כל מה שחשוב ויפה
ינק יונטף ודניאל גרומר, פונט לבנק הפועלים
ינק יונטף ודניאל גרומר, פונט לבנק הפועלים

הזוכים בפרס אדמונד דה רוטשילד // ינק יונטף

לבנק הפועלים הוא עיצב פונט בגובה העיניים עם דגש מיוחד לספרות, וליס פלוס פונט דק שלא יסתיר את הדימוי. ״פונט הוא כמו אקססורי אופנתי, עכשיו זה ככה, בעונה הבאה יהיה משהו אחר. ועדין, אם יש אימפקט על תרבות זה אותיות״

פורטפוליו בשיתוף פרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב


המפגש הראשון של ינק יונטף עם האות העברית – למרבה ההפתעה – קרה לפני כ־40 שנה, כשסבו לקח אותו לבית הקברות בעיר מגוריו בברית המועצות (כיום מולדובה). ״הייתי בן 16 וחצי והייתי  צריך למלא בזפת את האותיות בקברים של בני המשפחה לפני שעלינו לארץ״, הוא מספר. ״לא למדתי עברית, בקושי נחשפנו לתרבות יהודית״.

עובדה מפתיעה נוספת, שמסבירה אולי את המשיכה שלו דווקא לעיסוק באותיות, היא שהוא עיוור צבעים. ״ההתעסקות בשחור־לבן היא כנראה משהו שקירב אותי לאותיות. לזה תוסיף לזה איזו הפרעת קשב ועיסוק אובססיבי בפרטים קטנים״, הוא מוסיף בחיוך.

והאובססיה השתלמה: לפני שבועיים הפך יונטף לאחד משני הזוכים בפרס אדמונד דה רוטשילד לעיצוב למעצב בכיר בתחום התקשורת החזותית. בנימוקים להענקת הפרס – בשווי 90 אלף ₪ – כתבו חברי ועדת השיפוט שיונטף ״מציג גוף עבודות אדיר בתחום עיצוב, שימור, שחזור וחקר האות העברית. הוא טיפוגרף מבריק הפועל כיוצר, כחוקר וכמשקם. בכך הוא משמר, מחייה ומעצב את התרבות החזותית המקומית״.

ינק יונטף

ינק יונטף. צילום: אמנון חורש

 עוד כתבו השופטים ש״נוכחותו בזירת העיצוב המקומית בולטת ומהווה סמן איכות מובהק בתחום העיצוב הטיפוגרפי בשפה העברית. מפעל חייו הייחודי והמוקפד ישאר נוכח בתרבות החזותית המקומית גם בעשורים הבאים ובעתיד הרחוק, ויירשם כפרק חשוב בתולדות הטיפוגרפיה העברית״.

ואמנם, מעבר על הפונטים שעיצב, ועל הפרויקטים שהיה מעורב בהם, לא משאיר ספק בכל הקשור לחשיבות התרבותית הרבה ולהשפעתו המכרעת על התחום: החל מעדכון נכסי צאן ברזל של אותיות עבריות כמו משפחות נרקיס או הדסה; דרך פונטים מסחריים לבנק הפועלים, שירות הסטרימינג של יס, גרסת פרנק־ריהל לעיתון הארץ או פונט לגוגל; ועד גרסאות עבריות לפונטים לטיניים של h&m, אופל, אובר, ספוטיפיי ועוד.

הרומנטיקה בלמצוא אותיות ישנות ולהחיות אותן

יונטף, בן 57, למד אמנות בתיכון בברית המועצות במשך ארבע שנים. כשהגיע לארץ נבחן לבית הספר לאמנות תלמה ילין. ״שמו מולי פוחלץ כדי לבחון אותי ברישום, אחרי שלוש דקות אמרו לי שהתקבלתי. ואמנם, אחרי ארבע שנות לימוד אמנות היה לי קצת משעמם״.

בעקבות הוריו שעברו לחיפה, את השנתיים האחרונות של י״א ו־י״ב למד במגמת גרפיקה בבית ספר אורט. את בחינות הכניסה לבצלאל עשה בעודו על מדים (״איציק רנרט היה בוועדת הקבלה שלי כסטודנט בשנה ד׳״).

הדגש על טיפוגרפיה היה כבר אז. פרויקט הגמר (1989) כלל עטיפות לחמישה ספרים של אלכסנדר סולז׳ניצין, כל עטיפה בשלוש גרסאות: טיפוגרפיה ברוסית, טיפוגרפיה ואיור ברוסית, טיפוגרפיה עברית שהיא חלק מהאיור. לאחר הלימודים עבד יונטף בלונדון במשך חצי שנה, ולאחר שלושה חודשים נוספים בהולנד חזר לארץ והחל לעבוד ב־1990 בסטודיו מטה־מארק אינטרנשיונל שהקים קנת׳ וינזדור (שכיהן במשך תקופה קצרה כראש המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל).

במסגרת הסטודיו עבד יונטף על פרויקטים מסחריים, ומכיוון שלא היה לו מחשב בבית ניצל את שעות אחר העבודה כדי להשתמש במחשבים במשרד ולפתח פונטים באופן עצמאי כמו המושבות, גס ואריקה־סנס. 

פרויקט הגמר בבצלאל

פרויקט הגמר בבצלאל

פוסטר למוזיאון תל אביב, 1994

פוסטר למוזיאון תל אביב, 1994

אריקה סנס בכותרת עיתון הארץ

אריקה סנס בכותרת עיתון הארץ

אריקה סנס

אריקה סנס

המושבות

המושבות

״הסטודיו ישב ברחוב החשמל 2, ממש מעל כיכר המושבות, ופונט המושבות נבנה על בסיס שלטי היציאה של המעברים התת־קרקעיים. את פונט גס בניתי משלט ישן של בירה גולדסטאר שמצאתי ברחוב העלייה. כבר אז הרומנטיקה הייתה למצוא אותיות ישנות ולהחיות אותן״. 

ואריקה־סנס?

״אחרי השהות בלונדון לא יכולתי להתעלם מהפונט גיל־סאנס שעד היום נפוץ כל כך; עד היום אני מעריץ את התרבות הבריטית. זה היה פונט שאומץ בזמנו על ידי סלקום, רכבת ישראל עבדה איתו, ביטוח הפניקס, הוט ועוד״. 

איך התקדמת בעיצוב פונטים?

״עבדתי בצורה אינטואיטיבית, הכל היה מקריאה של ספרים. לאט לאט היה אפשר לקרוא על עיצוב פונטים גם באינטרנט ולהתחיל ליצור קשרים. הדור שלי זה מעצבים גרפים שצמחו למקצוע, שגם מבחינה טכנולוגית עוד לא היה מפותח כמו היום.

״התחלתי להתעמק באות העברית כי הבנתי שיש פה מחסור רציני. הכרתי את צבי נרקיס, ידעתי על קיומו של הנרי פרידלנדר אבל לא נפגשתי איתו, אילן מולכו היה חבר טוב, טרטקובר. היה עם מי לדבר״. 

להתאים את השם בתיבת הדואר לסגנון הבניין

בשנת 1994 הפך יונטף למעצב עצמאי, ובמקביל המשיך לעצב בשעות הפנאי אותיות נוספות. ״כבר אז השתדלתי לעצב אות חדשה לכל פרויקט. זה תמיד היה מירוץ נגד הזמן, מה יקרה קודם: אסיים את הפרויקט או את הפונט. וכבר אז היה לי אתר ראשון, עדיין לא מכירתי, רק לתצוגה״.

מה היה הרגע שבו הבנת שאתה מעצב פונטים ולא מעצב שעושה גם פונטים?

״אני חושב שלקח משהו כמו 20 שנה עד שזה קרה, עם פרויקט כמו החידוש של פונט הדסה, שקרה לאחר שהסתיים המאבק המשפטי על הזכויות על מפעלו של הנרי פרידלנדר, במקביל לפרויקטים לחברות בינלאומיות גדולות כמו הפונט אופן־סאנס לגוגל. 

״כל השנים חלקתי סטודיו עם מעצבים נוספים, הייתי ער למאבקים עם הלקוחות, לאתגר לתת שירות, לדרך היסורים שהלקוח לא מבין, כשהפרויקט ההוא נופל, ופה לא משלמים הזמן. תמיד אמרתי שאני בר מזל שיש לי את העניין של האותיות שמספק עניין ופרנסה״.

פונט לחברת IBM

פונט לחברת IBM

פונט הדסה

פונט הדסה

לפני חמש שנים (2016) הצטרף ליונטף המעצב הצעיר דניאל גרומר, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל שסיים תואר שני בעיצוב פונטים בהולנד. ״עשינו ביחד גרסה ערבית להדסה, גרסת פרנק ריהל לעיתון הארץ, פונט לגוגל. הפרויקטים גדלים ולאט לאט אנחנו מתחילים להיות אחראים על הקלסיקות של השפה העברית.

״יהודה חופשי פנה אלינו עם ההצעה לטפל במשפחת הפונטים של צבי נרקיס. זה חלק ממגמה שפונטים נהיים רב־לשוניים: כולם מתעניינים בעברית, נהיה ביקוש, הטכנולוגיה מאפשרת, וגם המעצבים רוצים. יש שימוש גובר בערבית בארץ גם בעבודות עיצוביות, אפילו ברמה של כותרות״.

מה כלל פרויקט נרקיס?

״פרויקט נרקיס הוא פרויקט הדגל שלנו בשנתיים האחרונות. החלק הראשון היה הפונטים המסחריים והידועים יותר, בסוף 2019 שיחררנו את החלק השני של הפונטים הפחות מסחריים של נרקיס, ונשאר לנו עוד מקבץ של פונטים מחתיכות לוגו, לטרינג, כיתוב שהוא עשה לקבר של חבר; זה לא משפחות שלמות של פונטים. אנחנו מאוד גאים באתר שעיצבו ותכנתו מאיר סדן ויותם הדר, הוא ממש מאסטרפיס.

״במקביל אנחנו עובדים מול בתי פונטים עצמאים ויוצרים גרסה עברית לפונטים לטיניים, בין אם באופן עצמאי ובין אם גרסאות עבריות לפונטים של חברות כמו h&m, אופל, אובר וספוטיפיי. עבודות ללקוחות כמו בנק הפועלים או שירות הסטרימינג של יס פלוס, אנחנו עושים בשילוב עם סוכניות עיצוב מקומיות גדולות כמו דיזייניט ואופן״.

למה צריך עוד פונטים? אנשים שלא מהתחום מבחינים ביניהם?

״פונט הוא כמו אקססורי אופנתי. יש כל כך הרבה בגדים ועדיין אנחנו כל עונה קונים בגד חדש. עכשיו זה ככה, בעונה הבאה יהיה משהו אחר. ומוזיקה? צריך כל כל הרבה מוזיקה? שירים? זה אותו דבר, כל אחד עם הניואנס שלו. וזה בלי קשר לפונטים שאנחנו מעצבים לחברות לפי הצורך המיוחד שיש להן.

״לבנק הפועלים עיצבנו פונט גיאומטרי, נקי, בגובה העיניים, אלגנטי, לא מתנשא, נהיר, מעביר את האינפורמציה; ומכיוון שזה גוף פיננסי יש דגש מיוחד לספרות. ליס פלוס עיצבנו פונט דק וגבוה כדי שנוכל לשים אותו על אימג׳ים ושהוא יהיה גדול אבל לא יסתיר את הדימוי״.

בנק הפועלים, ביחד עם דניאל גרומר

בנק הפועלים, ביחד עם דניאל גרומר

יס פלוס, ביחד עם דניאל גרומר

יס פלוס, ביחד עם דניאל גרומר

birds

מה חשוב כשמתחילים לעצב פונט?

״הכל חשוב. אתה צריך להבין על מה הפונט צריך לענות? טקסט? כותרת? מה הוא צריך לשדר? מה אתה רוצה להעביר? אחר כך אתה ממשיך לריווחים, לחללים הפנימיים של האותיות: גם הלבן וגם השחור תורמים לקצב, לקריאות ולתפיסה של הצורה״. 

איך אתה רואה בסופו של דבר את החשיבות בעיסוק שלך באותיות?

״יש לנו מחסור באותיות עבריות, בארצות אחרות עוסקים בזה אלפי שנים, אנחנו התחלנו להתעסק בתחום רק ב־200 השנים האחרונות. לשמחתנו הטכנולוגיה מקצרת תהליכים, וגדל דור צעיר שיכול ללכת ללמוד את התחום. אני מקווה שגם בארץ תהיה יום אחד תכנית לתואר שני בעיצוב אותיות״. 

מה החשיבות של זה מבחינה תרבותית?

״יש פרויקט מעניין ולא שגרתי שאנחנו עושים עכשיו עם מחלקת השימור של עיריית תל אביב, שפנתה אלינו לעשות מחקר על שילוט היסטורי בשלוש תקופות של בנייה: אקלקטית, מודרנית וברוטליסטית. מעבר למחקר יהיו גם תוצרים של פונטים״.

המחקר לקראת הפרויקט עם עיריית תל אביב

״כך, אם יש בנין לשימור ובקומה התחתונה יש קומת מסחר, תוכל להתאים את הסגנון האדריכלי של הבניין לפונטים של השילוט. הפונטים יהיו חינמיים, יהיה אפשר להוריד אותם מהאתר של העיריה, וכל אחד יוכל לעשות שילוט לתיבת הדואר שלו, שיתאים לבניין.

״אם יש אימפקט על תרבות זה אותיות. אם מישהו מדפיס היום ספר, בעוד 20 שנה מישהו אחר יכול לקחת אותו וליהנות – או להיות מאוכזב – מהקריאות שלו. בגלל שאנחנו עוסקים בהרבה קלסיקות עבריות החשיבות במקרה הזה היא להשפיע ולשמר.  היה רגע שבו חשבנו לייסד מכון לחקר האות העברית, אבל בסוף, זה משהו שאנחנו ממילא עושים פה בפועל״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

תגובה אחת

  1. ג.

    אי אפשר להפריז בראויותו של ינק לפרס, או לכל פרס עיצוב אחר

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden