ביפן

פרה עם צרורות אורז בסגנון פושימי, שנות ה־60

פרה עם צרורות אורז בסגנון פושימי, שנות ה־60

פרה עם צרורות אורז, פוקושימה, שנות ה־60

פרה עם צרורות אורז, פוקושימה, שנות ה־60

פרה עם צרורות אורז, קנאזווה, שנות ה־30

פרה עם צרורות אורז, קנאזווה, שנות ה־30

השור הוא גם החיה המזוהה עם הטנג׳ין – רוח הלמידה – גלגולו האלוהי של המלומד והמשורר בן המאה ה־9, סוגאווארה מיצ׳יזנה (Sugawara no Michizane). על פי האגדה, במהלך מסע ההלוויה של מיצ׳יזנה, השור שמשך את העגלה שנשאה את שרידיו נעצר בעקשנות בנקודה מסוימת בדרך, ובה נקבע מקדשו של הטנג׳ין. כחיה המסמלת אותו, פסל השור מופיע במקדשי השינטו הרבים המוקדשים לטנג׳ין, ובצעצועי הנייר והחרס המתארים את המלומד הוא מופיע לעיתים רכוב על שור.

התערוכה הממוקדת בבעל חיים יחיד מאפשרת להיחשף לשלל הביטויים והפרשנויות שניתנו לדימויי השור והפרה בעולם העשיר של קמעות וצעצועים עממיים ביפן. האוביקטים המיניאטוריים והצבעוניים ניחנו במאפיינים מובהקים של צעצוע, כמו ההומור, בסיס הגלגלים או תנועות הראש.

לאלה נוספו ההקשרים המיתולוגיים, הפולקלוריים והפולחניים, שהיוו את מקור ההשראה לצעצועים. התערוכה משלבת בין ההיבטים הללו ומדגישה את מעמדם הייחודי והרוחני של הצעצועים שנתפסים כחלק אינטרגלי מהמסורת והפולחן בתרבות היפנית.

טנג׳ין על שור, קושיגאיה, שנות ה־60

טנג׳ין על שור, אקיטה, שנות ה־60

טנג׳ין על שור, אקיטה, שנות ה־60

 

שור עץ, משחק המדמה קרבות שוורים, מחוז ניגטה, שנות ה־60

שור עץ, משחק המדמה קרבות שוורים, מחוז ניגטה, שנות ה־60

שור, אוקינאווה, שנות ה־70

שור, אוקינאווה, שנות ה־70

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. שי-אל נירן יהלום

    מקסים בהחלט. תודה על המידע.♥

  2. צעצוע של סיפור

    מאמר נהדר. מקווה שיהיו עוד מאמרים של הכותב הזה, שיחשפו אותנו לעולם הצעצועים והמשחקים.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden