כל מה שחשוב ויפה
טל שוויגר ושחף רודברג, דברים שאנחנו שולחים.ות אחד לשני
טל שוויגר ושחף רודברג, דברים שאנחנו שולחים.ות אחד לשני

טל שוויגר ושחף רודברג לא מפחדים לפתוח עוד טאבים בדפדפן. ובמח 

הספקטרום בין ״אוי זה מעניין״ לבין ״וואו איזה מגניב״: טל שוויגר ושחף רודברג פתחו בפייסבוק את הקבוצה ״דברים שאנחנו שולחים.ות אחד לשני״. השלב הבא היה ניוזלטר (טאבטאבטאב), ובקרוב יהיה גם אתר שיעזור ליוצרים.ות לקבל במה ולהגיע לקהל חדש

יובל: הי טל, הי שחף. מה שלומכם בימים אלו של פוסט סגר שלישי(?) טרום בחירות?

שחף: אני קצת באאוט מכל הנושא הבחירות ולא צורך חדשות כל כך באופן כללי. שמח לחזור למציאות קצת יותר פתוחה ונעימה

טל: אצלי מצוין ומבולבל, כיאה לרוח התקופה 🙂

יובל: נראה לי סיכמתם את זה טוב… ועוד נגיע לרוח התקופה, כי אני חושב שמה שאתם עושים בדברים שאנחנו שולחים.ות אחד לשני מבטא בצורה יפה את רוח התקופה, או לפחות איזה צד דיגיטלי וחברתי שלה. אז אולי תספרו איך זה התחיל, למה לפתוח קבוצה בפייסבוק, מאיפה הגיע הרעיון

שחף: אני מודה שאני לא זוכר כרגע אם התחלנו לגלגל את הרעיון לפני או אחרי תחילת ההתפשטות של הקורונה בארץ… הכל מאוד מעורפל. נראה לי שזה היה ממש בהתחלה

טל: השיחות והחשיבה התחילו לפני, אבל העניינים תפסו תאוצה רק באזור אוגוסט־ספטמבר

שחף: כן, תכל׳ס הקבוצה עצמה נפתחה בספטמבר. אבל עוד לפני כן ניסינו לפצח ולהבין את העולם של יוצרות ויוצרים בישראל. כאילו כל הרעיון התחיל מהשאיפה לבנות משהו בעולמות האלה, קידום יוצרות, בנייה של קהל, חשיפה לדברים הנפלאים שנוצרים פה. בעיקר במרחב הדיגיטלי אבל לא רק

יובל: וההכרות ביניכם איך התחילה? כמה רחוק אחורה זה הולך?

טל: שחף ואני עבדנו ביחד על האירוע המופלא ״אנשים שבדרך כלל לא מרצים״ של ארגון זה.זה – אני כאיש פרסום ושחף כמעצב. זה היה לפני משהו כמו חמש שנים אם אני לא טועה. ומאז הקשר שלנו היה מבוסס בעיקר על שליחה של לינקים לדברים מגניבים בווטסאפ

שחף: תוך כדי מחשבות ונסיונות לבנות גרסאות של אתרים או מוצרים שחשבנו לפתח ושיחות עם חברות וקולגות, הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להתחיל איפשהו ועדיף להתמקד בבנייה של הקהל והקהילה

טל: שחף עוד בשאלה הקודמת 🤣

יובל: אל תגיד ככה

שחף: יש לי נטייה להעמיק, לפעמים שלא לצורך. לפחות היום אני יודע לספר סיפורים בצורה קוהרנטית, מבלי לסטות לכל מיני סיפורים צדדיים. המוח שלי לרוב פועל בכמה ערוצים במקביל. משם הגיע גם הטאגליין לניוזלטר שלנו, טאבטאבטאב – א.נשים שלא מפחדים לפתוח עוד טאבים בדפדפן ובמח.

הטאגליין של שוויגר כמובן, הוא כותב הרבה יותר חד ממני 😅

טל שוויגר

טל שוויגר.‎ צילום: דנה בר־און

יובל: אז בואו נדבר על הקבוצה, וזה אולי השלב שבו אני מחמיא לכם קצת יותר מדי…

אני לא בפייסבוק, עזבתי ב־2010 (כתבתי על זה משהו בזמנו) ואני ממש לא מצטער שעזבתי, אבל פעם ב… אני נתקל באיזו פנינה שגורמת לי לחשוב פעמיים, ומהבחינה הזו הניוזלטר (שנגיע אליו אחר כך), הציל אותי. ולמה? כי אני חושב שדברים שאנחנו שולחים.ות אחד לשני הוא הדבר הכי נהדר שנתקלתי בו ברשת בטח בשנה פלוס האחרונה. byfar

טל: 😱😱😱

שחף: טוב אני לא חושב שנוצר עדיין האמוג׳י שיתאר את מה שאני מרגיש עכשיו. אבל זה שילוב של 😊😱🙏 אז קודם כל תודה!

יובל: בשמחה! ובואו נרד לעומקם של דברים, ואולי נתחיל מהשאלה הגדולה שקצת יהיה קשה לענות עליה אבל לשמחתי אני שואל ואתם עונים – מה מעניין אתכם? מה המשותף לתכנים שמתפרסמים בקבוצה?

שחף: אממ שאלה טובה. אני חושב שלשוויגר ולי יהיו תשובות שונות לשאלה הזאת. אני מתעניין בהמון תחומים, יש שיגידו יותר מדי. אבל אני חושב שאלה דברים שגורמים לך להרגיש משהו בספקטרום בין ״אוי זה מעניין״ לבין ״וואו איזה מגניב״. התחום או המדיום לא כזה משנה. כן יש התמקדות, או ניסיון להתמקד, בדברים שנוצרים על ידי יוצרות ויוצרים ישראלים

טל שוויגר: מה שמשותף לתכנים שמתפרסמים בקבוצה הוא ״יצירה״. יש לנו אתגר קטן של שימוש במילה ״יצירה״, מכיוון שהיא נתפסת לרוב כיצירה אמנותית, בעוד שהכוונה שלנו ב״יצירה״ היא תוצר כלשהו שהושג בהרבה יזע ומאמצים, ומספק ערך לאנשים אחרים

טל: אני אמשיך את שחף ואגיד שבסופו של דבר מה שאמור להיות משותף לתכנים שמתפרסמים בקבוצה הוא ״יצירה״. יש לנו אתגר קטן של שימוש במילה ״יצירה״, מכיוון שהיא נתפסת לרוב כיצירה אמנותית, בעוד שהכוונה שלנו ב״יצירה״ היא תוצר כלשהו שהושג בהרבה יזע ומאמצים, ומספק ערך לאנשים אחרים.

בעולם מושלם המיקוד היה רק באוצרות של יצירה בארץ (טיזר למה שאולי עתיד לבוא), אך כרגע הקבוצה מתמקדת גם בזה וגם בהשראה שתעזור לא.נשים ליצור בעתיד

יובל: אז אני רוצה להתעכב על העניין הזה של יצירה, כי אני חושב שחלק גדול ממה שאתם מדברים עליו וממה שהופך את הקבוצה ליוצאת דופן הוא שמדובר ביצירה בעולם של תרבות דיגיטלית, עולם שפחות שמים עליו דגש בהקשרים של יצירה כפי שתיארתם אותה עכשיו

שחף: כן זו נקודה חשובה מאוד, ולזה אנחנו תמיד חוזרים בדיונים המעמיקים שלנו על ״מה זה יצירה״. המרחב הדיגיטלי והאינטרנט כמדיום הם כנראה אחד מהקווים שמחברים את כל מה שקורה בקבוצה, מדיונים על פודקאסטים ויצירות וידאו ועד משחקים וניוזלטרים

הניוזלטר הוא אחד המדיומים והכלים הכי חשובים

יובל: אז אולי תתנו כל אחד דוגמה או שתיים או שלוש לתכנים שעלו (או שהעליתם בקבוצה, שאהבתם במיוחד, שאתם חושבים שהם מביאים לידי ביטוי משהו מהרוח שלה

טל: הפוסטים האהובים עלי הם אלו שבהם מישהו או מישהי יצרו משהו שבאמת יש לו ביקוש ורק חסרה לו הבמה. הראשון שעולה לי לראש זה ערכת ״העתידנית״ של רון ליבנה. נתקלתי בפוסט שלה דרך Share שמישהו אחר עשה וביקשתי ממנה לכתוב על המוצר בקבוצה, מבלי שהכרתי אותה לפני כן. הפוסט שלה יצר לא מעט אינגייג׳מנט ולהערכתי גם לא מעט הזמנות. היות וזה גם התחבר לאג׳נדה, זה עוד יותר משמח

שחף: דוגמה אחרת, ואולי אפילו הפוכה, היא הפוסטים של אדי גולדנברג שבהם הוא מסכם פרקים מהפודקאסט Masters of Scale. כאן מדובר דווקא ביזמים המצליחים והמפורסמים בעולם, אבל עצם ההנגשה של התוכן הופכת אותם ל־Fan Favorite. ובכלל, פוסטים שמעלים חברי הקבוצה זה משהו שמרגש אותי, מכיוון שלא קל להשיג את זה באופן אורגני

שחף רודברג

שחף רודברג. צילום: דניאל שטרית

יובל: ואני בכלל הגעתי אליכם דרך פוסט בלינקדאין על הוובינר של הניוזלטרים, שהיה סופר רלוונטי עם מסקנות מאתגרות – שאני מבין שמעסיקות גם אתכם. תגידו על זה משהו?

שחף: הניוזלטר הוא דוגמה נפלאה לערוץ או מדיום שאין עליו מספיק דגש, לפחות לא בישראל. הסוג־של וובינר על הניוזלטרים התחיל מתוך שיחה רנדומלית שלי עם דן אושיסנקי, שכתב בטוויטר שהוא מזמין א.נשים לתאם איתו חצי שעה שיחה. אני מת על הדברים האלה וישר קופץ על ההזדמנות. זה היה בשיא הקורונה, ואז הצעתי לו לעשות איזשהו משהו לקהל הישראלי.

הניוזלטר הוא אחד המדיומים והכלים הכי מעניינים ואפילו חשובים שיש היום

יובל: תסביר?

שחף: אני יכול לדבר על זה במשך שעות, אבל החלק הכי חשוב בעיניי הוא העובדה שא.נשים רוצות קשר ישיר ובלתי אמצעי עם הקהל שלהן. אין הרבה כלים שמאפשרים לך את הקשר הזה עם הקהל: ערוץ ישיר, אותנטי ונקי מאלגוריתמים או אינטרסיים חיצוניים. דן הגדיר את זה יפה בשיחה שלו: ״ניוזלטר מאפשר לך לייצר מערכת יחסים אמיתית עם הקהל שלך״.

אפשר לראות את זה בצורה די מדהימה מחוץ לישראל. כותבים ועיתונאים מפורסמים שעוזבים את העיתונים וגופי התקשורת הגדולים בעולם בשביל לכתוב ולהתפרנס ישירות מהקהל שלהם דרך כלים כמו סאבסטאק או Ghost.

שחף רודברג: א.נשים רוצות קשר ישיר ובלתי אמצעי עם הקהל שלהן. אין הרבה כלים שמאפשרים לך את הקשר הזה עם הקהל: ערוץ ישיר, אותנטי ונקי ומאלגוריתמים או אינטרסיים חיצוניים. דן אושיסנקי הגדיר את זה יפה: ״ניוזלטר מאפשר לך לייצר מערכת יחסים אמיתית עם הקהל שלך״

סתם כדוגמה, בחור בשם לני ראצ׳יסקי, שמכר סטארט־אפ ל־airbnb ועבד שם כמנהל מוצר, כותב היום ניוזלטר שמכניס לו $500,000 בשנה. או Dense Discovery, שהספוסנרים וה״פרסומות״ בניוזלטר שלו כל כך טובים ורלוונטים, שכשהוא הציע מסלול פרימיום לניוזלטר שלו, גם המנויים בתשלום ביקשו לראות אותם. אבל כמו שאמרתי, אני יכול להמשיך לדבר על זה שעות

יובל: טוב זה באמת שיחוק. אז מה העתיד שלכם? גם בניוזלטר? חושבים שתצליחו להרוויח מזה כסף (גם אם פחות מחצי מיליון דולר בשנה…)? זו מחשבה על הפרק?

birds

טל: אנחנו משתדלים להיות כמה שיותר שקופים. המטרה מאז ומעולם הייתה לבנות מוצר שיעזור ליוצרים ויוצרות מקומיים לקבל במה ולהגיע לקהל חדש. אנחנו מאוד לא יזמים (קראנו לזה Anti-preneurs) ואנחנו באמת ובתמים עושים את זה מתוך אג׳נדה ולא כדי לייצר לעצמנו רווח.

קבוצת הפייסבוק הייתה הצעד הראשון, והתגלגלנו ממנה מהר מאוד (תוך מספר חודשים) לניוזלטר שלנו שנקרא TabTabTab. המעבר היה חשוב ומוצדק, כי פייסבוק הולכת ונגוזה לאט לאט, ולמזלנו הצלחנו לבנות את קהל הבסיס בשני הערוצים האלה. ועכשיו אנחנו עוברים לצעד הסופי שרצינו – בניית מוצר.

היו לנו הרבה התלבטויות לאורך כל התקופה סביב מספר מוצרים, אבל היום נסגרנו על מוצר אחד שאליו אנחנו מכוונים. הוא יהיה מאוד פשוט, לפחות בהתחלה, ויענה בדיוק על המטרה שהצבנו לעצמנו. האתגר יהיה להביא לשם אנשים. ואם להתחבר לנושא הרווח – אם הוא ילך כמו שצריך, לא יהיה קשה לייצר ממנו רווח. הוא לא יהיה סטארט־אפ או משהו שיגרוף מיליונים, אבל יכול להיות משהו צדדי

יובל: תגלו לנו מה זה המוצר הזה?

טל: שאלה טובה. שחף?

שחף: השאיפה שלנו היא לאפשר ליוצרות ויוצרים להגיע לקהלים חדשים, להיות בקשר ישיר עם הקהל שלהם וגם על הדרך לעודד ולתת השראה ליותר א.נשים ליצור דברים. הרעיון הוא לבנות אתר או פלטפורמה עבור הקהילה של יוצרים. בתור התחלה לייצר אתר שמציע חווית Discovery לדברים הנפלאים שנוצרים פה ולאט לאט לבנות על זה. זה קצת לקחת את החלק של היצירות מהניוזלטר ולהפוך אותו למשהו קצת יותר גדול וחי.

ובעתיד אולי גם לאפשר בנייה של פרופיל או קטלוג שיצרת או עזרת ליצור, קצת בדומה לקרדיטים שא.נשים מקבלים בסרטונים או ביצירות נוספות. בדמיונינו אנחנו לוקחים השראה מחברות כמו פרודקט־האנט, דריבל ואינדי־האקרס, חברות שמשלבות בצורה נפלאה מוצר ותוכן ברמה הכי גבוהה שיש

טל: ואני אוסיף שגם נשאף שיהיה כאן מבנה של דמוקרטיזציה – כלומר הקהל יחליט איזה יצירות אהובות או מסקרנות יותר מאחרות, והן יקבלו יותר במה

יובל: טוב, סיקרנתם! אני אמנם מוכן לחכות בסבלנות אבל לא יותר מדי… כמה זמן עד שזה יקרה (ולא תופס אתכם במילה)

שחף: יכול להיות שכבר אחרי הפסח יהיה משהו ראשוני באוויר

טל: בהחלט. המוצר הבסיסי כבר קיים ואנחנו רוצים ליצור סביבו גרעין ראשוני מאוד מחויב של אנשים שאוהבים לגלות ולצרוך יצירות חדשות. כך שאם מישהו או מישהי מהקוראים מעוניינים להיות חלק מהגרעין הזה, הם מוזמנים לכתוב.

ואני רק רוצה גם להוסיף ולחדד, שלפחות הניוזלטר ימשיך לחיות ולהתפתח לצד כל מה שנבנה 🙂

יובל: נייססססס. אז אני כבר אומר שאני רוצה להיות חלק מהגרעין הזה, מבלי שאני יודע מה זה אומר… ונראה לי שזהו: משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

שחף: כבוד ותענוג גדול 😊

טל: שמחים מאוד! אנחנו מאוד אוהבים ומעריכים אתרים כמו פורטפוליו, ששותפים לחזון שלנו ועושים אותו באהבה.

בנוסף, לי אישית חשוב להגיד שאנחנו פועלים תמיד כדי להביא ערך לאנשים, והאתגר המרכזי שלנו הוא שהערך הזה יגיע אליהם (בטח בעידן האלגוריתמים המרושעים של פייסבוק) – לכן חשוב לנו שאנשים יעזרו להעביר את הבשורה לאנשים שיכולים לקבל מזה ערך

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden