מר תפוח אדמה חוזר לשורשים

ט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא חג המוזכר לראשונה במשנה ומקורו חקלאי־הלכתי. עם השנים השתנה צביון החג מספר פעמים, וכיום אופיו הוא של חג העוסק בטבע, בנטיעות, בשמירה והגנה על הסביבה ובקיימות.

התגברות העיסוק בקיימות ובאיכות הסביבה בעשורים האחרונים יוצרת לחץ אדיר על תעשיית הצעצועים, הנתפסת כתעשייה בזבזנית ומזהמת מחד, וככזו הקשורה לערכים ולעיצוב דורות העתיד מאידך. הלחץ הציבורי דחף בשנים האחרונות את חברות הצעצועים הגדולות למציאת פתרונות יצירתיים להפחתת הזיהום, הנובע ברובו משימוש בחומרים לא מתכלים ובריבוי חומרי האריזה.

בין האסטרטגיות השונות שנוקטות ענקיות הצעצועים אפשר להבחין במגמה של צמצום הפלסטיק בצעצועים על ידי שילוב של חומרים חלופיים המבוססים על מקורות צמחיים כגון קני סוכר, אפונה ותירס (ביו־פלסטיק). אפשר להתבונן במהלך, הנתפס כחדשני, גם כחזרה למקורותיה של תעשיית הצעצועים, שכן לאורך רוב ההיסטוריה חומרים צמחיים, פירות, קליפות, חרצנים ושאריות מזון, היו חומרי גלם נפוצים ליצירת צעצועים.

מר תפוח אדמה הירוק. צילום: גטר גרופ

מר תפוח אדמה, האסברו, שנות ה־80. צילום: מ״ל

בין החברות הבולטות בתחום המעבר לחומרים על בסיס צמחים בולטת חברת האסברו האמריקאית, שהכריזה בשנה שעברה על התחייבות למחקר ופיתוח בתחום תחליפי הפלסטיק, החומרים המתכלים וצמצום האריזות. מלבד ההצהרה הדרמטית, לפני מספר חודשים החלה החברה ביישום מדיניות הקיימוּת. המוצר הראשון שבחרה החברה להשיק כשגריר המגמה הירוקה, הוא גרסה חדשה לאחד המותגים המוכרים והאהובים של החברה, מר תפוח אדמה (Mr Potato Head), העשוי כולו פלסטיק על בסיס צמחים.

ברמת העיצוב נשמר דימויו האיקוני של מר תפוח אדמה אך הצבעוניות המעט עכורה ופני השטח הגסים של גופו במוצר החדש, יוצרים אופי גס ומחוספס המאפיין מוצרים ״ירוקים״, וזאת בניגוד למראה הפלסטיקי והסינתטי המאפיין את המותג בעשורים האחרונים

המוצר החדש, Mr Potato Goes Green, מגיע עם אלמנטים המדגישים את חיבורו אל הטבע כמו עציץ עם אדמה, שתיל, פרח ותולעת. ברמת העיצוב נשמר דימויו האיקוני של מר תפוח אדמה אך הצבעוניות המעט עכורה ופני השטח הגסים של גופו במוצר החדש, יוצרים אופי גס ומחוספס המאפיין מוצרים ״ירוקים״, וזאת בניגוד למראה הפלסטיקי והסינתטי המאפיין את המותג בעשורים האחרונים.

סגירת מעגל

המעבר של מר תפוח אדמה מפלסטיק לחומר צמחי נחשב למהלך חדשני המבוסס על תפיסת קיימוּת עם מבט לעתיד, אך אפשר גם לראות בו סוג של סגירת מעגל או חזרה למקור. המותג הוותיק החל את דרכו תוך שימוש בחומרים צמחיים, או נכון יותר בצמחים. למען הדיוק, מר תפוח אדמה המקורי שיצא לשוק בשנות ה־50, היה עשוי, ובכן, מתפוח אדמה…

בשנת 1949, המעצב והממציא האמריקאי ג׳ורג׳ לרנר, הגה רעיון לצעצוע שילדים יוכלו לעצב ולשנות לפי רצונם. הוא תכנן סדרה של חלקי פלסטיק בצורות של אפים, עיניים, שפתיים, ידיים ואביזרים כמו כובעים ומשקפיים, מתוכננים כולם עם נעץ בצידם האחורי, המאפשר לנעוץ אותם בפירות וירקות ולהנפיש אותם לכדי דמויות ייחודיות בעיצובם של הילדים.

לרנר ניסה למכור את ההמצאה שלו לחברות צעצועים, שסלדו מהרעיון של להשתמש במזון כחומר גלם לצעצוע, ככל הנראה גם בגלל הסמיכות למלחמת העולם השנייה והמחסור במזון שהיא יצרה. בתחילת שנות החמישים הציג לרנר את הרעיון לחברה בשם Hassenfeld Brothers (שלימים התקצר שמה וכיום היא ענקית הצעצועים Hasbro), שזיהתה את הפוטנציאל של הרעיון וההמצאה נקנתה מלרנר.

צילום: גטר גרופ

צילום: גטר גרופ

אמנם כבר בסטים הראשונים שיצרה האסברו הגיע לצד חלקי הפלסטיק גם ״ראש״ דמוי תפוח אדמה עשוי פוליסטירן (קלקר), שבו ננעצו האיברים, אולם בהוראות המשחק כמו גם בפרסומות, הומלץ להשתמש ליצירת הדמויות בתפוחי אדמה אמיתיים, לצד ירקות ופירות נוספים.

החדשנות והאומץ של חברת האסברו בהשקת צעצוע המבוסס על שימוש בתפוח אדמה באה לידי ביטוי גם בעובדה כי מר תפוח אדמה היה גם הצעצוע הראשון אי פעם שנעשתה לו פרסומת בטלויזיה, ושהפרסומת פנתה באופן ישיר אל הילדים, המשתמשים בצעצועים, ולא להורים הרוכשים אותם, כפי שהיה נהוג בפרסום צעצועים עד אז. 

צמחים, פירות, קליפות וחרצנים

מותג צעצועי הירקות של האסברו היה הצלחה עצומה והוא בין הגורמים להפיכתה לחברה הענקית שהיא היום. עם הצלחתו התרחב המותג ולמר תפוח אדמה התווספו בני משפחה וחברים נוספים מעולמות הירקות והמזון. אופיו הייחודי של המוצר היה גם מה שכמעט והביא למפלתו, החל מסוף שנות ה־60, עם התהוותה של הרגולוציה הבטיחותית בתחום הצעצועים. 

החלקים הקטנים והחדים, כמו גם פוטנציאל הלכלוך והריקבון של ירקות מחוררים בחדרי המשחקים, לא תאמו את המגמה של הפיכת צעצועי הילדים לבטוחים ונקיים. החברה נאלצה להפרד מהמאפיין הייחודי של המותג – תפוח האדמה האמיתי.

כמענה, עיצבה חברת האסברו את גוף הפלסטיק בעל החורים הייעודיים בצורתו של תפוח האדמה. עם השנים השתנו הממדים של הגוף ושל האיברים הננעצים בו, והסממנים האורגניים של המותג הצטמצמו עד שהתקבעו פחות או יותר בצורתם המוכרת כיום.

מר תפוח אדמה הפך לאחד האיקוניים של צעצועי הילדים במאה ה־20. כיום מופיעה דמותו כדימוי בפני עצמו בתרבות הילדים בצורתם של פאזלים, צעצועי אספנות, מדבקות וכמובן הופעתו הדומיננטית בסדרת סרטי ״צעצוע של סיפור״ של חברת פיקסאר מאז אמצע שנות ה־90.

הופעתו של מר תפוח אדמה בשנות ה־50 היתה חדשנית וחריגה בנוף הצעצועים התעשייתים במערב, אך הקשר של תעשיית הצעצועים לעולם החומרים האורגניים, הצמחים, הפירות, הקליפות והחרצנים, קדום הרבה יותר. הרבה לפני שהשימוש בחומרים ״טבעיים״ או חומרים ״על בסיס צמחי״, עורר קונוטציות חיוביות הקשורות לחינוך וערכים של שמירה על הסביבה, שימשו חומרים אלו לייצורם של צעצועים מתוך אילוצים וכורח. 

הרבה לפני שהשימוש בחומרים ״טבעיים״ או חומרים ״על בסיס צמחי״, עורר קונוטציות חיוביות הקשורות לחינוך וערכים של שמירה על הסביבה, שימשו חומרים אלו לייצורם של צעצועים מתוך אילוצים וכורח

בהיותם חומרים זמינים ונפוצים בסביבות שבהם חי האדם, חומרים אורגניים ומתכלים כמו עלים, פירות, ענפים, קליפות וחרצנים שימשו כחומרי גלם ליצירת צעצועים שונים כשתכונותיהם הפיזיות והמורפולוגיות יצרו דימויים וסגנונות שחלקם שרדו גם במעבר לחומרים אחרים ולייצור התעשייתי.

מטבעם של חומרים אלו, רוב הצעצועים הקדומים שנעשו מחומרים אורגניים ומתכלים לא שרדו, אך אפשר למצוא להם דוגמאות עד היום בפולקלור ובתעשיות צעצועים עממיות של תרבויות שונות. מסביבות דלות בחומרים או באמצעי ייצור במאה ה־20 נותרו מדריכים המלמדים ומעודדים שימוש בחומרים מהטבע או בשאריות מזון להכנת צעצועים או לצורך יצירה אמנותית על ידי ילדים. 

הוראות ליצירת צעצועים מאצטרובלים, שנות ה־50. צילומים: מ״ל

מתוך חוברת איורי צעצועים העשויים תפוחי אדמה, גפרורים ופקקי שעם. ברית המועצות, 1931

צעצוע בדמות חמור עשוי תירס, מוזיאון הצעצועים באתונה

בובות מסורתיות עשויות עלים ובלוטים, יפן

העובדה שלאורך ההיסטוריה צעצועים רבים היו עשויים מחומרים זמינים ומתכלים, עשויה להוות תזכורת לחשיבותם של חומרי הגלם שמהם הם עשויים והתאמתם לאופן שבו מקובל להשתמש בהם, הכולל פעמים רבות תחלופה רבה, בלאי גדול ושינויים הנעשים במוצר בידי המשתמשים בו – הילדים.

מר תפוח האדמה החדש מהווה לטענת חברת האסברו צעד ראשון במהלך ענק לקראת היותה חברת צעצועים ירוקה הממעיטה בשימוש בפלסטיק, חומרי אריזה ותהליכים מזהמים. גם אם מדובר במהלך שיווקי המגיב לטרנד עולמי, פוטנציאל ההשפעה של חברה בסדר גודל כזה על שוק הצעצועים עשוי להיות עצום.

המעבר הסמלי של מר תפוח אדמה, המותג הצמחי של החברה, להיות עשוי מחומרים מבוססי צמחים הוא שימוש מתוחכם במותג אהוב ומוכר, הקשור ברמה התמטית לעולמות הטבע והצמחים לצורך שיווק טכנולוגיה וחומריות חדשים וקשירתם לעולמות אלו. המבחן האמיתי של החברה ושל תעשיית הצעצועים כולה יהיה דווקא ביצירתם של צעצועים, חוויות ושפות אסתטיות חדשות ועכשויות.

על הצעצועים הירוקים של העתיד לעמוד בסטנדרט הקיימוּת שאליו התעשייה מכוונת מבלי להישען על רומנטיזציה של המגמה או על דימויי העבר, ומתוך הכרה בקיימוּת כחלק אינהרנטי מהתעשייה הפונה לצרכנים הסקרנים וחסרי הסבלנות הצפויים לאכלס את העולם בעתיד.