מיכל כהן: מה שיכול להיות אוטומטי צריך להיות אוטומטי

לפני חמש שנים, בגיל 30, החלה מיכל כהן את לימודי התעודה בתקשורת חזותית במכללת שנקר הנדסאים. זה היה אחרי תואר ראשון בניהול וכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, עם התמחות במימון, ושלוש וחצי שנים בבנק לאומי. ״אהבתי את העבודה, את שוק ההון, אבל לא אהבתי את סגנון העבודה״, היא מספרת. 

״תמיד ידעתי שאהיה עצמאית, שיהיה לי משהו משלי, והלימודים של תקשורת חזותית עשו לי סדר בראש. לא יכולתי להרשות לעצמי לעשות תואר של ארבע שנים, לא לגמרי ידעתי מה התחום הזה אומר, אבל הבנתי שגם כשלמדתי מנהל עסקים היו לי פתרונות יצירתיים ושונים משל אנשים אחרים. הרגשתי שמצאתי את המקום שלי״.

תוך כדי הלימודים היא החלה לעבוד על Anima ביחד עם בעלה, אבישי, ושותף נוסף. אם המשמעות של אנימה היא להנפיש, לתת חיים, בהקשר של כהן הרצון היה לתת חיים לעיצוב, לקוד, למוצר. ״רצינו להפוך את התהליך של יצירת מוצרים דיגיטליים לקל יותר, עם דגש על חוויית משתמש. המעבר מהמעצב למפתח צריך להיות אוטומטי, משהו שם לא עבד טוב״.

למה הכוונה?

״יש תסכול בשני הצדדים – גם אצל המעצבים, שלכל נקודה בעיצוב שלהם יש משמעות, הם חשבו על כל דבר, וכשזה עובר לפיתוח הרבה דברים נופלים בדרך; וגם מהצד של המתכנתים: זו הרבה עבודה שחורה שמלווה בטעויות מיותרות, והתהליך הזה יכול להיות נורא מתסכל לשני הצדדים, ולחייב ויתורים ופשרות בגלל מחסור בזמן. רצינו שהמתכנת לא יצטרך להתעסק בהזזת פיקסלים אלא רק במה שחשוב מאחורי מאחורי הממשק״.

״המתכנת אמר לי לשלוח באנימה״

המערכת של אנימה מציעה פלטפורמה מלאה של ״עיצוב לפיתוח״, המאפשרת למעצבים ולמפתחים לחלוק סביבת עבודה משותפת ושפה אחת. בניגוד לצורת העבודה המקובלת, כשמעצבים מסיימים את עבודתם ומעבירים לצוות הפיתוח את העיצוב, והמפתחים צריכים לתרגם את העיצוב לכדי קוד ומוצר חי.

עם אנימה, מעצבי מוצר יכולים להמשיך ולעבוד על הכלים שאליהם הם רגילים כמו אדובי XD, Sketch ו־Figma, ובסוף תהליך העיצוב לייצא את העיצוב לפלטפורמה של אנימה לכדי אבטיפוס מבוסס קוד הכולל גם אנימציות, קבצים דינמיים ונכסים של הפרויקט. זה מאפשר למעצב להגשים את החזון העיצובי שלו במלואו, בלי שרכיבים או פונקציונליות יאבדו בתרגום בין עיצוב לפיתוח.

מהצד של המפתח, האופציה לתרגם את העיצוב אוטומטית לקוד ידידותי למפתחים חוסך את מירב העבודה השחורה ומקצר דרמטית את זמן הפיתוח, כך שהוא מאפשר למפתח להשקיע בארכיטקטורה ובכיוונון המדויק של הממשק.

כיום אנימה משמשת 300,000 מעצבים, רובם בארצות הברית, מפתחים ומנהלי מוצרים מחברות כמו גוגל, אמזון, וולמארט, פייסבוק, ורייזון, סיילספורס וסטארבקס. מדי שבוע קהילת אנימה ממירה יותר מ־4,000 עיצובים לקוד.

״90 אחוז מהלקוחות שלנו הם מעצבים: המטרה היא קודם כל לתת ערך למעצב, אפילו למעצב הבודד בתוך הארגון. אנחנו רוצים לצמוח מלמטה למעלה, מתוך צוות העיצוב לצוות הפיתוח. כבר שמעתי מעצבים שאומרים ״המתכנת אמר לי לשלוח באנימה״. 

איך התחלתם את העבודה?

״בנינו סטודיו משלנו, עשינו גרסה ראשונה אבל הקושי היה שהמשתמשים היו צריכים ללמוד כלי חדש. משיחות שערכנו הבנו שהפיצ׳ר שהכי התלהבו ממנו היה הלייאווט הרספונסיבי. הוצאנו פלאגאין לתוכנת סקץ׳ והיה לזה באזז ממש היסטרי, פתאום יו־טיוברים העלו סרטונים איך להשתמש בו, הכל היה אורגני. אז סקץ׳ שלטו בשוק, רוב צוותי הפיתוח עבדו איתם, שם היה קהל היעד שלנו (היום זה כבר נמצא בכל כלי העיצוב).

״לאט לאט התחלנו לעבות את המוצר ולא הכרחנו את היוזרים ללמוד משהו מאפס. נתנו להם לעבוד בכלים שהם רגילים לעבוד איתם, ולהעביר למפתח את העיצוב בכלי שהוא רגיל אליו, עם כמה שפחות סיבוכים בדרך״.

ב־2018 התקבלה אנימה לאקסלרטור בסיליקון ואלי. ״עברנו לשם לחצי שנה, יצרנו קשרים, נפגשנו עם חברות שהיו לקוחות פוטנציאלים, והתחלנו לחפש את הנישה שאנחנו רוצים להיכנס אליה. אז עלה לראשונה הרעיון לייצר מוצר שמבוסס על קוד. 

״בסוף השנה שעברה הוצאנו את הגרסה הגדולה האחרונה שלנו, שהחידוש שלה הוא שהמפתח יכול לבחור אלמנט אחד בעיצוב ואוטומטית לקבל את הקוד שלו; אתה כבר לא מקבל קוד שלם של כל האתר״.

מה שיכול להיות אוטומטי צריך להיות אוטומטי

עד לפני שנה הייתה כהן המעצבת יחידה באנימה, ובשנה האחרונה גייסה לצוות שלושה מעצבים נוספים. ״אנחנו מנסים ליצור שיח שחולש על כל החברה, שתהיה התאמה ברמה העיצובית והאמנותית. אנחנו מדברים עם מעצבים, המשתמשים שלנו, מפתחים פיצ׳רים חדשים, עושים המון AB טסטינג על כל פיצ׳ר, ותמיד מודדים הכל״.

איך הם מגיעים אליכם?

״הרבה מהם מגיעים דרך הפלאגאינים החדשים, והם מגיעים למוצר עמוס בפיצ׳רים. אנחנו רואים כמה הורידו אותם ועשו להם אקטיבציה, ולפעמים אנחנו שמים לב שהם מורידים את הפלאגאינים ואין להם מושג מה לעשות עכשיו, איך להתקדם. זו כמות מטורפת של הורדות, עשרות אלפים. הפוקוס שלנו עכשיו הוא לשפר את חווית המשתמש ולהגביר את הערך שאנחנו נותנים למעצבים. 

״אתה כל הזמן מעלה רעיונות לשיפור, מסיק מסקנות ורואה את האימפקט שזה עושה. אתה עושה משהו קטן ורואה שיש לך עוד איקס הורדות, או יותר משתמשמים משלמים. זה כל החיים שלנו, כל היום: והכי כיף שיש לך רעיון ותוך זמן מאוד קצר זה יכול להגיע למאות אלפי המשתמשים שלנו. אתה ממש יכול להשפיע״.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

״זו למידה מתמדת: ללמוד כל יום את המתודולוגיות הנכונות, ופתאום אנחנו צוות של 20 אנשים, ואז אתה אומר רגע, בואו נעבוד נכון, נבין איך ליצור תהליך עבודה נכון של המוצר עד שהוא יורד לעיצוב ופתוח. אנחנו עושים ומשפרים כל הזמן, ברגע שאתה חי את המוצר זה בא לך טבעי. זה הזוי שזה רק ארבע שנים, זה כאילו כל החיים שלי״.

זה לא מעייף?

לא. אני שומרת דברים לפנסיה; אני מתה לדוגמה לעשות קורס איור… 2020 הייתה צריכה להיות שנה מטורפת, ילדתי באפריל, וזו באמת היתה שנה מטורפת אבל מהבטים אחרים, ולא הייתי משנה כלום. אנחנו מאוד מעריכים את הנקודה שבה אנחנו נמצאים היום, זה לא מובן מאליו״.

מה הלאה?

״היינו רוצים להיות הבחירה האוטומטית שמתשמשים בה בכל צוות מוצר, בכל מעבר בין צוות עיצוב לפיתוח. זה תחום מאוד חם, מספר הקרנות שפונה אלינו גדול מאוד. זה היה להמציא מאפס משהו שלא היה קיים: זה לא שיש לך רעיון, יש מוצרים דומים, ואתה רואה איך אחרים פתרו את הבעיה״.

איך את מסבירה את זה?

בעוד שכלי העיצוב מאוד התקדמו בכל הקשור לחווית משתמש, כל מה שקשור לאיך כותבים קוד, זה כמו לפני 30 שנה; לא השתנה כלום. אנחנו מאמינים שמה שיכול להיות אוטומטי צריך להיות אוטומטי. לא יכול להיות שהגישה לא השתנה, זו פשוט בעיה שמאוד קשה לפתור אותה. אנחנו לא הראשונים שחשבנו על זה, אנחנו פשוט עושים אותה בדרך אחרת. והיתרון שלנו הוא לא לשנות את הרגלי העבודה״. 

את חושבת שלמסלול שלך יש חלק בזה?

״אולי בדיעבד הייתי עושה מסלול אחר אבל אני לא מצטערת, זה נתן לי חשיבה עסקית ברמה של יזמות, עם כל הסיכונים של להקים משהו מאפס. מהבנה של כלכלה ומנהל עסקים ולחקור את עצמי, מה דוחף אותי בסופו של דבר, ועד להגיע לעיצוב, למוצר, זה חיבר לי את כל הפאזל. בסופו של דבר הגעתי למה שהייתי צריכה לעשות״.