כל מה שחשוב ויפה
כדיה לוי, שליחי האור
כדיה לוי, שליחי האור

כדיה לוי // שליחי האור

כדיה לוי צילמה את השליחים של וולט באווירה דרמטית של עולם אפוקליפטי, שבו הם משמשים ״כלוחמי אור שנמצאים כאן בשבילנו, מסתובבים ברחובות ומספקים מזון לבני האדם״

עם סיום לימודי בעיצוב גרפי עבדתי במשך מספר שנים בטלוויזיה, אצל זכיינית ערוץ 2, רשת. כשהרגשתי שהגעתי לפרשת דרכים בעבודה חיפשתי דרכים לממש רעיונות משלי: לקחתי הפסקה וטסתי לפריז בלי ממש לדעת מה לעשות ובלי תכנון, פשוט להיות עם עצמי ולחשוב על דרכי הלאה.

גרתי בפריז שנה שלמה. לקחתי קורס בצרפתית ושעות רבות טיילתי ברחובות, בעיקר התבוננתי באנשים ובנוף בעיר. התחלתי בצורה לא מודעת לצלם בראשי סיטואציות מעניינות, מצחיקות, עצובות, שחוויתי וראיתי ברחובות העיר הגדולה.

החשק שהתעורר בי לצלם קרה כשטיילתי באחת מהחופשות באזור נורמנדי: צילמתי בפלאפון, צילום בשחור לבן, תמונה שבה עשרות סירות שוכבות בזמן של גאות ושפל על החוף. השילוב שלהן עם השמיים הקודרים העבירו בי תחושה חזקה שנשארה איתי לאורך זמן.

כעבור שנה חזרתי לארץ והמשכתי לעבוד כמעצבת עצמאית. במקביל התנסיתי בכיוון חדש כמדריכה ומלווה נשים מוכות וילדיהן. העבודה הייתה מאתגרת, נחשפתי לצד אחר ולא מוכר של החיים. היא עוררה בי את הרצון לתעד אנשים שונים ורגעים מיוחדים.

קניתי מצלמה והתחלתי לצלם ולתעד. במקביל עשיתי קורס בקמרה אוסבקורה ובסיום הקורס הגשתי בקשה לעבוד כצלמת עיתונות. מאז עברו שנתיים שבהן אני מצלמת ועובדת כצלמת בעיתון גלובס. הצילום הפך לחלק בלתי נפרד ממני ומחיי, התאהבתי ביכולת לשלב בין עבודה לפרויקטים אישיים שמדברים אליי. 

כדיה לוי, שליחי האור כדיה לוי, שליחי האור כדיה לוי, שליחי האור כדיה לוי, שליחי האור כדיה לוי, שליחי האור

סדרת הפורטרטים של שליחי וולט שצילמתי בתקופת הקורונה היא דוגמה לפרויקט אישי. בשנה האחרונה החיים שלנו השתנו: אנשים איבדו את מקורות ההכנסה שלהם ועבודה בשליחויות הפכה לפופולרית וזמינה. 

בשעות שהתהלכתי ברחובות תל אביב ראיתי יותר ויותר את הצבע הכחול ששלט ברחוב. שליחי הוולט חלפו על פני ונסעו במהירות ממקום למקום. ככל שהזמן חלף הצבע בלט בשטח ופני השליחים היטשטשו. מצאתי את עצמי משוחחת עם אחד השליחים שהחזיר עבורי את תחושת השלווה בשטח והרגשתי שהזמן עצר מלכת.

הפלגתי בדמיוני שאיפשר לי לראות את התקופה באופן אופטימי וחיובי. בדמיוני נכנסתי לעולם אפוקליפטי ושליחי וולט נראו לי כלוחמי אור שנמצאים כאן בשבילנו, מסתובבים ברחובות ומספקים מזון לבני האדם

בדרכי חזרה לביתי עלה הרעיון לצאת למסע ולהתרכז בפנים שמאחורי המותג הכחול. ככל שהתמקדתי במפגשים שונים עם השליחים שמעתי מהם סיפורים אישיים, ואני הפלגתי בדמיוני שאיפשר לי לראות את התקופה באופן אופטימי וחיובי. אלה היו רגעים שאפשרו לי לברוח לרגע מקשיי התקופה שאנו חווים. בדמיוני נכנסתי לעולם אפוקליפטי ושליחי וולט נראו לי כלוחמי אור שנמצאים כאן בשבילנו, מסתובבים ברחובות ומספקים מזון לבני האדם.

על מנת להמחיש את נקודת המבט שלי היה לי צורך לשוחח באופן אישי עם כל אחד מהשליחים שצילמתי. השתדלתי ליצור אינטימיות ויכולת לסמוך עליי תוך כדי שמירה של פרטיותם. המשתתפים בסדרה הם נשים וגברים בטווח גילאים ואורח חיים שונה ומגוון. כל שליח עם סיפור ייחודי משלו: חלקם עובדים כשליחים בעקבות יציאה לחל״ת, חלקם בחרו בעבודה הואיל ומצאו בה חופש תנועה בתקופה זו, וחלקם חוסכים לחלומות גדולים.

כדיה לוי, שליחי האור כדיה לוי, שליחי האור כדיה לוי, שליחי האור כדיה לוי, שליחי האור כדיה לוי, שליחי האור

שי, בן 50, עבד במוזיאון תל אביב כמפעיל אירועים. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה הוא נאלץ לצאת לחל״ת ולעבוד כשליח כדי לפרנס אישה ושני ילדים. ג׳קסון, בן 25, הגיע לארץ מאפריקה ועובד כשליח על מנת לממן חלומות גדולים. מטרתו לחסוך כסף כדי שיוכל בעתיד לרכוש השכלה, לחזור לאפריקה ארץ מולדתו ולעזור לבני עמו. יוסף, בן 25, מסתובב עם מסכת פוקס גאיי בקביעות בזמן השליחויות. זו דרכו למחות ולהיות מזוהה בין ההמון כפעיל חברתי. 

כל הצילומים צולמו ברחבי העיר תל אביב: רחובות, גשרים, כבישים, חניונים אפורים ושוממים מאדם ומכלי תחבורה באווירת הסגר בתקופת הקורונה. אופן הצילום שבחרתי הוא דרמטי, קונטרסטי, צילום מזווית נמוכה שמעצימה את השליח ואת הסיפור האישי שלו.


*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. mosmos

    מיוחד

  2. annette

    אהבתי מאוד ! פורטרטים חזקים כל שליח סיפור

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden