כל מה שחשוב ויפה
קרקס הבריחה: שבוע העיצוב ירושלים 2021

גל שריר // Last Seen

איורי הנמרים של גל שריר, שהחלו את דרכם בזמן התמחות במשרד אדריכלות בטוקיו, מצאו את דרכם להפקת אופנה עצמאית במדבר יהודה. ״את החיות האלה, גם אם נתאמץ מאוד לראות, לא נצליח״

בסוף שנה ג׳ של הלימודים בבצלאל נסענו, בן זוגי ואני, להתמחות במשרד אדריכלות בטוקיו. למשרד הזה יש תוצרים גרפיים מדהימים והייתי בטוחה שיהיה מרתק לעבוד שם. בפועל, היה משעמם נורא. כל יום עבודה הוא 14 שעות שנמתחות כמו מסטיק עד 12 בלילה. למזלי, הייתה לנו על השולחן קופסה של עפרונות צבעוניים. 

באחד הלילות החלטתי שאשרבט משהו. פתחתי תמונה של אריה בגוגל וציירתי בלי להסתכל על הדף, אחת הטכניקות שחיבבתי משיעורי רישום. משם ציירתי עוד חיה ועוד אחת. את כולן תלינו מעל המיטה בדירה הקטנטנה ששכרנו. בגלל שלא הסתכלתי כשציירתי אותן, הן קיבלו את השם Not Looking.

גל שריר, Last Seen

Not Looking

גל שריר, Last Seen

כי אולי אני, כמו כולנו, בוחרת לפעמים להתעלם, להעלים עין, להפנות את המבט; ממה שקשה, ממה ש״לא קשור אלינו״, מהטבע. לפעמים נדמה שאנחנו שוכחים שאנחנו גם חיה אחת מני רבות. פעולת ההתבוננות, או ההיעדר שלה, תמשיך ותלווה את המסע שלי עם החיות האלה, ובכלל.

לפני שנתיים קיבלתי מכונת רקמה. לקח לי המון זמן להבין איך להשתמש בה, איך לקחת איור ולהפוך אותו למשהו שאפשר לרקום. ראיתי שעות על גבי שעות של סרטוני יו־טיוב והרסתי לא מעט בדים וחולצות בדרך.

בין כל הניסויים יצאו מהמגירה גם החיות המאוירות. הן עובדו לקבצים דיגיטליים ונרקמו שוב ושוב. שרון כהן, חברה מהלימודים, נגנבה עליהן ואמרה שאנחנו חייבות לעשות הפקת אופנה. היא נתנה לי חודשיים להתאפס, להתמקצע ולהצליח לרקום באופן עקבי בלי להרוס שום דבר.

גל שריר, Last Seen, תהליך העבודה

תהליך העבודה

גל שריר, Last Seen גל שריר, Last Seen

היה ברור שצריך סיפור. סיפור שיהיה מחובר למקום שבו אנחנו חיים, ולצד היופי והכיף, יהדהד ויזכיר לנו גם את הדברים הבעייתיים שיש פה. לצד עיסוק אובססיבי מעט במקורות מים, התחממות גלובלית והשינויים שעובר כדור הארץ, היה ברור שהפתרון צריך להגיע מהעולמות האלה, והוא אכן לא איחר לבוא.

בטיול בצפון נתקלנו במקרה בחומוסיה שהיה תלוי בה תצלום של נמר מאחורי הקופה. שאלתי את המוכר מה זה, והוא אמר שזו שלומציון, אחת מהנמרים האחרונים שנמצאו במדבר יהודה. וזהו. היה ברור שזה זה. נזכרתי איך בטיולים שנתיים בתיכון עוד הייתה לנו את הפנטזיה לראות פתאום נמר.

נמר המדבר הוא הנמר הקטן ביותר בעולם. בתחילת המאה ה־19 חיו נמרים בכל השטחים המתאימים בישראל. עד 1920 הושמדו כליל אוכלוסיות נמרי הכרמל ורמת מנשה, ולאחר מכן גם נמרי הגליל. במדבר יהודה שרדו נמרים בודדים, שהגיעו לשיא פריחתם בשנות ה־80. משנת 1986 עד סוף המאה ה־20 דעכה בהדרגה אוכלוסיית נמרי מדבר יהודה. החל משנת 2017 נחשב הנמר כנכחד מאזור ים המלח. בעולם כולו נשארו כ־200 פרטים בלבד. 

גל שריר, Last Seen גל שריר, Last Seen גל שריר, Last Seen

גל שריר, Last Seen

גל שריר, Last Seen

birds

שלומציון קיבלה חיים, קודם בעפרון, אחרי זה בצבע, ולבסוף עובדה לקובץ שאפשר לרקום. הנמר החדש־ישן נרקם שוב ושוב ושוב. החלטנו לצלם במדבר יהודה, להחזיר את הנמרים למקום שבו נראו לאחרונה. זוג, זכר ונקבה, משוטטים, אבודים. ספק קיימים, ספק לא. מחפשים יחד מים שהכרחיים להישרדות שלהם. וגם שלנו. 

החיות שהחלו תחת השם Not Looking – ספק אנחנו לא מסתכלים עליהן, ספק הן לא עלינו – התגלגלו וקיבלו שם חדש: Last Seen. את החיות האלה, גם אם נתאמץ מאוד לראות, לא נצליח

הרכבנו צוות של מופלאים, ובסופשבוע שהיה גשום במיוחד, ירדנו כולם למדבר. במדבר זרחה השמש, ולא היה זכר לגשם ששטף את תל אביב. גיא בנאים על הסטילס, רומן פורצקי על הווידאו, שרון כהן ואני על הקונספט וקריאייטיב, ורות מרום על הארט. בעקבות כמה שינויים של הרגע האחרון, את החולצות דיגמנו בסוף בן זוגי, עידן סידי, ואני.

החיות שהחלו תחת השם Not Looking – ספק אנחנו לא מסתכלים עליהן, ספק הן לא עלינו – התגלגלו וקיבלו שם חדש: Last Seen. את החיות האלה, גם אם נתאמץ מאוד לראות, לא נצליח. חיות ממשיכות להיעלם מהעולם הרבה יותר מהר ממה שנדמה לנו. העולם שלנו ממשיך להשתנות בקצב הולך וגובר, ואולי גם באופן בלתי הפיך. יש לנו כבני אדם הרבה כוח, ואסור לנו לשכוח למה הוא יכול לגרום.


*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden